האם קרה לכם

[למה???]

האם קרה לכם

שחשבתם הרבה על נושא מסויים, וטחנתם לעצמיכם את השכל בניסיון נואש להגיע למסקנה! ובסופו של דבר הגעתם... ואז גיליתם שבמציאות המסקנה שלכם לא תקיפה!? האם תמיד אתם חושבים ופועלים בצורה שחשבתם? דוגמא: צינגולרית חושבת שמוסר זה רעיון סתמי, היא כבר כל חייה חושבת כך ובחנה את הנושא מהמון כיוונים והביטים. אך היא בכל זאת מתנהגת בצורה מוסרית! אני חושבת שזה קורה הרבה, שאיכשהו המחשבה שלנו והמסקנות שהסקנו נראות לנו הכי נכונות אבל בת'כלס אנחנו בקושי מתחשבים בהם... אם כך, מה כל ההתעסקות הזאת? למה לחשוב כ"כ הרבה אם זה בקושי משפיע על המעשים? למה לחשוב הרבה על דברים בידיעה שאותם דברים לא תקיפים במציאות הקיימת?

 

[erezsh]

לשם שינוי אני מסכים -

צריך לפעול לפי המסקנות שהסקנו, אחרת אין טעם להסיקן.

 

[למה???]

אחלה, אבל זאת היתה שאלה...

יכול להיות שיש טעם, כמו שההוא/ההיא מלמטה כתב/ה, יש אנשים שדנים על נושאים כאלה ואחרים רק לשם השעשוע שבדבר, זהו מצב שיש טעם להסיק מסקנות. יש אנשים לא כאלה, יש אנשים שרוצים לחיות באופן מסויים, אופן שהם מגדירים לעצמם ולכן הם עושים הרבה "חושבים" ומסיקים מסקנות, אך בכל זאת... לא מתנהגים כך, למה?

 

[shkool]

לדעתי זה הסתירה בין ההסקות למעשים

נובעת ממעשים נובעת בין היתר(כי אני בטוח שיש עוד סיבות) מהרגל.. אנחנו הורגלנו וחונכנו להיות מוסריים וכשאנחנו חושבים על זה בצורה פילוסופית אנו עשויים לגלות כי להיות אגואיסט ולא מוסרי יהיה יותר טוב בשבילנו, אבל אנחנו לא מסוגלים ליישם זאת עקב כך שהורגלנו להתנהג במוסריות... כוחו של הרגל..

 

[shkool]

אין לי מושג למה כתבתי את

"נובעת ממעשים" המיותר הזה...

 

[erezsh]

רק דבר אחד מעניין אותי לדעת

"להיות אגואיסט ולא מוסרי יהיה יותר טוב בשבילנו" לפי מה אתה קובע את זה?

 

[למה???]

אני לא חושבת כמוך.

 

[אמיר96]

הגעת למסקנה שהמוסר לא חשוב?

סתם מעניין אותי. תני דוגמא קונקרטית ונתחיל להתפלסף משם.

 

[למה???]

תדפדף אחורה, היו פה עשרות

דיונים על הנושא "מוסר"... אם תמצא אחד שממש מעניין אותך תגיב בו ותבקש מארז להקפיץ אותו (יכול להיות שהוא יסכים...). אני לא בעיניין של להתדיין על הנושא "מוסר" זאת היתה רק דוגמא.

 

[אמיר96]

אבל לדעתי

אי אפשר לדון בעיניין הזה בלי לתת דוגמא. אני אתן לך דוקא דוגמא לא פילוסופית - למשל אדון א' מעשן. הוא חושב על כך רבות ומגיע למסקנה שהוא רוצה להפסיק לעשן. הוא מנסה לעשות זאת ולא מצליח. כעת אדון א' צריך לחשוב שוב: היות שכל כך קשה לו להפסיק, אולי הוא טעה והנזק בעישון קטן מהנזק של הקושי להפסיק לעשן ואובדן הנאת העישון. נגיד שהוא שוב מחליט שהוא צריך להפסיק לעשן בכל זאת, אבל שוב הוא לא מצליח. הוא שוב צריך לחשוב על העיניין - כי הרי גם רעיון טוב, אם הוא בלתי ניתן לביצוע - הוא רעיון רע. הבעיה היא כמובן, שיש בעיניין חוסר וודאות. הוא יודע שבעבר הוא לא הצליח. הוא לא יכול להיות בטוח לגבי העתיד. מכאן בעצם נובע הקונפליקט שאת דיברת עליו, על ההבדל בין התאוריה למעשה. אגב, הסיבה שרציתי לדבר על מוסר היתה שמעניין אותי מה הטיעונים נגדו. פשוט יש לי הרגשה שהטיעונים האלה בעצמם יהיו מוסריים. למשל - למה להיות מוסרי כששאר האנשים לא? זה טיעון שנקודת המוצא שלו מוסרית. אבל אם את לא רוצה אז לא...

 

[Levos]

ממש מזדהה.

קורה לי די הרבה. בדומה למה שכבר כתבו אני הגעתי למסקנה שיותר משתלם להיות אגואיסט (די ברור מאילו) ובכל זאת אני עוזר כמעט תמיד כשאני יכול ומשקיע זמן ומאמץ בשביל אחרים.

