למה מצחיק?
אותו האיש שפעם אהבתי, ורציתי בשמחה לשכב איתו, היום משתדל כמה שיותר למרר את חיי ואת חיי בתו היחידה. הוא עושה כל שביכולתו להכעיס ולהכאיב, ואמנם הוא מסוגל למעט, אבל המעט שהוא עושה: מחליא. אישית, מתקשה לחשוב על רצון לשכב עם אדם שמחליא אותי ברמה האישית. בנוסף, אם אני מצליחה להסתכל עליו באופן הכי אובייקטיב יאשפר, הוא פשוט נראה רע ברמות שחבל''ז. או שהטעם שלי התשפר ב100% מאז שהכרנו, או שהשנים לא הטיבו עמו בכלל. סיבה נוספת לא לרצות לשכב איתו. הפעם היחידה ששכבתי איתו אחרי שעזבתי את הבית, ולפני שהתגרשנו, היתה שהלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה ביחד בלית ברירה בזמנו, וגמרתי בקבוק יין שלם (ע''ח הבית) לבד. מאז לא אפשרתי לו לגעת בי, לשמחתי הרבה. לעומת זאת, שמעתי לא מעט סיפורים של אנשים שמדי פעם חוזרים למיטה המשותפת שהיתה כי זה נוח, ופעם זה היה טוב, ושניהם בודדים לרגע, וצריכים קצת חום, מגע ואורגזמה אחת או שתיים. בכלל לא פוסלת את האפשרות למי שהמערכת יחסים לא נדפקה לחלוטין, אלא ששניהם פשוט לא יכולים לחיות יחד יותר מאיזושהיא סיבה.