האם פעם ניסית להבין????
האם האמונה שיש אלוהים, באה ממחשבה אישית שלך? האם הנוצרי שמאמין באלוהיו, מאמין כי פתאום בא לו להאמין בישו? האם המוסלמי שמאמין בג'יהד, מאמין, כי בוקר אחד קם ואמר, ג'יהד? האם הבודהיסטי קם בוקר אביבי אחד ואמר אני מאמין באלוהי? האם האדם הדתי מאמין באלוהיו, כי הוא התעורר בבוקר ואמר מודה אני? האם האדם החרדי בטוח שדרכו היא האמת, כי התבוננן בשמיים ואמר ה' הוא האלוהים? וכמובן שהתשובה היא לא ולא. כולנו מאמינים כי כך חינכו אותנו, כי כך לימדו אותנו, כי כך הסבירו לנו, שיש אלוהים והאלוהים של היהודים הוא רחום וחנון והאלוהים של היהודים משגיח עלינו בכל רגע ורגע והאלוהים שלנו אמר לנו לשמוע בקול הרבנים ולהאמין בתורה שבעל פה וכו וכו וכו' וכנ"ל הנוצרים. וכנ"ל המוסלמים. וכנ"ל הבודהיסטים. וכנ"ל הדתים. וכנ"ל החרדים . וכנ"ל את בכבודך ובעצמך. ואם כך, אם יום אחד את רואה שהרבנים שלך לא כל כך טובים, לא כל כך צודקים, מעט משקרים, מעט מסלפים, מעט גונבים, מעט פוגעים, מעט גזענים, וכו, וכו, אז למה לך להאמין, לכל מה שאמרו לך, שיש אלוהים? למה את חושבת שאפשר להפריד בין המחנך לחינוך? ואם את מפרידה, אז אולי כדאי לך לבדוק עוד דתות, עוד אמונות, כי אולי הם צודקים? אולי מורים, הכמרים, שלהם צודקים? והרי ראית שהרבנים המחנכים שלך לא טובים. ולכן לדעתי. אין אפשרות להפריד בין הרבנים ובין האמונה שהם לימדו אותנו. אין אפשרות להפריד בין המחנך למתחנך. ואין אפשרות לחשוב שהדת, האמונה, נפרדת ממוסרי הדת והאמונה. בתקוה להבנה. ובתפילה לאלוהי, שיגיע שלב בחיים שלך שתתפקחי ותביני את דברי. ציפור