האם בני הומו ?

virtual2

New member
האם בני הומו ?

שלום לכם יש לי בן בן 13. אין לי נסיון בנושא אבל אני חושב שאולי הוא הומו. איך לדעתכם אפשר לזהות את הנושא. אם כן אז לפי כל מה שקראתי התקופה של גיבוש הזהות המינית קשה מאד והייתי רוצה לעזור לו. היכן ניתן למצוא חומר בנושא. מצאתי המון חומר אך רובו ככולו מנקודת הראות שלו ולא של ההורים. אשמח לכל הכונה ועצה שתוכלו לתת. תודה
 

ת ה ל ה

New member
אתה מוזמן גם לקבוצת תהל"ה

הקרובה למקום מגוריך, אכן ישנה מגמה מסוימת לאחרונה של יציאה מהארון של צעירים בגילאים מוקדמים הרבה יותר מפעם, מנסיוני בחיפה יש לנו הורים של צעירים בגיל 13, 14, 15. היה לנו אפילו מקרה של אם שהגיעה למפגשים במשך 5 שנים רצופות לפני שבנה יצא מהארון מפני שהרגישה שהוא הומו. רק אחרי חמש שנים הוא אכן יצא מהארון, ואז היא כבר היתה מוכנה לקראתו. אנא פנה לאתר שלנו, יש שם פרטי התקשרות ותוכל לצלצל או לבוא למפגשים. כל טוב דליה
 
בוקר טוב

קודם כל יפה על הרגישות שלך כהורה, והרצון להתכונן במידה ואכן בנך מתגבש לכיוון נטיה חד מינית, אם יתאים לך לענות כאן- מה בעצם גורם לך לחשוב שבנך הומו? האים מצאת סימנים "מפלילים"? או שזו תחושה?אינטואיטיבית של הורה? בכל מקרה- כמו שהוצע למעלה יש חומר באתר תהיל"ה, ושיחה ומפגש עם אנשי תהילה הקרובים למקום מגוריך, וודאי יועיל, בהצלחה, מיקי
 

virtual2

New member
תודה לכולם על התגובות.

הסימנים שנראים לי הם: 1. הוא מתביש ממני ואני לא זוכר מתי ראיתי אותו ערוםץ דוקא מאמא שלו הוא מתביש פחות. 2. הוא השאיר את המחשב פתוח באתר סקס בדף לבים בלבד. 3. הוא מזמין חברים לישון אצלו ועושה להם מס'ג אשתי נכנסה לחדר והוא מיד החביא קרם מתחת לשמיכה. 4. תחושה שלי. 5. יכול מאד להיות שאני טועה. שוב תודה זהו פורום נהדר עם אנשים שבאמת אכפת להם.
 

Yuval Y

New member
../images/Emo140.gif ברכותי על הרגישות

אנסה לראות לפי מה שרשמת... רשמת שבנך בן ה-13 מתבייש ממך, כך שלא ראית אותו עירום. אני תוהה אם יש סיבה אוביקטיבית לכך שתראה אותו עירום, או שיתבייש ממך. הייתם יחד בבריכה או בים למשל? כי אז זה טבעי להתקלח ולהתלבש במלתחות. הוא השאיר את המחשב באתר סקס של בנים. נשמע שהוא סקרן לגבי הנושא. מזמין חברים לישון אצלו - ראשית, כל הכבוד על הפתיחות ועל זה שאתם [וההורים של החברים] סומכים עליו - ועושה להם עיסוי [דבר מאוד נעים, מניסיון. אחת ההתנסויות הראשונות שלי היו כשעשיתי עיסוי לחברים]. אשתך גילתה שהוא החביא קרם מתחת לשמיכה. זה עשוי להיות קרם לחות, לא? התחושה שלך, יחד עם הסימנים, מראה שהבן מגלה את המיניות שלו, ומתעניין בבנים. לפי דעתי, אתה יכול לשאול אותו אם הוא יודע מה הוא עושה. כלומר, אם הוא פועל מתוך בחירה אישית, הוא יכול להבין שאתם מאחוריו. אם טוב לו, ואתם תומכים בו, זה יכול להיות נפלא. בייחוד אם בנכם יודע להיזהר ולשמור על עצמו. התחושה שלי אומרת, שאם אתם אוהבים אותו ומקבלים אותו, ויש לו הדרכה של מה כדאי ולא כדאי, אין כמעט סכנה שהוא יפגע בעצמו, כך שהוא יגדל להיות שמח ומאושר. אשמח לשמוע דברים נוספים... אתה מוזמן להגיע לקבוצות של תהל"ה, ואם בנך מעוניין, ישנם פורומים בתפוז כמו "גאווה צעירה", בהם יוכל לרשום.
יובל
 

