האם תעזרי למחנך ביתי להבין את זכויו

[עדו בן צבי]

האם תעזרי למחנך ביתי להבין את זכויו

האם תעזרי למחנך ביתי להבין את זכויותיו? נומר שX מאס בשליחת ילדיו לבית הספר הממלכתי והוא התחיל ללמדם בהצלחה בבית כפי שהחוק מאפשר לו. אלא שפקידי משרד החינוך מציקים לו ומתנקלים לו. האם זהבה נ' שמאמינה שיש להשאיר כל תלמיד במערכת החינוך הממלכתית כמעט בכל מחיר תעזור לו להבין את זכויותיו ולחנך את ילדיו כראות עיניו? (ההודעה נכתבה על ידי מחנך ביתי שמעכיר מאוד את זהבה נ' ומסכים עם מרבית דיעותיה)

 

[מחשבות ורגשות]

מתנקלים? ביתי? עם עברית כזו קשה

לחנך ילד שידע גם להשתמש בשפתו.

 

[זהבה נ]

מחשבות ורגשות לעדו יש ל"ל

בכתיבה זו הסיבה לכתיבה עם שגיאים

, אני מכירה אותו די הרבה זמן והתרגלתי אליהם בחיבה רבה, שגיאות הכתיבה של עדו כלל לא מפריעים לי ואני מבינה כל מה שהוא כותב. איתך הסליחה אם היה לך קשה להבין זאת קודם.

 

[עדו בן צבי1]

חשוב גם להסביר שהחינוך שאני נותן

לבן שלי לא עשה אותי דיסלקט. יותר מדי אנשים ברשת מעירים לי שיש לי שגיאות כתיב מאז שהתחלתי לספר שהוא לומד בעיקר בבית.

 

[זהבה נ]

מה קשורה הדיסלקציה שלך אל הילד?

 

[עדו בן צבי]

אני באמת לא יודע למה אנשים התחילו

להעיר לי על שגיאות כתיב רק כשהתחלתי לדבר על החינוך הביתי של הבן שלי. ראי לדוגמא את מר 'מחשבות ורגשות'.

 

[מחשבות ורגשות]

מה אתה מתפלא? אני הרי לא יודע שיש

לך ל"ל.אבל אם אתה מתיימר ללמד את ילדיך בבית, מן הסתם אתה אמור להיות מלומד וידען בעצמך. עכשיו כשאני יודע, אתפלא פחות על שגיאות הכתיב, אבל אתקשה להבין מאין היומרה ללמד.

 

[עדו בן צבי1]

היום מורה אינו אדם שיודע הכל.

כשאתה מלמד תלמידים בודדים, אתה יכול לקרוא כיצד ללמד את החומר שאתה עומד ללמד. להחליף שיטה ברגע שאתה מתרשם שהיא לא מתאימה ובעיקר לנסות ללמוד עם הילד. זה הרבה פחות יומרני מאשר לחשוב ששלוש שנים בסמינר למורים הפכו מישהו לסמכות.

 

[mazy]

הרשה לי לחלוק עליך..

נכון ,ששלוש שנות לימוד בסמינר למורים עדיין אינן הופכות אדם למורה, אבל אני חושבת שכדי ללמד ילד בבית , מחוץ למערכת לימודים מסודרת, צריך קצת יותר מרצון טוב ואפוטרופסות על ילדך שלך. האם אתה יוצא להשתלמויות? לומד שיטות הוראה חדשות? מי מבקר אותך?

 

[עדו בן צבי1]

האם אני יוצא להשתלמויות?

הבן שלי מקבל בעיקר תראפיה. הוא אוטיסט בן 4. שליש מהתירפיה אני ואישתי נותנים לו בבית. שליש אני ואישתי נותנים לו בהשגחת מומחים שונים ושליש הוא מקבל ממומחים בלא נוכחותינו. אנחנו מחשיבים גם את עבודת המומחים לחינוך ביתי כי אנחנו בוחרים את המומחים לפי ראות עינינו ואנחנו מתכננים את לוח הזמנים. אנחנו גם קוראים הרבה ספרות בנושא התראפיה שלו ומתייעצים עם אנשים שונים. אני קורא גם על חינוך ביתי שאינו תראפואטי ומיישםם את מה שאני קורא עליו. כשזה מגיע לבן שלך, בניגוד ל40 ילדים זרים, יש לך מוטיבציה טיבעית לבדוק את עצמך, לקרוא, לצאת להישתלמויות, לחפש קבוצות תמיכה מקצועיות וכו'. גמול ההשתלמות שאת מקבלת הוא הצלחת הילד. ודבר אחרון, אני בהחלט מרשה לך לחלוק עלי ולהציב לי שאלות מאתגרת. בשביל זה אני כאן. אחת הדרכים שלי לבדוק את עצמי היא לוודא שיש לי תשובות שעומדות בקריטריונים שלי לשאלות כאלה. תודה.

