אני חושבת שלא בחנת לעומק את דוגמאותיך:
רצ"ף: מרוּצָף, מרַצֵף, מַרצֵפה, מַרצֶפֶת, ריצוּף, רָצוּף, רציף, רָציף, רציפוּת, רֶצֶף, רַצָף, רִצפּה1, רִצפּה2, רַצָפוּת כנ"ר: כּונֶרֶת, כּינור, כַּנָר, מכַנֵר בט"ן: בִּטנָה, בָּטנָה, בָּטנֶה, בוטן, בַּטנוּן, בַּטנוּנַאי, בַּטְנוּנִי, בַּטנוּנִית, בּיטוּן (קיים גם במשמעות של "בטון"). רא"ש: מרַאֲשותַיים, רֹאש1, רֹאש2, רִאשון, רִאשונוּת, רִאשוני, רִאשונִיוּת, רָאשוּת, רָאשי, רֹאשִייה, רֹאשיש, רֵאשית, רֹאשָן, רֵישה, רָשוּת1 אנ"ף: אֲנָפה, אַף1, אַף2, אנפוף (שורש משני) אכן יש מילים נטולות שורש, רובן מילים שהגיעו משפות אחרות כמו מלפפון, אבא ואימא או מילים קמאיות כמו "יד". אבל אפילו להן יש שורש במקרים רבים (אם לא נוצרו מלכתחילה אז בדיעבד). למשל השורש שם "אֵם" הוא אמ"ם (לכן הדגש במ"ם, וקיים גם בערבית): אום1, אום2, אוּמה, אימָא, אימה, אימוּם, אֵם, אַמה לפעמים יש שורש אבל אין מילים נוספות שנושאות משמעות קרובה ממנו, למשל: או"ל: אֱוויל, אוּלָם3, איוֶולֶת, אֱייל, אילָן, אֵל שו"ם: נישום, שוּם1, שוּמה1, שוּמה2, שָם2 ואז אכן אין טעם לדבר על השורש כי הוא לא עוזר לנו, אבל זה לא אומר שהמילים האחרות מאותו שורש חייבות לכלול דווקא פועל; גם אם, למשל, השורשים רצ"ף או יש"ר לא יכללו פעלים, אי אפשר לומר שלשורש אין משמעות ושלא מבחינים בזיקה סמנטית בין המילים מהשורש הנ"ל. אני חוזרת וטוענת שאין שום חובה שיהיה דווקא פועל ברשימה. ------------- * אבא ואימא הגיעו מארמית. * כל הדוגמאות ממילון ספיר
). ידוע לי שיש אומרים כי לשמות עצם אין שורשים, ואותם אני שואל: "האם צורת הבנייה של שמות העצם במשקל סותרת את האפשרות שיהיה להם שורש?) לפני שכתבתי את שאלתי כאן חיפשתי מידע באינציקלופדיות החופשיות במרשתת, אך לא מצאתי מידע ברור בנושא. אודה מאוד למי שיעשה סדר בנושא.
