אז התייחסתי גם לזה
יכול להיות שאתה בכלל לא מודע למטרה או לטעות, זה לא משנה את המצב.
כפי שאותו בחור שאכל רעל.
 
בגדול הדברים מתנהלים בדיוק כפי ששקספיר כתב, ״כל החיים הם במה...״ הבעיה שלרבים זו רק תאוריה, לכן לא רציתי להיכנס לזה...
תאר לעצמך שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בחיים האלה, יכול להיות שמדובר בתפקיד גדול, קטן, טרגי, קצר או ארוך...
עלינו לבצע תפקיד זה על הצעד הטוב ביותר, בדיוק כמו שחקן על במה המגלם תפקיד.
אך כיצד נגלם את התפקיד אם אנו כלל לא מודעים שמתנהלת כאן הצגה?
נכון, אנו מקבלים מסגרת מאוד כללית, כמו המקום בו אנו נולדים, הגוף והטיפוס שלנו, האנשים שסביבנו שלוקחים חלק בהצגה...ועוד.
במצבו של האדם הרגיל, כל אלה לא מספיקים, מתוך שנתו העמוקה הוא לא מסוגל לראות כלום ואינה מצליח לגלם את תפקידו.
במצבו הטבעי, כלומר במקרה בו האדם מודע לעצמו, האדם כמובן יכול להבין את תפקידו בעולם, ויכול להשתדל לבצע אותו בצורה מושלמת.
עד כאן, אם אתה יכול להסכים איתי, הרי שכל מי שמצליח להיצמד ולבצע את תפקידו כראוי, הרי שהוא לא טועה, ומי שלא מצליח לבצע ולהבין את תפקידו, הרי שהוא טועה.
 
דתות שונות ניסו ע״י חוקים ורעיונות לגרום לאדם הישן לבצע את תפקידו, ורובן מדברות בניסוח כזה או אחר על אותה הצגה, ומה יקרה אם תגלם את תפקידך כראוי או לא.
אבל אנחנו כבר בהרבה יותר מתוחכמים מזה, כלומר, האדם ממשיך לישון, בזה שום דבר לא השתנה, רק שהאני המדומה שלו הפך למשוכלל יותר, מתוחכם יותר, והחוקים ההם כבר לא מרשימים אותו.