שוב אתה הופך את היוצרות:
"מציאות בה זונות מתביישות בעובדה שהן זונות"
"כל עוד זאת המציאות אני חושב שברוב גדול של המקרים זונות יקבלו יחס פוגעני מגברים ,ולכן עדיף חוק שיאסור צריכת זנות."
אתה טוען שהמציאות כיום ("מציאות בה זונות מתביישות בעובדה שהן זונות") היא זו הגורמת (???) לגברים לפגוע בזונות.
ובאופן דומה - שמכיון שהמציאות כיום גורמת לגברים האומללים לפגוע בזונות - אז יש צורך לחוקק חוק שיאסור צריכת זנות.
אני ממש עברתי אחד אחד על מה שכתבת - ופרקתי את זה לשני טיעונים לוגיים.
אז דבר ראשון - מה שאתה טוען הוא שבגלל שעוסקות בזנות מתביישות בעיסוקן - זה מוביל גברים לפגוע בהן ("יקבלו יחס פוגעני מגברים").
כלומר - אם הן לא תתביישנה - אז הן לא תקבלנה יחס פוגעני מגברים.
וואלה - פשוט וקל. פשוט להפסיק להתבייש ואז גברים יפסיקו לפגוע.
הגיון ברזל!
הרי אין שום סיכוי שעוסקות בזנות מתביישות בעיסוקן כי גברים מתייחסים למין תמורת כסף כדבר זול ונחות וכי הם רואים נשים כאלה ככלי וכחפץ ומדברים עליהן ככאלה.
כלומר - אין שום סיכוי שהיחס הפוגעני כלפי נשים ונשים העוסקות בזנות בפרט - גרר את העוסקות בזנות להתבייש במקצוען....
וחוץ מזה, מה הקשר בין בושה במה שאתה עושה ליחס פוגעני?
אם מישהו מתבייש במה שהוא עושה אז מותר לפגוע בו? אז מגיע לו שיפגעו בו?.....
ובנוסף - אחרי שהבנו הגברים פוגעים בנשים העוסקות בזנות בגלל שהן מתביישות במה שהן עושות -
(וממש לא בגלל שהם שונאים נשים, או מתייחסים אליהן כאל חפץ לשימוש אישי. רק כי הן מתביישות במה שהן עושות....)
אזי כבר עדיף לחוקק חוק שיאסור צריכת זנות.
כלומר - אם נשים העוסקות בזנות לא היו מתביישות במה שהן עושת - אז גברים לא היו נוהגים כלפיהן באופן פוגעני
(כי הרי ברור שזה יחס גורר יחס: קודם שהאישה תתייחס אל עצמה יפה, ואז הגבר יוכל להתייחס אליה יפה. הוא לא יכול להתייחס אליה יפה סתם כך - בלי קשר ליחס שלה לעצמה....)
ואז פשוט לא היה צריך לאסור על צריכת זנות וכולם היו שמחים וטובי לבב, וקשת בענן ופרפרים.
אם רק נשים שעוסקות בזנות לא היו מתביישות בעיסוקן -
אזי בכלל לא היה שום צורך לאסור על צריכת זנות,
והיה אפשר להמשיך לשלם כסף תמורת מין כאילו שזה לא דבר נתעב ובזוי.
כלומר - האיסור על צריכת זנות הוא לא דבר שאבסולוטית צריך להתקיים אלא הוא תלוי בדבר: ביחס הנשים העוסקות בזנות לעיסוקן.
ואני טוענת שתשלום תמורת מין הוא תמיד דבר נחות, דוחה, בזוי -
בלי קשר למה שמוכר גופו חושב על עצמו או על עיסוקו.
זה דבר אבסולוטי והוא תלוי מציאות מסויימת.
הטיעון שלך בדבר מציאות מסויימת ש"כרגע" מצריכה איסור על צריכת זנות (אבל אם תשתנה - אפשר להסיר איסור זה - לפי דבריך....)
זה רק התייפייפות שאני מבינה אותה ככה:
אני לא באמת בעד הפסקת הזנות, אבל כדי להראות כזה אז אני אסובב את הדברים כאילו אני בעד הפסקת הזנות רק מכורח איזו מציאות שהמצאתי.
תאכלס - אני לא רואה פסול בתשלום כסף תמורת מין, ואני חושב שנשים צריכות לספק מין תמורת כסף, אבל אני צריך לנסח את זה באופן שזה לא יראה ככה....