האם לדעתכם כבר מתחילה לה (לאט) ההתאוששות בהייטק בישראל?

[user32]

והאירוני הוא שהפסילה של בגץ היתה בגלל "סעיף היציבות" שהממשלה רצתה להבטיח את החוזה למספר שנים מסויים. סעיף הגיוני ביותר כשמדובר בקידוחי גז ובהסכמים ממשלתיים. היש "חוסר וודאות" גדול מזה?

 

[vinney]

האמת שזה בדיוק הפוך. האקטיביזם השיפוטי הוא מה שיוצר חוסר וודאות. במדינה מתוקנת יש חוקים והם אלה שקובעים ובמקרה של סכסוך בית המשפט פוסק לפי החוק. בישראל בית המשפט לפחות עד לא מזמן הוא מעל החוק ויכול לפסוק איך שבא לו. יש לזה השלכות עסקיות. "הלכת אפרופים" המפורסמת הדגימה איך בית המשפט פוסק בניגוד לחוזה בין שתי חברות. כלומר אתה יכול לחתום על חוזה חוקי ובית המשפט יחליט שהוא לא תקף בגלל שלדעתו כוונת הצדדים היתה שונה ממה שכתוב במפורש. יש עכשיו ניסיון לחוקק חוק שיחייב את בית המשפט לכבד חוזים כלשונם, די מגוחך שצריך חוק כזה במדינה מתוקנת וגם אותו כמובן מנסים לטרפד.

הנושא לא היה מגיע לבית המשפט אם לא הייתה מחלוקת בין הצדדים מלכתחילה. אני דווקא חושב שהפרשנות הזאת נכונה - מה שחשוב זה מה שהצדדים התכוונו אליו. יותר מזה, הכנסת מאז הספיקה לחוקק את ההלכה בחוק. הפרשנות לתיקון בהקשר הזה היא פה, תתחיל מעמ׳ 11.

במתווה הגז למשל ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם נובל אנרג'י אבל בית המשפט פסל אותו בגלל אחד הסעיפים. כלומר ענקית אנרגיה חתמה הסכם עסקי עם ממשלת ישראל הנבחרת אבל בית המשפט פסל. זה קצת "חוסר וודאות" הייתי אומר.

הסעיף שבוטל היה סעיף שמחייב ממשלות עתידיות להתנגד לחקיקה בכנסת בתחום מסוים. לממשלה אין סמכות להתחייב להתנגד לחקיקה בעתיד כי זה תפקידם של הבוחרים ונבחריהם לקבוע מי יחוקק מה. הממשלה היום לא יכולה לחתום על חוזה שיחייב כנסת בעוד שתי קדנציות. שוב, אין פה שום אקטיביזם שיפוטי, אלא שמירה על שלטון החוק של מדינה דמוקרטית.

 

[פולגאר]

האם לדעתכם כבר מתחילה לה (לאט) ההתאוששות בהייטק בישראל?​

הפוך מהתאוששות:

4 נורות אזהרה חושפות את תמונת המצב האמיתית בהייטק הישראלי | כלכליסט

דו"ח מיוחד שערך מכון RISE בראשות פרופ' יוג'ין קנדל ואורי גבאי מצא כי "יותר ויותר הנחות יסוד לגבי הייטק הישראלי מתבררות כלא תקפות וכי גדל הסיכוי לתרחיש של 'הסערה המושלמת'". בין הסיבות: "חוסר יציבות פנימי, ירידה במיתוג של ישראל, שינוי טכנולוגי שלא מיטיב עם יתרונות ההייטק המקומי ומיתון עולמי כתוצאה...

www.calcalist.co.il

 

[user32]

את יכולה לפתוח חדשות:
בישראל מלחמה ואם זה לא מספיק, אז מי שעומד בראשות הממשלה דואג לדרדר את כל יחסי המסחר והיחסים בכלל עם כל מי שהוא יכול. אז אלא אם כן הונגריה תתגלה כשותפה אסטרטגית להשקעות הייטק, אני לא רואה הרבה תקווה בטווח הקרוב (יש בחירות עוד שנה וחצי אז אפשר לקוות לשינוי לטובה).
ובעולם המצב לא הרבה יותר כשמי שעומד בראש המעצמה שהיא השותפה העקרית שלנו עושה כל מאמץ להחריב את היחסים עם שאר העולם בדגש על יחסים כלכליים, על הדרך מזעזע את המשק ויוצר חוסר וודאות ובלגן, שהם הפקטורים העקריים מדכאי צמיחה ומרתיעי משקיעים.

ההייטק לא הולך לשום מקום אבל אני לא רואה שום אופק לצמיחה חזקה שזה המדד העיקרי להתאוששות שאת מכוונת אליה.

מה שכן, יש סיכוי קלוש אבל קיים שבאורח נס הסכסוכים ייפתרו (אוקראינה, סין-טיוואן, ישראל-חמאס-איראן, הודו-פקיסטן, וכו') וזה יביא לאופוריה גדולה ורווחה כלכלית. קשה לראות את זה קורה אבל באמת אין לדעת, זה עולם משוגע והכל יכול לקרות.

התאוששות בביצה הישראלית יכולה לקרות אם תקום ממשלה טובה או אפילו סבירה שתסיים את המלחמה בצורה כזו או אחרת ותחזיר את הסדר.

