האם קרה לכם
שחשבתם הרבה על נושא מסויים, וטחנתם לעצמיכם את השכל בניסיון נואש להגיע למסקנה! ובסופו של דבר הגעתם... ואז גיליתם שבמציאות המסקנה שלכם לא תקיפה!? האם תמיד אתם חושבים ופועלים בצורה שחשבתם? דוגמא: צינגולרית חושבת שמוסר זה רעיון סתמי, היא כבר כל חייה חושבת כך ובחנה את הנושא מהמון כיוונים והביטים. אך היא בכל זאת מתנהגת בצורה מוסרית! אני חושבת שזה קורה הרבה, שאיכשהו המחשבה שלנו והמסקנות שהסקנו נראות לנו הכי נכונות אבל בת'כלס אנחנו בקושי מתחשבים בהם... אם כך, מה כל ההתעסקות הזאת? למה לחשוב כ"כ הרבה אם זה בקושי משפיע על המעשים? למה לחשוב הרבה על דברים בידיעה שאותם דברים לא תקיפים במציאות הקיימת?
שחשבתם הרבה על נושא מסויים, וטחנתם לעצמיכם את השכל בניסיון נואש להגיע למסקנה! ובסופו של דבר הגעתם... ואז גיליתם שבמציאות המסקנה שלכם לא תקיפה!? האם תמיד אתם חושבים ופועלים בצורה שחשבתם? דוגמא: צינגולרית חושבת שמוסר זה רעיון סתמי, היא כבר כל חייה חושבת כך ובחנה את הנושא מהמון כיוונים והביטים. אך היא בכל זאת מתנהגת בצורה מוסרית! אני חושבת שזה קורה הרבה, שאיכשהו המחשבה שלנו והמסקנות שהסקנו נראות לנו הכי נכונות אבל בת'כלס אנחנו בקושי מתחשבים בהם... אם כך, מה כל ההתעסקות הזאת? למה לחשוב כ"כ הרבה אם זה בקושי משפיע על המעשים? למה לחשוב הרבה על דברים בידיעה שאותם דברים לא תקיפים במציאות הקיימת?