האם לדעתכם ייתכן מצב

[dina199]

האם לדעתכם ייתכן מצב

בו אדם לא רוצה חברים ?

 

[אמא לנער אוטיסט1]

דינה, את מתכוונת למצב זמני כזה או למצב קבוע (תמידי) כזה?

 

[dina199]

שניהם

 

[arana1]

לדעתי כן כי אני לא רוצה חברים

 

[אמא לנער אוטיסט1]

arana1, אתה אף פעם לא רוצה חברים? איך אתה מגדיר חברים?

 

[arana1]

אנשים שאתה נפגש איתם ונהנה במחיצתם והם עוזרים לך ואתה להם

ויש לכם תחומי עניין משותפים ואוהבים לעשות דברים ביחד
אנשים שיותר קרובים אליך מאדם זר

היו לי בעבר חברים
גם כאלה מאוד טובים
זה פשוט לא בשבילי
לא מסתדר עם הדרך שבה אני חש את המציאות ואת הקשר של הדרך הזאת לקשר בין אישי

לדעתי כולם צריכים להיות חברים של כולם
כל הזמן ובלי לעשות מזה עניין
אתה יכול לעזור תעזור ולא חשוב מי אתה בכלל
לא יכול וצריך עזרה צריך שתמיד ימצא מי שיעזור לך
קשר בין אישי עמוק ומהותי ברמה של מימוש שיתופי ופעולות משותפות ומבט ודיבור וחלקות קשב ומרחב הדדית ברמה מוחשית אני מסוגל לקיים רק עם אדם אחת שגם חיה איתי וחולקת איתי את הכל שיוויונית
וזה לא מתאים להגדרה של חבר
מבחינתי קשרים עם אנשים שלא חיים איתי אמורים להישאר ברמת ההפשטה בעיקר

 

[מלאת תקוות]

אבל אתה נשוי.

לדעתך אישתך היא לא חברה בשבילך?

 

[arana1]

אני לא נשוי

ונדמה לי שאנשים יודעים וצריכים להבדיל בין חברים ובני זוג שממלאים בדרך כלל פונקציות שונות.אם ביתי היא חברה שלי אבל היא החברה היחידה שלי וגם הרבה דברים אחרים שבדרך כלל לא מזוהים עם חברות ולכן זה רק מחזק את הטענה והתחושה שלי שאוטיסטים לא רק שלא צריכים מה שנקרא חיי חבכרה אלא שזה פשוט לא נכון ולא מתאים להם,וכיוון שאנחנו מוקפים מילדות באנשים מכל הסוגים שעושים לנו את המוות בשל כך אשמח אם יום אחד למישהו מהסביבה שמתחזה למקצועית וטיפולית ןהורית יתעורר משהו שדומה קצת למצפון או רגש אנושי או תבונה

 

[מלאת תקוות]

אבל יש לך בת זוג?

בעיניי בן זוג\בת זוג הוא\היא גם חבר\ה.
גם אם יש לו פונקציות נוספות. אבל הפונקציה "חבר" היא גם קיימת בזוגיות.
כלומר קיום קשר רומנטי לא שולל קשר חברתי בין אותם שני אנשים

 

[arana1]

ברור שקיום קשר רומנטי לא שולל קשר חברתי

מה שיפה בקשר רומנטי שהוא מכיל את כל הקשרים
שבן בת זוג הוא גם אבא וילד וחבר ודוד וזר ומוכר
אלא שבדיוק משום כך מי שחווה את זה כך נוטה לוותר על הצורך בקשרים עם הרבה אנשים מסוגים שונים
בשבילו גם ודווקא גוף ראשון זה רבים
הוא חווה הרבה קשרים עם הרבה אנשים שונים דרך קשר עם אדם אחת
והדיון שכאן מנסה לברר אם יש אנשים שאין להם צורך בחברים ולמה
וכיוון שאני כזה
וזה גם מצב שמאפיין לא מעט אוטיסטים אחרים
אז אני מנסה להתייחס אליו ספציפית וקונקרטית
להסביר איך זה אפשר ולמה
ולמה זה לא סותר לאפשרות של אהבה אלא דווקא בדיוק ההפך מזה

חלק מחוסר היציבות והשונות של אוטיסטים נגרמת מזה שהם מרגישים הרבה פונקציות בו זמנית
ולכן בניגוד לנ"ט הם לא זקוקים גם לחברים וגם לזוגיות
אלא חווים גם דבר זה וכזה בדיוק כמו אחרים בו זמנית דרך הרבה היבטים שונים
זו התיאוריה והתחושה שלי
שיכולה להסביר גם הרבה נטיות אוטיסטיות אחרות
שלכן גם לא צריך לטפל להכחדתן אלא דווקא להפך
למרות ודווקא בגלל שהן שונות

 

[מלאת תקוות]

אז התשובה שלך לא עונה על השאלה של דינה

היא שואלת האם יתכן מצב שבן אדם לא ירצה חברים.
ואתה עונה לשאלה: האם יתכן מצב שבן אדם לא ירצה חברים חוץ מבן זוגו.

