האם קרו לכם נסים?

[אמא מתגייסת]

רק עתה קראתי

על ליאור. כל כך שמחה שהיא שרדה. האם היא ילדה רגילה היום?

 

[פולי44]

לא חשבתי על זה, אמפי

אבל בהתחשב בכאב ראש שזה גרם למנהל השופרסל, נראה לי שהוא היה מוותר על פרסומת כזאת...

 

[סמדר בנ]

שלושה ניסים

לידת הילדים שלי.... כל ילד הוא נס. השלישי נולד פג מאוד חולה, וזה שהתגבר על הכל

זה בכלל נס. מאז לידתו הבנתי כמה דברים יכולים להשתבש (ושויו גם סיפרה על אירוע כזה) והבנתי שכשנולד ילד בריא ושלם זה נס.

בעצם ארבעה ניסים - גם הנכד שלי

הוא נס, ופילו נס גדול (היה פה...)

 

[אםפי7]

סמדר לפי רשימת ניסיך אני רמטכ"ל הניסים

אבל את צודקת כל לידה היא נס, ואני שמלווה את בנותי לחדר לידה יכולה להעיד שזה נס מדהים. בקיצור אפשר לומר עליכן שאתן נשות הניסים. טוב שיש לי חברות מלומדות בניסים, איזה כייף.

 

[Rוני]

לי קרו כמה ניסים

השבוע כתבתי על אחד והקודמים - הבכור שלי (כן, הגבוה) הוא עובר מבחנה מוקפא... בין הראשונים ששרדו. כשעברתי את הטיפול אמרו לי שהסיכוי שישרוד הריון הוא פחות מ-8%. והנה יש לנו אותו. לא אכתוב את כל תלאות אותו טיפול, אלא רק את התקציר - הפסקתי אותו באמצע. אלמלא מבית החולים לחצו עלי לחזור - הייתי מדלגת עליו. גם השני הוא ילד מבחנה, אבל לא מוקפא. אחרי כמה נסיונות נפל, הצליח לנו שוב. תקציר מנהלים

 

[אםפי7]

רוני אחרי שקראתי מה שספרת

הבנתי עד כמה כל הדברים הפשוטים והרגילים שמתרחשים סביבנו הם ניסים, כי את מדברת על ניסי ניסים, נורא התרגשתי מהסיפור שלך.

 

[Rוני]

אםפי, את צודקת

כשהדברים הולכים בקלות אנו לא מבינים כמה קושי יש לאחרים, ואיזה נס זה כשהם מצליחים. העיקר שיש לנו את שני הילדים המקסימים הללו (אחרי הפלת תאומים והריון מחוץ לרחם). וזה המקום לומר - תודה לאל

 

[משתפרת]

נס שקרה לאיש שלי.

זה קרה בזמן מלחמת ההתשה, בתעלה. האיש הלך מן הבונקר אל מוצב התצפית. היו תעלות חפורות שהובילו ממקום למקום, ומדי פעם התעלות הללו התרחבו מעט כדי לאפשר להעביר זה מול זה אנשים וציוד שבאו מכוונים מנוגדים. באחת ההתרחבויות הללו (משהו בקוטר מטר וטיפה'לה) האיש גילה ידיד מהעיר שלו שהגיע באותו יום. הם שמחו על הפגישה, דיברו, החליפו חוויות ואז האיש פנה לדרכו בהמשך החפירה בעוד הידיד נשאר בהתרחבות הזו. חצי דקה אחרי כן נפל פגז מצרי בול אל תוך ההתרחבות הזו (איזה סיכוי יש לפגז לפגוע במטר המרובע הזה בדיוק?). את הידיד אספו אנשי הרבנות הצבאית בכפות מהדפנות. האיש היה אמנם מזועזע ונרעש ונשלח לחופשת התאוששות, אך לא נפגע פיזית. בזכות הנס הזה יש לי את האיש הזה כבר כמה עשרות שנים.

