את מתארת רק וריאציה אחת -
אחת מיני רבות של יחסים פתוחים.
פעם נתקלתי בכתבה שפירטה עשרות סוגים של מערכות כאלו שהוסכם עליהן בין בני הזוג. לא מגזים.
הכתבה אמנם נכתבה עבור הקהילה הגאה, אבל פרט לאלטרנטיבה של אישור לבגוד עם בן המין האחר, נראה לי שכל היתר רלוונטי גם למערכות ההטרוסקסואליות (או שאולי, זה התירוץ שאני מחזיק בו כלפי עצמי...).
אין כללים מוחלטים בעניין, אבל הבעיה שונה מאיך שאת מציגה אותה. היא לא נעוצה אם כן לשתף או לא. דעתי היא, שהטבע האנושי אינו מאפשר לנו לראות את בן הזוג שלנו במערכת יחסים מקבילה לשלנו, כאשר אנחנו ללא מערכת יחסים נוספת גם כן.
גם אם החלטנו מראש על מערכת יחסים פתוחה - זה לא ילך אם רק אחד "הסתדר" והאחר לא. זה לב העניין.
הכל משתנה כאשר לשני בני הזוג מתקיימות מערכות יחסים אחרות במקביל, ואז באמת, השמיים הם הגבול, וקיים סיכוי מסוים שמה שהעלית יצליח.
עדיין, לא פשוט לגמרי.
לי ברור שצריך לשתף כמה שפחות בפרטים, אלא אם הוחלט בין בני הזוג לסיים את מערכת היחסים הפתוחה שלהם, ולשים את המערכות "שמחוץ" מאחור. במקרה זה, סיפורים אלו, שנחלתם נחלת העבר, יכולים להוות מקור בלתי אכזב לגיוון.