אם כך, ספריה של ג'יין אוסטן אינם דוגמה טובה.
הם מתארים את האצולה מהדרגה הנמוכה ביותר - את האצולה הכפרית המכונה gentry. מרבית הדמויות של ג'יין אוסטן הן דמויות כפריות, שבמקרה הטוב ביקרו בעיר פעמים ספורות בחייהן ושהקשר ביניהן ובין נשפים בחצר המלוכה בלונדון מקרי ביותר עד לא קיים.
לדעתי מרבית הרומנים שתמצאי מהתקופה הזו הן של נשים פשוטות יחסית (כאמור, מקסימום ממעמד ה-gentry, ולפעמים אפילו זה לא), אשר מתמזל מזלן ומתחתנות לקראת סוף הרומן עם גברים יותר עשירים או/ו בעלי מעמד גבוה יותר מהן, כמו שקרה, למשל, לאליזבת בנט (יוצא הדופן היחיד הוא אן אליוט מ"הטיית לב", שהייתה בתו של אציל כפרי מדרגה קצת יותר גבוהה (baronet) שהתחתנה עם איש בעל מעמד נמוך יותר, אם כי רק אחרי שהוא הרוויח כסף בים והפסיק להיות עני). שימי לב גם, שהרומנים של אוסטן היו בין הראשונים והחדשניים מהסוגה הזו, למעשה היא די עיצבה את דמותם, לכן לא תמצאי הרבה רומנים מהסוג הזה שקדמו לה (פרט לכמה רומנים אפיסטולריים, כמו של ריצ'רדסון), ורובם אף נכתבו בעקבותיה.
אלא אם כן את מתכוונת לרומנים גותיים, שבהם אנסים מפלצתיים רודפים אחרי עלמות חן ענוגות, אך יש לי הרגשה שלא לזה הכוונה.