ריאליסט אתה טועה באותה טעות
שהרבה חילונים, כולל אני בעבר (אני עדיין חילוני אבל גם אני חשבתי כמוך בעניין היהדות), כופרים בה. לפי היהדות לתנ"ך אין שבעים פנים. היהדות היא לא רק התנ"ך. היהדות כוללת את התלמוד והמשנה, ויהודים דתיים לא חיים לפי התנ"ך אלא לפי הפרשנות בע"פ של התנ"ך שכתובה בתלמוד ובמשנה. לפי הדתיים התושב"ע (תורה שבעל-פה) ירדה ביחד עם התורה במעמד הר סיני. לפי עדויות ארכיאולוגיות התושב"ע התחילה להתגבש בתקופת עזרא, וכ-200 שנה לפנה"ס כבר היה ממוסד ע"י זרם ביהדות שנקרא "פרושים", שהיה האבא הרוחני של היהדות הרבנית. הזרם השני הגדול שהתחרה בו, ה"צדוקים", תמך במוסד היהדות הישן של כהנים ועבודה בבית המקדש. לאחר שנהרס בית המקדש, באופן טבעי שרד רק מוסד הפרושים, שהפך ליהדות הרבנית. לכן כשאתה אומר היום "יהדות", אתה לא מתכוון לתנ"ך בלבד. נכון, התנ"ך הוא הספר הקדוש ביותר לעם היהודי, אבל התנ"ך בלבד איננו יהדות. לעומת זאת, קיים עדיין זרם יהודי שהיום הוא קטן אבל בימי הביניים הקיף 40% מהיהודים, שלא הסכים לקבל את המוסד הרבני, וקראו לעצמם "קראים", כלומר כאלה שמפרשים על דעת עצמם ללא הרבנות. למרות שהם יהודים, יש בינהם לבין היהודים הרבנים סכסוך ארוך שנים. אם אתה רוצה לפרש את התנ"ך על דעת עצמך - אתה מוזמן להפוך לקראי (למרות שלפי מה ששמעתי זה לא כ"כ כיף... אבל מי אני שאשפוט?). אם אתה נשאר יהודי רבני, שעלה לתורה אחרי שלמד אצל רב, שרב מל אותו, שהולך לבתי כנסת רבניים (כשאתה כבר הולך לבתי כנסת), ששומר את חגי ישראל לפי המסורת הרבנית, ושחוגג את חנוכה (הקראים לא חוגגים כי החג לא מוזכר בתנ"ך), אתה לא יכול לצאת כנגד כל הממסד הזה ופשוט לעקם אותו "כי ככה בא לך". זה לא מנומס וגם לא מראה על סובלנות וכיבוד דת. לכן אם אתה לא רוצה להתעסק בכלל עם הדת, אתה מוזמן להמשיך להיות חילוני, ולבקר את הדת, ואפילו לפרש אותה לעצמך איך שאתה רוצה. אבל להגיד שלחילונים יש מונופול על פירוש התנ"ך כמו לאנשי דת - זו הגזמה ושטות. מעצם ההגדרה לחילוני אין שום בעלות על שום דת, כיוון שהוא חילוני. יש חילונים מסורתיים, שמאמצים חלקים מהדת היהודית ולפי שיקולם האישי בוחרים מה לעשות ומה לא, אבל הם אינם בעלי הסמכה לשנות את הדת היהודית כיוון שאינם אנשי דת. בדיוק כמו שאין לי ולך סמכות ללכת לברית החדשה או הקוראן ולמחוק משם דברים שאנחנו רוצים, אין לי ולך סמכות ללכת ליהדות ולשנות אותה לפי רצוננו ללא התחשבות באנשים אחרים.