האם זה קרה גם לכם?
אני בת 59, גרושה , מתגוררת בגפי, הילדים כבר בנו חיים משלהם שלושת הבנים נשואים ובת זקונים שמתגוררת בעיר אחרת. בחצי שנה האחרונה, עשיתי ספירת מלאי בחברויות שלי, ניטרלתי עצמי מכל מי שהקיף אותי שנים, וחשתי לידו משב לא נעים של אנרגיות שליליות, די, לא רוצה סביבי אנשים שלא מיטיבים איתי. זה לא פשוט, כי היינו חבורה של 6 חברות, משתיים התרחקתי מרצון, אחת עברה לעיר אחרת אז הקשר הצטמק, אחת חזרה בתשובה, אז הקשר התרופף, ואחת פשוט בחרה להתרחק ממני, וזה בסדר (היא כבר עשתה את זה פעם כשנעלמה מחיי בתקופה הכי קשה שלי , אבל ברבות השנים סלחתי ומחלתי והקשר חודש). אין לי בעיה להכיר חברות חדשות, אבל אני רוויה, ומבחירה לא עושה זאת, הלבד שלי דוקא מתאים לי. אני עסוקה בהמון תחביבים, היות ואינני עובדת בשל נכות, יש לי זמן בשפע, אני מציירת רוקמת, סורגת שטיחונים, קוראת, מנקה ומבשלת, ובעיקר כותבת, שירה ופרוזה. המשפחה שלי רחוקה גאוגרפית, וגם כך היא מכילה רק אח ואחות. בסוף השבוע הזה, מצאתי עצמי אילמת, לא בא לי להתקשר לאף אחד, ואף אחד לא התקשר אלי, לא יצאתי מהבית, ולכן לא פגשתי אף אחד, כשנולדה ההכרה שאני בעצם לא מוציאה הגה כבר יום וחצי, עשיתי לעצמי בדיקת סאונד, השמעתי קולות כדי שאדע שלא איבדתי את הקול. אבל זה בהחלט היה מוזר, כי אני דברנית לא קטנה, ופתאום אלם מוחלט, ממש ויפאסנה. הוכחתי לעצמי שאפשר גם לשתוק, ארוכות.
אני בת 59, גרושה , מתגוררת בגפי, הילדים כבר בנו חיים משלהם שלושת הבנים נשואים ובת זקונים שמתגוררת בעיר אחרת. בחצי שנה האחרונה, עשיתי ספירת מלאי בחברויות שלי, ניטרלתי עצמי מכל מי שהקיף אותי שנים, וחשתי לידו משב לא נעים של אנרגיות שליליות, די, לא רוצה סביבי אנשים שלא מיטיבים איתי. זה לא פשוט, כי היינו חבורה של 6 חברות, משתיים התרחקתי מרצון, אחת עברה לעיר אחרת אז הקשר הצטמק, אחת חזרה בתשובה, אז הקשר התרופף, ואחת פשוט בחרה להתרחק ממני, וזה בסדר (היא כבר עשתה את זה פעם כשנעלמה מחיי בתקופה הכי קשה שלי , אבל ברבות השנים סלחתי ומחלתי והקשר חודש). אין לי בעיה להכיר חברות חדשות, אבל אני רוויה, ומבחירה לא עושה זאת, הלבד שלי דוקא מתאים לי. אני עסוקה בהמון תחביבים, היות ואינני עובדת בשל נכות, יש לי זמן בשפע, אני מציירת רוקמת, סורגת שטיחונים, קוראת, מנקה ומבשלת, ובעיקר כותבת, שירה ופרוזה. המשפחה שלי רחוקה גאוגרפית, וגם כך היא מכילה רק אח ואחות. בסוף השבוע הזה, מצאתי עצמי אילמת, לא בא לי להתקשר לאף אחד, ואף אחד לא התקשר אלי, לא יצאתי מהבית, ולכן לא פגשתי אף אחד, כשנולדה ההכרה שאני בעצם לא מוציאה הגה כבר יום וחצי, עשיתי לעצמי בדיקת סאונד, השמעתי קולות כדי שאדע שלא איבדתי את הקול. אבל זה בהחלט היה מוזר, כי אני דברנית לא קטנה, ופתאום אלם מוחלט, ממש ויפאסנה. הוכחתי לעצמי שאפשר גם לשתוק, ארוכות.