האם רק אני
לא רוצה להיות הומו? אני ממש לא רוצה, כל יום אני משכנע את עצמי להיסתקל על בנות! מנסה כמה שיותר לשנות את המוח שלי לכיוון הנכון, אבל לא, תמיד יבוא איזה חתיך אחד ויהרוס לי את הציפיות. השם ישמור אותי אני מפחד לחטוא, אני מפחד, אני לא יכול עם המחשבה שאני שונה. אני מפחד לאבד את המשפחה החברים, אני מפחד גם שאני לא יזכה להקים משפחה. מה אני יכול לעשות? המצב הזה כבד עלי, אין לי עם מי לדבר, אני מרגיש כאילו אני עוד שניה מתפוצץ. אני כל הזמן בפארנויות שלא ישימו לב שהיסתכלתי על החתיך שעבר, או שפתאום יעלו שאלות למה אף פעם לא היתה לי חברה. שואלים אותי רוצה אני יסדר לך מישהי? היא ככה וככה ואני אומר אל תדאגו אני מסתדר, פאק אני לא יכול יותר אין עם מי לדבר. כמה כבר אפשר לברוח, כל סוף יום אני בורח מהמציאות הקשה הזאת שלי בדרכים שחלק ממכם בטח יודעים ואולי חלק לא. אבל אני לא רוצה, זה נגד כל העקרונות שלי לברוח מהמציאות אבל חלאס, אני לא יכול להתמודד קשה לי. למה זה צריך להיות כל כך קשה? למה במאה העשרים ואחת עדין אנשים שונאים הומואים? סליחה על החפירה זה הפאקיג המצב המחורבן...
לא רוצה להיות הומו? אני ממש לא רוצה, כל יום אני משכנע את עצמי להיסתקל על בנות! מנסה כמה שיותר לשנות את המוח שלי לכיוון הנכון, אבל לא, תמיד יבוא איזה חתיך אחד ויהרוס לי את הציפיות. השם ישמור אותי אני מפחד לחטוא, אני מפחד, אני לא יכול עם המחשבה שאני שונה. אני מפחד לאבד את המשפחה החברים, אני מפחד גם שאני לא יזכה להקים משפחה. מה אני יכול לעשות? המצב הזה כבד עלי, אין לי עם מי לדבר, אני מרגיש כאילו אני עוד שניה מתפוצץ. אני כל הזמן בפארנויות שלא ישימו לב שהיסתכלתי על החתיך שעבר, או שפתאום יעלו שאלות למה אף פעם לא היתה לי חברה. שואלים אותי רוצה אני יסדר לך מישהי? היא ככה וככה ואני אומר אל תדאגו אני מסתדר, פאק אני לא יכול יותר אין עם מי לדבר. כמה כבר אפשר לברוח, כל סוף יום אני בורח מהמציאות הקשה הזאת שלי בדרכים שחלק ממכם בטח יודעים ואולי חלק לא. אבל אני לא רוצה, זה נגד כל העקרונות שלי לברוח מהמציאות אבל חלאס, אני לא יכול להתמודד קשה לי. למה זה צריך להיות כל כך קשה? למה במאה העשרים ואחת עדין אנשים שונאים הומואים? סליחה על החפירה זה הפאקיג המצב המחורבן...