 

[אמא מתגייסת]

הסיפורים של כולכן ממש מדהימים

 

[אמא מתגייסת]

איזה שירשור מקסים

רק עכשיו הגעתי לקרוא. נכון יש יותר ניסים מאסונות? חשבתי על הנסים שלי. אין הרבה, אבל כשהשלישיה שלי היו בגילאים 3-6, לקחתי אותם לחוף גורדון בת"א עם עוד ילדה בת 7. הסגלגל והילדה נכנסו למים הרדודים בעוד אני מתארגנת על החוף עם השניים האחרים. הם התרחקו, אבל המים הגיעו נמוך מהברכיים. לפתע ראיתי רק את הראשים (מסתבר שיש שם מדרגה אנכית לקו החוף שלא הייתי מודעת אליה). השעה 8 בבוקר, שבת. נתתי זעקת אימים לאנשים בחוף "תשמרו על הקטנים", פשטתי את השמלה (מזל שלא נכנסתי לבושה), ורצתי אל הילדים. הילדה הוציאה בכל פעם את הראש, אבל הסגלגל כבר לא היה מעל למים כשהגעתי. איש שחזר משחיה הלך לידו כחצי מטר, וצעקתי "תשלוף אותו" אבל הוא לא הבין מה אני רוצה. כשהיגעתי אליו היה כבר מתחת למים. הנחתי אותו על הכתף, ואז הגיע המציל שלקח אותו לחוף. אנשים התקהלו ואני רצתי חזרה עם הילדה לחוף אל הקטנטנים. לפתע שמעתי את האנשים על החוף צועקים: "הוא נושם, הוא נושם". באותו רגע נכנסתי להיסטריה של בכי שלא יכולתי להפסיק. אנשים ניסו להרגיע אותי עם מים, אבל אני יבבתי ויבבתי. היתה לי התכווצות שרירים של שבועות. מסכימה עם הגישה של MP. כל יום שאנחנו כאן, בריאים ושלמים הוא נס.

 

[אמא של פיסטוק11]

איזה שירשור ניסים מרגש

מסכימה עם מתגייסת. הסיפורים כולם מדהימים, מרגשים מאד! מסכימה עם אםפי ועם מגלית. כל יום זהו יום של נס! כל יום צריך להודות עליו, להיום הזה שהיה יכול להיות בכל רגע ,בשבריר שניה בכלל יום אחר.

 

[colibri]

אפשר עדיין להצטרף לשרשור?

ישר חשבתי על סיפור הלידה של המנומר. וכך הוא המעשה: לבעלי יש אח ואחות. היום כולם בארץ, אבל לפני יותר מ-20 שנה, אחיו הגדול היה בצרפת עדיין, והוא ואחותו בישראל. לנו היו שלוש בנות. גם לגיסתי, אחות בעלי - שלוש בנות. וזה די הטריד את חמי, כי היה לו חשוב מאוד להעמיד שושלת מפוארת. בחנוכה לפני 22 שנה, חמי בא לביקור בישראל. אחר כך הסתבר שזה היה ביקורו האחרון - הוא כבר היה חולה מאוד. בשבוע שהוא היה כאן, גם אני וגם גיסתי נכנסנו להריון. כמה ימים לפני ראש השנה, נולד לנו בן, אחרי שלוש בנות. בעלי מייד התקשר לבשר לאבא שלו, ולא היה יכול לדבר איתו - חמי כבר היה ללא הכרה. הוא נפטר ממש בשעת הדלקת הנרות של ראש השנה. בכניסת היום השני של ראש השנה, גם גיסתי ילדה בן, אחרי שלוש בנות. ברית המילה של הבן שלנו היתה בצום גדליה, ושל הבן של גיסתי - ביום הכיפורים. באמצע היו ימי השבעה - בבית עם שתי יולדות ושני תינוקות חדשים. וכשחשבנו איזה שמות יקבלו הרכים הנולדים, חמותי סיפרה, שכשחמי נולד, אמא שלו רצתה לתת לו את השם '., והרב של הקהילה אמר לה: י. לבד זה לא מספיק, תוסיפי גם את השם מ. וכך, שני הבנים חלקו את השם - המנומר שלנו הוא י., והנחלאי של גיסתי הוא מ. חג אורים שמח!

 

[אמא מתגייסת]

נפלא