אמ...
דבר ראשון- אין סימנים קבועים לזיהוי הומוסקסואליות. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך- שאומר שבנך הומו- זה אם בנך ניגש אלייך ואומר לך "אבא, אני הומו". גיל 13, תחילת/אמצע (תלוי אצל מי מדברים) גיל ההתבגרות- הוא לא תקופת גיבוש הזהות המינית, הוא ברבים מהמקרים- תקופת הגילוי. תקופת הגילוי מתחלקת לשלושה שלבים (על פי ראות עיניי)- 1) החשד, בו הנער חושד בכך שהוא נמשך לבני מינו- לרוב הנער גם מנסה לשכנע את עצמו ההפך, ולהכחיש את זהותו. 2)ההכרה- הנער מבין שהוא לא מסוגל לשנות את עצמו. במקרים מסוימים- הוא נכנס לדיכאון וייאוש עמוק מהעובדה הזאת, במקרים אחרים- זה הצעד הראשון לקבלה עצמית, ומלווה בתחושת הקלה. 3)הקבלה העצמית. הנער מקבל את עצמו כמי שהוא, כולל הכל. יש אנשים שיתווכחו על החלוקה, ועל התקופות- ויש לא מעט נערים (ונערות) שדילגו על שלב כזה או אחר, או שנמצאים בתהליך ברגע זה. בכל מקרה- למיטב ידיעתי אלה הם שלושת השלבים הראשיים והעיקריים. אבל יש צורך להדגיש שהתקופה הזאת (גילוי הזהות המינית) לא חייבת להיות קשה. ישנם רבים שאני מכיר/הכרתי שעברו את כל התהליך במעט מאוד זמן, ובלי יותר מדי בעיות. אבל- היא יכולה גם להיות מאוד קשה. מניסיון. ההורים שלי אגב- גילו לפני שסיפרתי להם, אבל לא עשו דבר בנידון- ובדיעבד, מאוד יכול להיות שאם היו עושים- היו מאוד מקלים עליי. העיצות שלי הן כאלה- 1)דרך אחת לעזור- נסה לגרום לבנך להבין, דרך רמיזות בשיחה- שאין לך כל בעיה עם הנושא. אל תגיד לו שאין לך בעיה איתו- אלא שאין לך בעיה עם הומואים. נסה לא לרמוז חזק מדי- כי יכול להיות שהוא יבהל, ויסתגר. משהו בסגנון של "רציתי לשאול אותך משהו...בן של מישהו שאני עובד איתו יצא לפני כמה ימים מהארון- הוא בערך בגיל שלך..רציתי לשאול- זה אפשרי בכלל לדעת משהו בוודאות כזאת בגיל הזה?" ואז- בהתאם לתשובתו- נסה להבהיר לו ש"מבחינתי, אני לא מבין מה הבעיה. שיעשו מה שבא להם- כל עוד הם מאושרים". (כמובן- לא בצורה הזאת או הניסוח הזה...אבל הבנת את הרעיון נכון? להבהיר שאין לך בעיה- בלי לרמוז שאתה יודע). 2)דרך אחרת לעזור- שאל אותו. הרי אתה לא יודע בוודאות, וחבל שתכניס את עצמך ללחץ. אבל דאג שאם אתה שואל אותו- קח בחשבון שהוא צריך להיות במצב טוב מספיק כדי לענות. עצם השאלה יכול מאוד להלחיץ. תלוי באיזו תקופה הוא נמצא. אם הוא עוד בשלב הראשון- או בתחילת השלב השני, הוא כנראה יכנס ללחץ, ולא השגת דבר. 3)דרך נוספת לעזור- נסה להציע לו עזרה. או להגיד (לא פעם אחת, אלא לחזור על זה) שאתה תמיד שם בשבילו, ותמיד שמח לעזור- או אפילו להציע לו לפנות לטיפול פסיכולוגי, אם הוא חושב שזה יכול לעזור. אבל השאלה הכי חשובה היא- במידה ובנך הומו (ואמרת שאתה לא בטוח)- איך הוא מתמודד עם זה? אם אתה חושב שהוא צריך את עזרתך, תמיכתך ואהבתך- נסה לתת לו אותן. גם בלי נגיעה בנושא הנטיות המיניות, תראה לו כמה שאכפת לך, תראה לו כמה שאתה אוהב, תראה לו כמה שאתה תומך. אם אתה חושב שהוא מסתדר בסדר לבדו- אז חכה שהוא יפתח את הנושא לבדו. וקח בחשבון- אתה לא יודע דבר בוודאות. אני לא בטוח שיצאתי מובן, ואשמח להבהיר במידה ובלבלתי בצורה כזו או אחרת. פיירדרגון. נ.ב. רק רציתי להוסיף שבמידה ובנך באמת הומו- וגם אם לא- הוא צריך לדעת שיש לו אבא נפלא, אוהב, ושבאמת אכפת לו. ההודעה שלך באמת חיממה לי את הלב. הורים רבים פונים לעיצות בנוגע ל"איך להתמודד אחרי שבני סיפר לי", אבל לא הרבה באים בגישה של "איך לעזור לבני- עוד לפני שסיפר לי". לבנך יש אב נפלא.
אבל עכשיו בלי לנסות למצוא הסברים להכל- אני חושב שיש אפשרות מאוד סבירה שאתה צודק, והבן שלך נמשך לבנים. יכול להיות אגב- שהוא נמשך גם לבנות. אבל בלי קשר- מאוד יכול להיות שאתה צודקף ואם אתה צודק- אני אשאל שוב- איך הוא מתמודד עם זה? אם הוא במצוקה בגלל העניין- זה סיפור אחד, אם הוא מתמודד עם זה בסדר גמור- אז הסיפור שונה לגמרי- והדבר הכי טוב לעשות זה להניח לעניין ולתת לו לספר לך- כשהוא ירצה לספר לך.