 

[זהבה נ]

עדו, מדוע לא? חינוך ביתי זו זכות

והיא תזכה למענה כאן כמו כל נושא שקשור לזכויות. השקפת עולמי תיהיה ותישאר בעינה ואם צריך סיוע בנושא, אני תמיד אשמח לסייע. בעיני חינוך ביתי הוא לעולם לא יהיה כמדיניות בעדיפות ראשונה או וכך גם ישאר, אם זה אומר שאני לא חסידה שלו, אז שיהיה. קשה לי עם מה שכתבת: "מאס לשלוח את ילדיו לבית ספר ממלךכתי...", אני אישית ומקצועית, לא מאמינה שזו סיבה רצינית, מנומקת ומספקת להוציא תלמיד ממערכת החינוך הרגילה ולהפוך אותו להיות שונה מחבריו. מודה גם שלא עסקתי בנושא עד כה בהרחבה והייתי מעורבת רק במקרים בודדים בהם הורים בחרו לתת חינוך ביתי חילופי ולתקופה זה גם הצליח, רק שלא לאורך זמן, בשל הקושי של ההורים לעקוב וליישם את התוכנית. אני באמת חושבת שיש מהמציאות במה שאתה כותב שאכן במשרד החינוך לא אוהבים הקונספט של החינוך הביתי, אבל נראה לי שהסיבות לחוסר הפירגון הזה מצד הפקידות במשרד החינוך הוא מטעמים המקצועיים שרק הם יוכלו לתת לנו הסברים.

 

[עינת12]

למחשבות ורגשות

מה זאת אומרת "מה זאת היומרה ללמד"? אלה הוריו של הילד. הרבה יותר סביר להניח שטובת ילדם חשובה להם ממישהי שגמרה כמה שנים באוניברסיטה או בסמינר. סביר הרבה יותר גם שהם מכירים את הילד, צרכיו, דברים שהוא אוהב, לא אוהב, דרכים שהוא קולט יותר טוב מאשר מורה בכתה של 30-40 תלמידים. וסביר להניח שבתוך קבוצה קטנה הילד יקבל את תשומת הלב הוא זקוק, יעלו על הצדדים החזקים והחולשות שלו וכו' ויוכלו לנהוג בהתאם. כל הכבוד להורים שהגיעו למסקנה שחינוך ולימוד ילדיהם היא משימה חשובה מדי מכדי להפקירה בידי מערכת החינוך, ואשר עושים כל שביכולתם כדי לשפר זאת ולהוציא את המיטב מילדיהם.

 

[mickya]

לעינת שלום

כאמא לילדים רגילים, כאשת מקצוע היום ,ומורה לחינוך מיוחד בעבר אני חולקת על דעתך. קשה להכנס למשמעת וללמד את ילדך שלך במקום בית הספר. בבית הספר יש תוכניות שונות , יש משוב סביבתי, ממלכתי, טוב או רע אך עדין יש גרוי לעשיה. יש גם בקורת ומפגש עם הורים אחרים, אינטראקציה, דיאלוגים וכו'. תנאי מעבדה עם כל הכבוד אינם בית ספר של החיים האמיתיים. חשוב שהילדים יחשפו לדמויות שונות, יאותגרו למצבים שונים בסיטואציות שונות ולא בתנאי מעבדה סטריליים. באשר לבית ספר ביתי , גם רופאים לא מנתחים את בני משפחתם. חשוב לעשות הפרדה בין רגש לשכל. עצם הביקורת היומיומית על בית הספר תפעיל יותר את המשפחה במה עוד הילד צריך. המשפחה לא תתעייף ותעניק יותר. וגם יהיו לה אמות מידה להשוואה. בברכה ד"ר מיקי אברמוביץ

 

[מחשבות ורגשות]

לא יכולתי לומר זאת טוב יותר. כיועץ

חינוכי בעבר, לא עולה בדעתי היום לנתק את בנותיי מסביבת הלימוד של בית ספר או גן. שם יש מקצוענים (פחות או יותר) וזה תפקידם. כמו שאני לא מצפה שאנשים ימלאו את מקצועי, כשזה לא מקצועם, אני מניח לכל אחד לבצע את מה שהוא התמקצע עבורו.