 

[שיר שיר של הצאט]

מה קורה פה?

מה הקטע? מה בעיה במוסר? בלעדיו, אם תמשיכו להיות אגואסטים, סנובים, לא אכפתים וכו' העולם יראה נורא! אנשים לא יהיו נחמדים, לא יהיה כיף, לא יהיו ממש חבר'ה יהיו סתם אנשים משועממים ומדוכאים שכל הזמן מנתחים את ה"מוסר והתנהגות האדם" החיים הם כמו מראה - אם מחייכים היא מחייכת חזרה (אם מתנהגים כמו זבל- זה מה שמקבלים) ובשבילך LEVOS מה זה המשפט הזה על אלוהים? אלוהים קיים והמוסר והפילוסופיה וכל זה באו ראשונים- מהתורה!

 

[למה???]

אמממ......

זה ממש לא ברור מאליו. גם אני פעם חשבתי שכדאי להיות אגואיסטית ואז גיליתי שאני לא צריכה לשנות את ההתנהגות שלי בשביל זה... אני הרבה פעמים נחמדה מאד מאד לאנשים ואוהבת אותם ואין כל סתירה בין זה לבין האגואיזם שלי! חלק מהסיבה שאני נחמדה אל בנאדם זה כדיי שהיחס שלי איתו יהיה סבבה אם יהיה לי יחס סבבה איתו, אני אוכל ללמוד ממנו, אני אוכל להנות איתו, אני אוכל לדבר איתו, אני אוכל לבקש ממנו טובות וכו' וכו'. אם לא תשקיע זמן ומאמץ בשביל אחרים, לא ישקיעו בשבילך (יש עוד הרבה חסרונות אבל נציג בינתיים רק את זה). אתה הרי חי בתוך חברה ואתה צריך את החברה-/אנשים להרבה דברים (כגון: שיתופים עם חברים, הזדהות, פרוטקציות וכו') כדיי לאסוף אנשים שיעזרו לך אתה צריך לתרום משהו כמו זמן (למשל...)... אני לא אומרת שאתה צריך להשקיע "מאמץ", אם אתה אדם שלא אוהב להתאמץ בשביל אחרים אז אל (תתאמץ) אתה יכול למצוא לך דרך/גישה אחרת לתרום לאנשים...

 

[ל נ צ ח]

חכמת חכמולוג "אילו" וה' ימית כל חי.

 

[shlstr]

יש תפיסת עולם, ויש תפיסה על תפיסת..

יש תפיסת עולם ויש תפיסה על תפיסת עולם. לא ניתן לחיות בלי תפיסת עולם, ובעצם תפיסת העולם היא הגרעין היסודי לחיים עצמם. גם אם זה לא בצורה מודעת, תמיד יש לאנשים מודלים שונים, ערכים שונים, תצורות שונות, בהם הם מנתחים ומפרשים את העולם. ההרכב של כל דברים אלו הוא תפיסת העולם, והוא הגורם המרכזי ברגשות ואחר כך בהתנהגות. עכשיו, הרבה סבורים שהפילוסופיה עוסקת בספיסת עולם ומעצבת אותה. אך האמת היא שהיא רק דנה בתפיסה של התפיסת עולם, ולא נוגעת בתפיסת עולם עצמה. לכן גם אנו רואים, שלפעמים המנוולים הגדולים ביותר עסקו בחשיבותה הגדולה של המוסריות, וכן להיפך.

 

[למה???]

זה פשוט תלוי איך מתייחסים אל זה

יש הרבה אנשים שכשהם דנים על תפיסת העולם הם באמת לוקחים זאת ברצינות ולא רק לשם השעשוע (שבדיון).

 

[shlstr]

זה לא קשור לרצינות

בן אדם יכול להחליט ברצינות שהתפיסה שלו היא שתפיסת העולם הנכונה היא להיות ככה וככה, אבל כל זה לא נוגע לתפיסת העולם עצמה.

 

[selgarat]

מסקנות

מסקנות שבאות לשלול רעיון קיים ובסיסי מאוד כמו למשל מוסר משאירות אותך עם חור. כלומר אם נחזור לדוגמאת המוסר ונניח שבאמת אין מוסר או יותר נכון אין חשיבות למוסר, אז מה כן? כלומר אם זה לא אז עם מה נשארנו? המוסר הוא בסך הכול סיבה להשטטת מערכת חוקים מסויימת, אז נניח שהמוסר נעלם, האם זה אומר שגם מערכת החוקים הלכה ואם כן מה אמור להחליף אותה? כלומר מסקנות כאלו דורשות הרבה מאוד עבודה אחרי שהגעת אליהם כדי להבין למה באמת הגעת. אם הצלחת למצוא מערכת חוקים או חוק כללי שמסדר לך את תמונת העולם בלי המוסר אז למסקנה שאין חשיבות למוסר כבר יש השפעה על החיים שלך, עד אז זו פשוט מסקנה חלקית, דבר בתהליך.

 

[חברים טובים]

ומהי מסקנה אם לא הלכה למעשה

והמעשה הוא בעצם המסקנה בעצמה