FireDragon

New member
תוספת קטנטונת...

דבר ראשון- בגיל הזה אין שום רמז בכך שחברים שלו באים לישון אצלו, והמסג'ים גם לא אומרים הרבה. אני עושה מסג'ים ו"נעים בגב" כמעט לכל הידידות שלי- ואני עדיין הומו לחלוטין. יכול להיות שבנך פשוט מעסה טוב מאוד...וחבריו מנצלים את זה. למסג'ים- אולי בגיל מבוגר יותר יש קונוטציה מאוד מינית ואירוטית, בגיל הזה- מסג'ים לעיתים רחוקות מקושרים לסקס. אבל- בלי לפסול אפשרויות- יכול להיות שהמסג'ים זה בעצם הדרך של הבן שלך (אם הוא הומו) לחוות מגע כלשהו עם חברים שלו, או בנים בכלל. לגבי לראות אותו ערום- גם פה אין הרבה מה לדאוג, זה באמת לא קשור לנטייה מינית. יש ה-מ-ו-ן סטרייטים שמתביישים בגוף שלהם, וזה באמת קשור להערכה וביטחון עצמי- ולא לנטייה מינית. ואני מכיר מעט מאוד בני 13 שעדיין נותנים להורים שלהם לראות אותם ערומים...אז זה גם לא בהכרח קשור לביטחון עצמי. ואגב- הורים שלי לא ראו אותי ערום מגיל 8 בערך...ככה שאין באמת מה לדאוג. לגבי קרמים- אני מבטיח לך- גם סטרייטים מאוננים :) אבל עכשיו בלי לנסות למצוא הסברים להכל- אני חושב שיש אפשרות מאוד סבירה שאתה צודק, והבן שלך נמשך לבנים. יכול להיות אגב- שהוא נמשך גם לבנות. אבל בלי קשר- מאוד יכול להיות שאתה צודקף ואם אתה צודק- אני אשאל שוב- איך הוא מתמודד עם זה? אם הוא במצוקה בגלל העניין- זה סיפור אחד, אם הוא מתמודד עם זה בסדר גמור- אז הסיפור שונה לגמרי- והדבר הכי טוב לעשות זה להניח לעניין ולתת לו לספר לך- כשהוא ירצה לספר לך.
 

virtual2

New member
אם הבנתי נכון:

אם הבנתי נכון עד עכשיו ותקנו אותי אם אני טועה: 1. אין לי אפשרות לדעת מה המצב עד שלא יאמר מפורשות ע"י בני. 2. הדבר היחיד שיש לי לעשות כרגע זה להבהיר לו שמקובל עלי שלמישהו יש בחירות שונות בנושא זוגיות(למעשה לגבי זה נכון מאד לגבי אשתי זה לא נכון). 3. גם אם אדע בודאות לא להתערב עד שהוא יחליט לשתף אותי. שוב תודה לכולכם אתם נהדרים
 

