האם יכול להיות

AutismTimesTwo

New member
המשך

אם קלינאית ורופא התפתחותי אמרו שאין, אז מספיק.
חכי עוד שנה לפחות לפני שתלכי שוב לאבחון. באמת שאין צורך לטרטר את הילד.
 
אם הוא משחק יפה עם ילדים

בני גילו, קשה להאמין שהוא PDD אבל אם בהתפתחות הילד לוחצים, והם ראו כבר ילד או שניים, מה אכפת לך ללכת לאבחון?
 

yulilior

New member
העניין הוא

שהילד ראה רופא התפתחותי וקלינאית תקשורת שלא ראו שום בעית תקשורת ורק הפסיכולוגית העלתה את העניין.
כמו שכבר ציינתי , הילד רווי איבחונים , מזהה מיד שבוחנים אותו (מיד מדבר מאוד בשקט , נסגר ) ולדעתי להעביר אותו עוד איבחון , זה פשוט התעללות.
 
בסוף את מחליטה

ותזכרי שאנחנו לא מכירים את הילד ולא יכולים לחוות דעה ספציפית לגביו...
 
בעיות תקשורת יכולות להופיע

גם אצל ילדים שלא בספקטרום אוטיסטי כתופעה משנית, למשל בגלל עיכוב שפתי. במקרה כזה יכול להיות שלא תהיה בעיה חברתית (לפחות בגיל 4 וחצי כאשר בעצם עדיין אין לילדים מיומנויות חברתיות). יכול להיות שבעיה חברתית כן תצוץ בגיל יותר מבוגר כי ילדים מתקדמים מאוד מהר בגילאים האלו. אצל רוב הילדים עם קשיים בעיות חברתיות מופיעות בסביבות כיתה ב'.
 

dina199

New member
אמרת שהילד מפחד מאיבחונים.

ואני מבינה שגם אתם לא רוצים , והמקום שיחיד שרוצה זה המכון להתפתחות הילד.
אם מבחינתכם אין סיבה לעשות, אל תעשו.
ואם יתגלה בעוד שנתיים,שלוש, ארבע שמשהו מפריע - תעשו אז.
גם הילד יתבגר עד אז ואולי ישתף פעולה יותר.
 

מרב געש

New member
קודם כל - כן יכול להיות

יכול להיות שהבסיס לקושי השפתי לקשר העיין ולעקשנות שאתם מרגישים זוהי בכלל רגישות חושית שגורמת להצפה למשל, אבל בהחלט בדרך כלל חלק מהקושי ללמוד בא לידי ביטוי לא רק בקושי ללמוד שפה אלא גם בקושי ללמוד חברה - אבל אם אין שם קושי אז אין שם קושי....
בנוסף, אם הילד רווי אבחונים ולא אוהב אותם ולא משתף איתם פעולה לא הייתי נכנסת לאיבחון נוסף - מה גם שהוא מטופל ואנשי מקצוע שהוא מכיר ואני מקווה שגם מסמפט ימשיכו לראות אותו ולעקוב אחריו.
הייתי מנסה לתצפת בעצמי על האינטראקציות שלו עם ילדים כשהם אצלנו בבית - לראות אם יש שם קושי, ולקבל הדרכה מן הפסיכולוגית כדי להבין יותר איפה הקושי יכול לבא לידי ביטוי, ולמה להיות רגישה יותר. כשלב ראשון לפחות.
 

גלירון1

New member
שלום לך

לבני בגיל זה גם כן לא בלטה הבעיה החברתית. הוא היה ועודנו בעל מוטיבציה ורצון להצטרף לסיטואציה חברתית ואפילו יוזם. מה שכן, האינטראקציה לא היתה איכותית מאוד. יש הבדל בין להצטרף לריצה בתופסת לבין להבין מי התופס ואת שאר החוקים וגם לשלוט ולעבור מתפקיד לתפקיד. היום למשל בגיל 7 אין לו בעיה לעשות זאת, אבל למשל במשחק כדור קבוצתי (לא מסירות) אלא משחקים מורכבים יותר כגון:'חממות' יש קושי במעבר בין התפקידים.
רוצה לומר שכפי שכתבו לך בגיל 4.5 אין מורכבות בד"כ במשחקים והאינטראקציות. לבתי (התאומה שגם היא מאובחנת) למשל היתה ויש עוד בעיה במשחקי דימיון עם חברים. עם עצמה היא משחקת משחקים סימבוליים מדהימים, אבל יחד עם עוד חבר/ה כבר יש יותר קושי...אבל במשחקים בהם החוקים ברורים היא מצויינת (דג מלוח, חמור באמצע, משחקי קופסה וכו').
ועדיין בהחלט קיימת אפשרות שאין שום בעיה. באם הילד מקבל טיפולים בכל מקרה, האיבחון לשם נתינת הכותרת הוא פחות חשוב. המהות לדעתי היא לאתר אם יש קשיים ולתרגל/לטפל אותם/בהם.
 
למעלה