the souls collector
New member
האם קרה לכם פעם?
האם קרה לכם פעם, שהתעוררתם בבוקר והתחרתתם על זה שהתעוררתם, ז"א שהייתם מעדיפים לא להתעורר לעולם? האם קרה לכם שנראה לכם שכל החומות שסביבכם מתמוטטות, ושום דבר כבר לא בטוח, והכל שונה? האם קרה לכם שכמה שלא תנסו להסביר את עצמכם, ממילא אף אחד לא מבין ואף אחד לא יבין אז למה כבר להמשיך ולנסות להסביר לכל אחד מחדש על עצמך? האם קרה לכם פעם, שאתם סמכתם על אנשים ובטחתם בהם והיתם מוכנים לעשות בשבילם הכל, למרות שהם דפקו לכם סכינים בגב שוב ושוב? האם חשבתם פעם, ששום דבר בחיים לא שווה את כל הסבל שאנחנו חווים? האם חיפשתם דרך מילוט, לברוח מהכל, רחוק אל האופק? האם הרגשתם איי פעם את ליבכם נמחץ ונתלש ממקומו ונשבר לאלפי חלקיקים? האם חשתם בדידות החודרת מבעד לחיים, ולמרות שהייתם עם אנשים הבדידות געשה והקפיאה מבפנים? האם חשתם בצר רב של אדם קרוב שזקוק לעזרה ומאמין בכם בכל יכולתו, אז איך תוכלו להגיד לו שאין לכם את האמצעים והיכולת לעזור לו, אם כל תקוותו מופנת אליכם? האם נפלה עליכם פעם אדישות אדירה, שלא משנה מה יקרה מסביב איזה צער או כאב, לא תנידו עפעף? האם קרה לכם פעם שפתאום לתדהמתכם הבחנתם שאתם מתנהגים או אפילו נדמים למה שהכי שנאתם או נגעלתם ממנו? האם חשבתם פעם, שאין מוצא?
האם קרה לכם פעם, שהתעוררתם בבוקר והתחרתתם על זה שהתעוררתם, ז"א שהייתם מעדיפים לא להתעורר לעולם? האם קרה לכם שנראה לכם שכל החומות שסביבכם מתמוטטות, ושום דבר כבר לא בטוח, והכל שונה? האם קרה לכם שכמה שלא תנסו להסביר את עצמכם, ממילא אף אחד לא מבין ואף אחד לא יבין אז למה כבר להמשיך ולנסות להסביר לכל אחד מחדש על עצמך? האם קרה לכם פעם, שאתם סמכתם על אנשים ובטחתם בהם והיתם מוכנים לעשות בשבילם הכל, למרות שהם דפקו לכם סכינים בגב שוב ושוב? האם חשבתם פעם, ששום דבר בחיים לא שווה את כל הסבל שאנחנו חווים? האם חיפשתם דרך מילוט, לברוח מהכל, רחוק אל האופק? האם הרגשתם איי פעם את ליבכם נמחץ ונתלש ממקומו ונשבר לאלפי חלקיקים? האם חשתם בדידות החודרת מבעד לחיים, ולמרות שהייתם עם אנשים הבדידות געשה והקפיאה מבפנים? האם חשתם בצר רב של אדם קרוב שזקוק לעזרה ומאמין בכם בכל יכולתו, אז איך תוכלו להגיד לו שאין לכם את האמצעים והיכולת לעזור לו, אם כל תקוותו מופנת אליכם? האם נפלה עליכם פעם אדישות אדירה, שלא משנה מה יקרה מסביב איזה צער או כאב, לא תנידו עפעף? האם קרה לכם פעם שפתאום לתדהמתכם הבחנתם שאתם מתנהגים או אפילו נדמים למה שהכי שנאתם או נגעלתם ממנו? האם חשבתם פעם, שאין מוצא?