FireDragon

New member
תיקון קטן ../images/Emo13.gif

1)נכון מאוד. 2)לא בחירות- נטיות. אין פה עניין של בחירה. (אני בטוח שאתה יודע את זה- אבל ההבדל הקטן הזה מאוד גדול). 3)יש פה שני מצבים שונים- א. -אם הבן שלך במצב של מצוקה בגלל הנטיות שלו- בהחלט ראוי ואף נחוץ שתתערב. ב. -לעומת זאת- אם הבן שלך מסתדר עם הנטיות שלו, חכה עד שישתף אותך. אבל שוב- אם אתה מרגיש שהבן שלך במצוקה כזו או אחרת, וזקוק לתמיכה ועזרה- אל תהסס לתמוך ולעזור. זה אחד התפקידים הכי חשובים והכי נחוצים של הורים בימינו. אנחנו תמיד כאן כדי להמשיך לייעץ לך (ולבנך, אולי). שלך, פיירדרגון.
 

shachafz

New member
זהירות!!!

אל תדבר עם בנך ישירות על בחירות/נטיות בזוגיות, כלומר שלא יבין מהשיחה שמדברים עליו. זה יכול מאוד להביך אותו ולחזק את הבלבול שהוא חש. יש דברים שילדים בגיל ההתבגרות מעדיפים לשמור בסוד מההורים, ולא כדאי להורים "להוציא" את הסוד בכח מהילד. (אני אפילו מכיר מקרה קיצוני של אמא שאמרה לבן שלה בגיל 13 "לא משנה לי מה תבחר, בחור או בחורה, מבחינתי זה בסדר", והיום הוא בן 21 ועדיין בארון - אני מאמין שילדים בגיל הזה רוצים קצת עצמאות, וסוד קטן מההורים הוא בריא). מה שאתה יכול לעשות, זה לגרום לאוירה פתוחה בבית, ולתת את ההרגשה שמקבלים בבית כל אחד. למשל, אם רואים סרטים על הומואים, או שמדברים על זה באופן עקיף, אז יש להפגין גישה ליברלית ומקבלת. כדאי שתדבר על זה גם עם אשתך, שתבין שאם היא מפגינה בגלוי סלידה מהומואים היא מזיקה לבנה.
 
אולי...

אולי הוא הומו, ואולי לא... מה שחשוב הוא, שיש לו אבא שאוהב אותו, ומוכן לעזור לו בהתמודדויות הצפויות לו בגיל ההתבגרות (ויהיו לו, בין אם הוא הומו - או לא...). לדעתי , הכי חשוב הוא, שתשדר לו, תאמר לו, ותתן לו לבטוח, בקבלה ובאהבה שלך ללא תנאי. היתר - מאליו כבר יבוא !
 

FireDragon

New member
אמ...