זה שתי שאלות שונות.
לשאלה שניה אתה עונה "כן".
אבל לשאלה ראשונה אתה לא יכול לענות "כן" מ"ניסיונך" כי ניסיונך סותר את הטענה

 

[arana1]

עונה

כי אנחנו לא עוסקים כאן בבעייה או שאלה לוגית/מתמטית מופשטת ו"טהורה" אלא במציאות חברתית המושתת על מוסכמות והרגלים וציפיות ומנהגים.במציאות זאת הכוונה ב"חברים" זה לאנשים קרובים ואוהבים שעימם יש לך יחסי גומלין אבל אינם בני זוג או חברי משפחה.מקווה שעזרתי.

 

[מלאת תקוות]

שאלה היתה כללית על חבר כלשהו.

בן זוג הוא חבר לכל דבר.

אחרת אם הכוונה היתה "חבר חוץ מבן זוג" אז בכלל לא היו שואלים. כי יש מספיק נ''טים (ולא בהכרח ס''סים) שאחרי שהתחתנו וילדו ילדים, כל כך עסוקים עם המשפחה שאין זמן וצורך לחברים.

במקרה הזה גם השאלה לא היתה נשאלת...

 

[arana1]

גם התשובה הייתה כללית

ואין לי ספק שכמדברים על חבר אז רוב האנשים מניחים ומבינים שמדובר על מישהו שאינו בן זוג
יש אנשים שאומרים שהבן זוג הוא ההורה או האח הוא החבר הכי טוב שלהם
אבל הם אומרים את זה בדיוק בגלל שזה נחשב למשהו יוצא מהכלל
מחוץ להגדרת המושג הזה

לא חושב ש"עסוקים" עונה על השאלה ומתאר את המצב בצורה נכונה
כי לאנשים כמוני אין צורך בחברים גם כשהם לא עסוקים
בדיוק מאותה סיבה שבה אין להם צורך בחברים גם כשהם עסוקים

האמת שאני יכול לשער למה כל כך קשה לאנשים להבין שיש אנשים שפשוט לא צריכים חברים
כי הדבר הזה כל כך ספוג ומובן מאליו במבנה החברתי ובתפישה שעצם קיומם של אנשים שלא נזקקים לחברים מעורר בהלה
ולכן גם גורם לקהילה הרפואית, שמעדיפה יצוג וגיבוי וחיפוי על הנורמטיביות על עיסוק ענייני ברפואה, לקלל ולגדף אנשים כאלה בשמות של מחלות ותסמונות ולקויות מה שגורם למניעת תמיכה ועזרה והבנה דווקא ממי שזקוקים לה

 

[מלאת תקוות]

גם לי אין ספק כשמדובר ב"חבר"

הכוונה לחבר מסוג כלשהו...

 

[רואה 6 6]

בודאי,יתכן מצב.לא נפוץ במיוחד אבל יתכן.

כדי לשרוד, נחוצה לאדם יכולת לתקשורת מובנת. חברים,שזה תחום הפנאי בעיקר עשויים להפוך לבחירה,לא למאסט וזה לגיטימי לגמרי. אני כן חושבת שאדם שחי ללא אף אחד שיאהב אותו והוא לא יאהב אף אחד נדון לחיים קצרים ועצובים. כדאי לחפש קשר של אהבה.ההגדרה והתוכן יבואו אחרי זה.

 

[dina199]

חיים עצובים יכולים להיות גם למי שבעל כורחו

נמצא עם אנשים שהוא לא רוצה להיות איתם.
ולא נראה לי שבשני המקרים (לבד או ביחד עם מישהו) זה משפיע על אורך החיים

 

[רואה 6 6]

את שאלת האם יתכן מצב כזה ועניתי לגביו

לא לגבי סבל בחיים עם אנשים כפויים.זה נושא אחר.
לגבי הקשר בין קיצור החיים לבין היעדר קשר אוהב נעשו הרבה מחקרים.אני אנסה לחטט אח"כ.

 

[רואה 6 6]

הנה משהו,,.

העבודה הזו לא מדגישה את מציאות ה"חברים" כמאריכת חיים אלא את יכולת הנתינה לזולת כבעלת פוטנציאל כזה:

"היתרון המשמעותי ביותר של קשרים חברתיים עבור מאריכי חיים מגיע לא מתחושת הקבלה, אלא מתחושת הנתינה", מסביר פרידמן. "ראינו יתרון ניכר, גם בריאותי וגם במונחים של שנות חיים, אצל אנשים שהיו מעורבים בעזרה לזולת. התבנית הזאת שוב מתחברת לאופי של מאריכי חיים. הם נוטים להתחבר לאנשים שיש להם הרגלים בריאים וזהירים, בדומה להם עצמם. זה מחזק אצלם את אורח החיים הזה, ופרויקטים של התנדבות למשל מקבצים לא אחת אנשים דומים באופיים ויוצרים חברויות המחזקות התנהגות מסוג זה. הרשתות החברתיות הללו הן קריטיות מבחינת אריכות ימים. לכן אלמנות חיות יותר מאשר אלמנים, ואפילו יותר מנשים נשואות. הן נוטות לארגן סביבן רשתות חברתיות חזקות ותומכות".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3517224,00.html

 

[arana1]

לעזרה לזולת יש גם תבניות שאת עיוורת להן

לא כל מי שמקיים המון קשרים לבביים כביכול באמת עוזר לזולת, לפעמים דווקא אנשים סלקטיבים שמקדישים הרבה זמן לבחינה מעמיקה של הסביבה תורמים הרבה יותר לזולת ממי שמחלקים צ'פחות לכל עובר ושב.