 

[מחפשת עבודה17]

את יכולה לפתוח חדשות:
בישראל מלחמה ואם זה לא מספיק, אז מי שעומד בראשות הממשלה דואג לדרדר את כל יחסי המסחר והיחסים בכלל עם כל מי שהוא יכול. אז אלא אם כן הונגריה תתגלה כשותפה אסטרטגית להשקעות הייטק, אני לא רואה הרבה תקווה בטווח הקרוב (יש בחירות עוד שנה וחצי אז אפשר לקוות לשינוי לטובה).
ובעולם המצב לא הרבה יותר כשמי שעומד בראש המעצמה שהיא השותפה העקרית שלנו עושה כל מאמץ להחריב את היחסים עם שאר העולם בדגש על יחסים כלכליים, על הדרך מזעזע את המשק ויוצר חוסר וודאות ובלגן, שהם הפקטורים העקריים מדכאי צמיחה ומרתיעי משקיעים.

ההייטק לא הולך לשום מקום אבל אני לא רואה שום אופק לצמיחה חזקה שזה המדד העיקרי להתאוששות שאת מכוונת אליה.

מה שכן, יש סיכוי קלוש אבל קיים שבאורח נס הסכסוכים ייפתרו (אוקראינה, סין-טיוואן, ישראל-חמאס-איראן, הודו-פקיסטן, וכו') וזה יביא לאופוריה גדולה ורווחה כלכלית. קשה לראות את זה קורה אבל באמת אין לדעת, זה עולם משוגע והכל יכול לקרות.

התאוששות בביצה הישראלית יכולה לקרות אם תקום ממשלה טובה או אפילו סבירה שתסיים את המלחמה בצורה כזו או אחרת ותחזיר את הסדר.

בגדול אני מסכימה איתך לגבי רוח הדברים, למרות שעם כמה השגות.

קודם כל, נראה שלפחות בחזית המזרח התיכון ורוסיה ואוקראינה - ממשל טראמפ מגלה המון מוטיבציה לסיים את השלב האקוטי של הסכסוכים, בין אם מרצון להשפיע לטובה על הכלכלה, ובין אם מפנטזיה לזכות בפרס נובל כמו אובמה (גם תיאוריה ששמעתי). ברור שיש פער ענקי בין מוטיבציה לבין חתימה על הסכם (פחות או יותר כמו שיש הבדל בין זימון לראיון ראשוני בחברה לבין חתימה על חוזה), אבל זה צעד ראשון פשוט.

ואם יש משהו שאני יכולה להגיד לטובתו של טראמפ - הוא כנראה היחיד שמסוגל לגרום לביבי לפעול בצורה שתואמת את המדיניות שלו ולא את המדיניות שישראל רוצה לקבוע (ע״ע הסיוע ההומניטרי שהתחיל לזרום לעזה בשניה שטראמפ דרש את זה). זה כנראה נובע מכך שברור לכולם שטראמפ מסוגל לעצור את משלוחי הנשק לישראל בשניה שהוא יהיה לא מרוצה מההתנהלות של ביבי, ואז המלחמה תעצר by hook or by crook פשוט כי תוך שבועיים או שלושה ייגמר לישראל הנשק. זו לדעתי גם הטקטיקה שלו באוקראינה.

גם זה שעוזר לנו ליירט את הטילים מתימן והרצועה, דרך אגב.

ודרך אגב, מישהו שמע משהו לגבי המכסים של טראמפ לאחרונה? כי נשמע שהנושא ירד לחלוטין מסדר היום. עריכה: מסתבר שבית המשפט האמריקני בדיוק פסק נגדם שהם לא חוקיים.

לגבי הממשלה: אני מנסה להזכר מתי בפעם האחרונה ממשלה בישראל הצליחה להשלים את הכהונה שלה, ואני לא חושבת שזה משהו שקרה כבר כמה עשורים טובים. הממשלה היחידה שהצליחה איכשהו להתקרב לזה היא הממשלה שהוקמה ב 2015 ושרדה כמעט 4 שנים, אבל עדיין הבחירות שהיו אמורות להתקיים בנובמבר 2019 הוקדמו לאפריל 2019.

אני מניחה שהשאלות החשובות הן עד כמה טראמפ יכפה על ביבי להפסיק את המלחמה - ועד כמה יש סיכוי לאירוע שיוביל למשבר קואליציוני מספיק גדול כדי להקדים את הבחירות. בשלב זה חוק הגיוס מאיים לעשות את זה, אבל אי אפשר לדעת.

אבל בשורה התחתונה - אני אישית מרגישה בשלושה או ארבעה החודשים האחרונים הבדל מסוים בחיפוש העבודה שלי. אני מצליחה לעבור יותר ראיונות ראשוניים (משהו שלא הצלחתי לעשות בתחילת החיפוש), ונקבעים לי יותר תהליכים מאשר קודם.

אם הייתי מגיעה לתהליך בלי היכרות עם תהליכי ראיונות כפי שקרה לי בחיפוש הקודם שלי בקורונה, הייתי חושבת שזה הגיוני. אבל הפעם הגעתי לתהליך מוכנה הרבה יותר, ותקופה של שלושה או ארבעה חודשים נשמעת לי מספיק משמעותית כדי להעיד על שיפור מסוים.

 

[Nuke1985]

היה לנו דיון על זה בפברואר שנה שעברה. היו אז 5,366 משרות פנוית . היום המספר הוא שדווח למפתחי תוכנה הוא 6,753 . מספר המשרות גם עלה (ראה קודים 6201 ו6203 ) . השכר גם כנראה עלה . העליה היא גם שמתאימים לאינפלציה.

יש גם מידע על מחפשי המשרות של שירות התעסוקה אבל ניסיתי למצוא כמה זמן ולא מצאתי.

אם מישהו מעוניין המידע על משרות פנויות נמצא פה . המידע על מספר המשרות ועל השכר הממוצע כולל מתואם לאינפלציה נמצא פה (תחת "ירחון תעסוקה")