דבר ראשון- אין סימנים קבועים לזיהוי הומוסקסואליות. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך- שאומר שבנך הומו- זה אם בנך ניגש אלייך ואומר לך "אבא, אני הומו". גיל 13, תחילת/אמצע (תלוי אצל מי מדברים) גיל ההתבגרות- הוא לא תקופת גיבוש הזהות המינית, הוא ברבים מהמקרים- תקופת הגילוי. תקופת הגילוי מתחלקת לשלושה שלבים (על פי ראות עיניי)- 1) החשד, בו הנער חושד בכך שהוא נמשך לבני מינו- לרוב הנער גם מנסה לשכנע את עצמו ההפך, ולהכחיש את זהותו. 2)ההכרה- הנער מבין שהוא לא מסוגל לשנות את עצמו. במקרים מסוימים- הוא נכנס לדיכאון וייאוש עמוק מהעובדה הזאת, במקרים אחרים- זה הצעד הראשון לקבלה עצמית, ומלווה בתחושת הקלה. 3)הקבלה העצמית. הנער מקבל את עצמו כמי שהוא, כולל הכל. יש אנשים שיתווכחו על החלוקה, ועל התקופות- ויש לא מעט נערים (ונערות) שדילגו על שלב כזה או אחר, או שנמצאים בתהליך ברגע זה. בכל מקרה- למיטב ידיעתי אלה הם שלושת השלבים הראשיים והעיקריים. אבל יש צורך להדגיש שהתקופה הזאת (גילוי הזהות המינית) לא חייבת להיות קשה. ישנם רבים שאני מכיר/הכרתי שעברו את כל התהליך במעט מאוד זמן, ובלי יותר מדי בעיות. אבל- היא יכולה גם להיות מאוד קשה. מניסיון. ההורים שלי אגב- גילו לפני שסיפרתי להם, אבל לא עשו דבר בנידון- ובדיעבד, מאוד יכול להיות שאם היו עושים- היו מאוד מקלים עליי. העיצות שלי הן כאלה- 1)דרך אחת לעזור- נסה לגרום לבנך להבין, דרך רמיזות בשיחה- שאין לך כל בעיה עם הנושא. אל תגיד לו שאין לך בעיה איתו- אלא שאין לך בעיה עם הומואים. נסה לא לרמוז חזק מדי- כי יכול להיות שהוא יבהל, ויסתגר. משהו בסגנון של "רציתי לשאול אותך משהו...בן של מישהו שאני עובד איתו יצא לפני כמה ימים מהארון- הוא בערך בגיל שלך..רציתי לשאול- זה אפשרי בכלל לדעת משהו בוודאות כזאת בגיל הזה?" ואז- בהתאם לתשובתו- נסה להבהיר לו ש"מבחינתי, אני לא מבין מה הבעיה. שיעשו מה שבא להם- כל עוד הם מאושרים". (כמובן- לא בצורה הזאת או הניסוח הזה...אבל הבנת את הרעיון נכון? להבהיר שאין לך בעיה- בלי לרמוז שאתה יודע). 2)דרך אחרת לעזור- שאל אותו. הרי אתה לא יודע בוודאות, וחבל שתכניס את עצמך ללחץ. אבל דאג שאם אתה שואל אותו- קח בחשבון שהוא צריך להיות במצב טוב מספיק כדי לענות. עצם השאלה יכול מאוד להלחיץ. תלוי באיזו תקופה הוא נמצא. אם הוא עוד בשלב הראשון- או בתחילת השלב השני, הוא כנראה יכנס ללחץ, ולא השגת דבר. 3)דרך נוספת לעזור- נסה להציע לו עזרה. או להגיד (לא פעם אחת, אלא לחזור על זה) שאתה תמיד שם בשבילו, ותמיד שמח לעזור- או אפילו להציע לו לפנות לטיפול פסיכולוגי, אם הוא חושב שזה יכול לעזור. אבל השאלה הכי חשובה היא- במידה ובנך הומו (ואמרת שאתה לא בטוח)- איך הוא מתמודד עם זה? אם אתה חושב שהוא צריך את עזרתך, תמיכתך ואהבתך- נסה לתת לו אותן. גם בלי נגיעה בנושא הנטיות המיניות, תראה לו כמה שאכפת לך, תראה לו כמה שאתה אוהב, תראה לו כמה שאתה תומך. אם אתה חושב שהוא מסתדר בסדר לבדו- אז חכה שהוא יפתח את הנושא לבדו. וקח בחשבון- אתה לא יודע דבר בוודאות. אני לא בטוח שיצאתי מובן, ואשמח להבהיר במידה ובלבלתי בצורה כזו או אחרת. פיירדרגון. נ.ב. רק רציתי להוסיף שבמידה ובנך באמת הומו- וגם אם לא- הוא צריך לדעת שיש לו אבא נפלא, אוהב, ושבאמת אכפת לו. ההודעה שלך באמת חיממה לי את הלב. הורים רבים פונים לעיצות בנוגע ל"איך להתמודד אחרי שבני סיפר לי", אבל לא הרבה באים בגישה של "איך לעזור לבני- עוד לפני שסיפר לי". לבנך יש אב נפלא.
 

matanbu

New member
שאלה - האם תעדיף

שאבא שלך יבוא ויאמר "לא אכפת לי מה הם עושים, כל עוד הם מאושרים", כשהוא חושד שאתה הומו? אני נלחמת על זה שלאמא שלי כן יהיה אכפת מה אני עושה, זה חלק מלהיות הבת שלה, גם אם זה דברים הומולסביים (ווי זמיר). באמת שאלה, בכנות. אני מכירה כמה אנשים שמתים שההורים שלהם "יעזבו אותם" כבר בנושא הזה.
 

