האם ניסתם פעם...

butterfiy

New member
האם ניסתם פעם...

האם ניסתם פעם להפריד בין היהדות לאלוהים ובין היהדות לבני משפחה דתיים, מורים, רבנים וכו'? אם לא ניסתם בעבר, אני מניחה שיגיע שלב בחיים שלכם שתתפקחו קצת ותבינו, שזה שנפגעתם מהיהדות לא פוסלת את קיום אלוהים. אני נפגעתי מאוד מאנשים דתיים ומהיהדות בכלל, אבל לרגע לא היה לי ספק בקיומו של אלוהים. מה אתם חושבים על זה?
 

בן הצבי

New member
אני בהחלט מפריד.

אני מפריד בין היהדות ואלהים... אני דוקא מאוד מחבב את היהדות, את התרבות היהודית, ואפילו אנשים דתיים וחרדים. אולם אינני מאמין... (יש לי ויכוח שלם על המילה "אמונה", אבל אכמ"ל בזה..) אינני שומר מצוות,ף אולם אני מקיים דברים הנראי לי נחמדים מהמסורת היהודית, מתוך אהבה לתרבות בה גדלתי. אוךם אני מפריד הפרדה מוחלטת בין מה שאני מאמין בו, לבין מה שאני אוהב.
 
הסבר בפנים...

אמנם יש הפרדה מחויבת בין איש לדתו אך לא הפרדה מוחלטת,אף איש דת לא מייצג את היהדות רק מראה צד שלה. ואני מאמין בקב"ה באמונה שלימה וברבנים אמונה אבל לא עיוורת.
 

ש חף

New member
בוא נגיד ש

הראייה היא קצת יותר רחבה מ "מורים ורבנים פגעו בי" מתוך זה לא זורקים את אלוהים [אני לפחות] פשוט מתוך הבנה שהוא לא קיים.
 

butterfiy

New member
לא זרקתי את אלוהים...

לא זרקתי את אלוהים, אני עדיין מאמינה בו, ובגלל זה אני מאשימה אותו בהמון דברים, אבל זה לא סותר את עצם קיומו, להפך.
 
ממש מצחיק...

אני מתכוון שעשיתי דברים נוראיים כשחזרתי בשאלה, כלפי אנשים שאני אוהב, ואני מתחרט עליהם.
 

homo sapiens

New member
אל תתחרט על דברים שהיית חייב לעשות

ולעולם אל תאשים את עצמך. זה אולי נשמע פסיכולוגיה בגרוש, מה גם שאני לא יודעת בדיוק מה עשית לאנשים שאתה אוהב, אבל מנסיוני הרגשות הללו מגיעים ממקום לא טוב בנפש... תזכור תמיד שהאדם הראשון שאתה מחויב כלפיו בעולם הזה זה אתה, ולפעמים פשוט אין ברירה.
 
נכון...

אמנם הייתי חייב לעשות אותם כדי להפוך להיות מי שאני עכשיו, וטוב לי עכשיו (טווידילדי טווידילדה) אבל זה עדיין כואב לפעמים לחשוב על מה שאתה נאלץ להשאיר מאחור. אבל מה... "אני לא מצטער, טוב לי עכשיו..."
 
../images/Emo32.gif

א. לא קיבוצניק, כמעט. ב. כן. חזרתי בשאלה לפני 3 -4 שנים, וזה חרה לכל המשפוחה הענקית שלי. בהתחלה הם התיחסו לזה כאילו אני סתם עוד מתבגר, ועשיתי הרבה דברים שעיצבנו אותם כדי להוכיח להם שאני לא, אלא שזו הדרך שלי וזהו... והם "קצת" לא הבינו אותי ובחרו להתעלם... ואני קצת מתגעגע... זה הכל.
 

butterfiy

New member
חבל מאוד שיש כזו בורות בעולם.

אני דרך אגב בקשר מצוין עם המשפחה, עם כולם, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היתה לי את התמיכה של המשפחה, ואני מבינה אותך, זה בטח קשה מאוד הניתוק. תחזיק מעמד,
 

homo sapiens

New member
../images/Emo24.gifמבינה את ההרגשה...

לא יודעת מה הייתי עושה אם המשפחה שלי היתה מתעלמת ממני, אני חושבת שהכאב הוא אמיתי עד המקום העמוק ביותר בלב, חותך בבשר החי... תשמור על עצמך.
 
תודה רבה, באמת, אבל

יאלה, מספיק עם כל הריגשי הזה...
 
טוב, אז אני

מפסיק את זה כאן, למרות שאם יש למשהו שאלה, תשאלו. אל תתביישו, אחרת תתיבשו. באמת...
 
למעלה