 

[עינת12]

מכירה הורים שעשו זאת

וילדיהם יצאו מורווחים. ההורים לא חינכו אותם בתנאי מעבדה. לא יצרו בועה. הילדים שהם היום בני 16, 14 ו-11 הם פשוט מעל ומעבר לבני גילם. בהתייחסותם הפתוחה לאנשים, יכולת הניתוח שלהם, הסקרנות, דרך הארץ שלהם כלפי אנשים אחרים. ולכל מי שחושש מהאינטראקציה עם בני אותו גיל - אינטראקציה נפלאה שמתרחשת לא מתוך תחושת פחד, לא מתוך "אני חייב להיות שייך", לא מתוך יהירות, אלא מבחירה, מתחושת כבוד בסיסית כלפי הזולת ומראיית ושפיטת המציאות עם כמות גדולה של הגיון בריא ונפש בריאה ופתוחה.

 

[מחשבות ורגשות]

נשמע מד"ב.

 

[עינת12]

מד"ב? למה שלא תקרא את הודעתה של

ענת בן-צבי, קצת יותר למטה. בנוסף, לפני זמן לא רב הביא עדו בן צבי מאמר מצויין על חינוך ביתי. כנראה לא בפורום הזה. אשתדל לחפשו ולהביאו כקישור. מה שכותבים ענת ועידו והחומר שבמאמר הוא בדיוק הדרך שבה אני רואה את הדברים. ועכשיו לגבי החלק המד"בי: המשפחה הזו חיה וקיימת מרחק 3 דקות הליכה מביתי. אין איש שלא מתפעל מהילדים. ואכן יש ממה להתפעל כפי שכתבתי בהודעה אחרת. אבל מכיוון שתיארתי שתגיב כמו שתגיב לא העזתי לומר שאני מכירה עוד משפחה כזו.... אז אני מכירה שתי משפחות כאלה. והתוצאות מדברות בעד עצמן. ועכשיו אחפש את המאמר ואשמח אם תקרא את הודעתה של ענת בן צבי.

 

[עדו בן צבי1]

פשוט לא נכון.

1. משמעת נותנים גם בבית, עוד לפני שהילד הולך לגן. יש דברים שלא תרשי לו והוא ילמד שאסור לעשות. 2. אסור שמשמעת תהיה במניע העיקרי ללמידה. 3.תוכניות הלימוד של בית הספר מאוד חד גוניות לעומת הגמישות האפשרית מחוצה לו כשלא כלואים בסביבת הכיתה הענייה ולא מנסים ללמד 40 ילד במכה. 4. ביקורת ושיתוף ההורים בבית הספר הממלכתי היא לעג לרש. אסור לנו למשל להיות נוכחים בשיעור ושום דבר לא ישתנה על פי דעתו של הורה כשם שדעת התלמיד לא תשנה הרבה וכך גם דעת המורה והמנהל. 5. בית הספר הוא בתנאי מעבדה לא חיים: ספרי לימוד שנכתבו מסיכום ספרים אחרים ולא מנסיון חי, מעט למידה מהתנסות אמיתית והרבה למידה מספרי לימוד, מעט טיולים מחוץ לכיתה, מעט מפגשים עם דמויות שונות ומגוונות (מורים ותלמידים בני אותו גיל בלבד במקום מפגש עם בעלי מקצוע שונים, לקוחות, אנשים ממוסדות התנדבות, בני גילאים שונים וכו'). 6. הפרדה בין רגש לשכל אסורה בחינוך ילדים. מורים שמתייחסים אל תלמידיהם כמו אל הכספומט אינם דמויות חינוכיות. יש להוכיח איכפתיות לחינוך, לערכיו ולהישגיו. אני מאושר שבני לא פוגש מחנכים קרים ומנוכרים. 7. 'הביקורת היום יומית על בית הספר'? על מה את בכלל מדברת. את יודעת בכלל מה שמותיהם של המורים של ילדייך? את יודעת מה הם למדו היום? עם מי הם מסתובבים בהפסקות? מי כתב את ספרי הלימוד שלהם? מי החליט מה הם המורים להספיק ללמוד? איך המורה שלהם מדברת אל תלמידים אחרים בנוכחותם?

 

[עינת12]

עדו, למי מיועדת הודעתך?

 

[עדו בן צבי1]

זו תגובה להודעה הבאה

זו תגובה להודעה הבאה. לפעמים קצת קשה לדעת מי מגיב למי...