FireDragon

New member
לא זה העניין...

הוא לא אומר "לא אכפת לי מה אתה עושה". הוא מציג את עצמו כאבא גיי-פרנדלי- ולא רומז על דבר בקשר לבנו. הוא כן אומר "מבחינתי, אין לי שום בעיה what so ever עם הומואים". הוא בשום פנים ואופן לא אומר "לא אכפת לי ממה שאתה עושה". אבא שלי- אמר לי בשלב מסוים- "לא אכפת לי מה אתה עושה במיטה- כל עוד אתה מאושר". אז אולי הייתי צריך להוסיף את ה"מיטה" בניסוח הקודם- אבל כמו שאמרתי גם בהודעה, לא נקבתי בניסוח קבוע, אלא רעיון כללי. בכל מקרה, תודה על התיקון, אני אקח לתשומת לב :) ובקשר לשאלה שלך- אני באמת לא דוגמא בנושאים האלה. אני בנאדם שלא סובל כשמתערבים לו בדברים. אני- עם הבעיות שלי- מתמודד לבד. אבל- ההורים שלי יודעים שהם יכולים לשאול אותי, ובאותה מידה- אני יודע שאני לא חייב לענות. יש נושאים מסוימים שיש להם זכות לדעת, ויש נושאים מסוימים שאני פשוט אגיד להם- חד וחלק "אבאמא, עם כל הכבוד- זה לא עניינכם". אין להם זכות לשאול אותי אם אני פעיל מינית או לא- אבל יש להם זכות מלאה לשאול אותי אם אני מקפיד על בטיחות (ע"ע קונדומים) כשאני מקיים יחסי מין. יש עוד המון דוגמאות, אבל אני עייף. בכל מקרה- כשהם שואלים, אם זו שאלה מתאימה, אני עונה. אבל ההורים שלי לא ממש שואלים- ואני לא מנדב מידע. ולא, זה ממש לא מפריע לי. אבל שוב- אני לא דוגמא. פיירדרגון.
 

matanbu

New member
לי מפריע

שאמא שלי אומרת לא אכפת לה עם מי אני במיטה, או שהיא לא נכנסת לי לחדר השינה וכו (למרות שפעם אחת... טוב, היא לא קלטה). אבל זה לא קשור רק למיטה! זה לא כאילו שאני רק מזדיינת עם בנות. (סליחה על השפה, אבל זו הכוונה). זה לא רק הפאן המיני, אלא גם - להביא אותה הביתה, לצאת איתה, ללכת יד ביד ברחוב, להתלהב, וכו... דברים שכלכך טריויאלים בבתים סטרייטים אבל לא בבית שלי, שזו האהבה שלי. לא אמרתי שאני אתחרמן מול הפרצוף של אמא שלי אם זה עושה לה רע, אבל כן, אני רוצה שהיא תכיר בי. ולא תאמר שזה רק הסקס אז זה לא אמור לעניין אותה. יצאת מנקודת הנחה שונה, לא חושבת שכל כך אני רוצה שיעניין אותם מה אני עושה במיטה, אבל מחוץ לה - ועוד איך! הם ההורים שלי ואני רוצה שהם ידעו אם יש לי מישהי.. לא רוצה תמיד לומר שמות באמצע ולדבר בלי פעלים, וגם אז הם לא רואים אותו (אותה). לא רוצה לשקר להם בנוגע למצעד הגאווה ("לאן את הולכת?" "לים") ולהחליף בגדים באגודה, לא מבקשת מהם לבוא - אבל להכיר בזה. שיעניין אותם. שיהיה להם אכפת כמו שאכפת להם במקומות אחרים. לאמא שלי בעיקר..
 
אולי זה ככה רק אצלי, אבל

אני קיבלתי כל מיני רמזים מההורים שלי, ולמרות זאת אני עדיין לא יודע אם הם יודעים או סתם מגששים לבדוק מה העניין איתי. אני לא זוכר מתי השיחות האלה איתם התחילו, נדמה לי שזה היה בסביבות גיל 17, י"א י"ב... באותה תקופה אני עוד ניסיתי להבין אם אני הומו או שזה רק דבר חולף (אני עדיין מקלל את האדם שהרצה אצלנו בחטיבה, שאמר שזה בדרך כלל עניין חולף). פעם בתקופה אחד מהם, בדרך כלל אמא שלי, היה אומר לי, שהם רואים שאני לא כרגיל ושאם יש משהו, אני יכול לספר להם. בערב שבו "נפל לי האסימון" (שהיה הערב של מסיבת סיום התיכון, אל תשאלו...), שהבנתי שאני הומו, אבא שלי הציע לי לשלוח אותי לעזרה... (לא, הוא לא ידע, אבל כל הערב שהיינו בבית, שכבתי לבד בחצר שקוע בהרהורים). גם היו לי כמה שיחות עם אמא שלי בנושא הומואים, היא הסבירה לי עד כמה אין לה שום בעיה עם זה והכל... עכשיו כשאני כותב את זה, זה נשמע כאילו ברור מאליו, כאילו הם יודעים... אבל "in real life" זה לא כל כך ברור, עם כל הרמזים. אני גם מאוד תלוי בהם, כספית (אני עתודאי) ו... איך לקרוא לזה, מנטלית(?) חשובה לי הדיעה שלהם והעצות שלהם בענינים שונים. אז תמיד יש את החשש של מה יקרה אם? בתקופה האחרונה אני חושב יותר ברצינות לספר להם, זה נראה לי יותר ויותר טריוויאלי ומתבקש. מצד שני אם לפני כמה שנים (אני היום בן 21) הם היו שואלים אותי משהו בסגנון של "אין לנו שום בעיה אם זה דני, אבל רק רצינו לדעת... יכול להיות שאתה הומו?" היה לי הרבה יותר קל. אגב... אני בגיל 13 כבר התחלתי לחשוב ולהסתכל על בנים, רק שלקח לי עוד הרבה זמן להבין אחר כך שיש כאן משהו... בכל אופן זה עניין מאוד אינדיוידואלי. אני מכיר למשל מישהו שמעולם לא היה בארון, פשוט מההתחלה הוא דיבר עם ההורים שלו. אני רק יכול לאמר באמת שהבן שלך בר מזל.
 

ת ה ל ה

New member
אני רוצה להסתכן ולומר שנראה לי

מדבריך שההורים שלך כנראה מוכנים לקראת "ההודעה" הגדולה. אני מאמינה שכשתספר להם ולא חשוב כרגע מה תהיה תגובתם הראשונית, תרגיש הקלה מאד גדולה ובעצם תוכל להתחיל לחיות את חייך בגלוי, וזה להרגשתי הדבר החשוב ביותר. תציע אולי להורים להגיע לתהל"ה ואם הם לא רוצים מיד להפגש עם קבוצה גדולה של הורים אולי יסכימו לשוחח בטלפון עם נציגי תהל"ה. הצעד הראשון שלהם הוא מאד קשה אבל אחר כך זה כבר יותר טוב. וזה מנסיון שלי עם עצמי ועם הורים רבים רבים שפגשתי. פרטים על הטלפונים והמפגשים באתר שלנו בהצלחה ואשמח לשמוע איך זה הולך. דליה
 
יפה, אבל..?..

קודם כל, אני חושבת שזה מקסים שאתה רוצה לעזור ולתמוך בבן שלך. כמובן, זה מאוד חשוב שתהיה שם בשבילו. אבל אני לא מבינה איך הגעת לזה, לא אמרת שהוא הצהיר בפניך על נטיותיו המיניות, אז לפי מה..? אם אפשר לשאול.
 
למעלה