האם אתם טיפוס

[BellA עלמה]

אתמול אכן

ניסיתי לעמוד על הזכות שלי לכבוד בסיסי אבל נאמר לי שאין לי זכות לכבוד פוסטמה זו גם מילה שאני כוניתי בה אפס וכו אבל עדיין הם הורי לכן עלי לתת להם כבוד

 

[magenta73]

למה?

למה את צריכה לתת כבוד למי שקורא לך פוסטמה? זה הורג אותי. את הורגת אותי. העקשנות שלך לא לראות מה שקורה סביבך ולא לקרוא לילד בשמו... הם מתעללים בך. נקודה. תעזבי. וכן. את יכולה. את פשוט חושבת שאת לא...

 

[BellA עלמה]

אני חושבת

שהתעללות זו מילה חזרה מידי. זה ממש לא זה

 

[BellA עלמה]

*חזקה*

 

[BellA עלמה]

למה

כי כתוב כבד את.. אבל גם בגלל העובדה הפשוטה שהם הורי ולכן למשנה מה הם אומרים \עושים חוותנו כילדים של הורנו לכבד אותם.

 

[behappy]

אוי,

התשובה הזו "כי כתוב", כמו "כי ככה", כמו כל אלה, זו אטימות, ובמקרה הזה- שלך כלפי עצמך. חבל

 

[BellA עלמה]

אני לא חושבת ככה

אני חושבת שכל המילים החזקות כמו שבי כמו התעללות , תכנות קצת קיצוניות לדעתי. אין פה שום שבי(פסיכולוגי), אין פה שום תכנות או התעללות (נפשית פסיכולוגית וכו) לא מדובר כאן בכת או מה שהוא כזה

 

[אפרתs]

אז במה מדובר?

 

[BellA עלמה]

בהורים שלי

שנכון שהם עושים טעויות לפעמים(כמו כל הורה בעצם) . נכון שהייתי רוצה שיתנהגו אחרת לפעמים אבל עדיין מילים כמו שבי, התעללות, תכנות וכו עושים לי קונטציות של דברים אחרים ולא הורים שבסך הכל אוהבים

 

[אפרתs]

אז מרוב אהבה

הם מעליבים אותך ואת בוחרת לשתוק ולבלוע את הכאב? לזלזל בבת שלך, לומר לה שאין לה זכות לכבוד, לכנות אותה בשמות כשהיא כבר מזמן לא קטינה ובאחריות חוקית שלך (לא שכקטין זה בסדר לספוג כאלה "מחמאות")- האהבה שלהם קשה עבורך, מקשה עליך לחיות והבחירה בלהשתחר מהכבלים האלה היא תהיה רק שלך. השבי זה לא שלהם אלא שאת שובה את עצמך את מתירה את ההתעללות הרגשית הזו - בכך שאת מעדיפה לוותר על ויכוח במקום לעמוד על שלך ולצאת משם. לא הם האשמים אלא את שכבר מסוגלת לעשות דבר או שניים עבור עצמך וככל הנראה לא עושה מספיק וסובלת. פפפ... באמת שאין לי יותר מה להוסיף ושוב מאחלת לך הצלחה בהשתחררות מהכבלים שלך.

 

[BellA עלמה]

../images/Emo14.gif../images/Emo4.gif

 

[magenta73]

אז מה אם כתוב?

את לא נותנת לעצמך לצאת מהמצב, את שבויה בתוך זה, אין לך אמונה בעצמך שאת יכולה להשתחרר מזה, וחבל... אין לי יותר מה להגיד לך, זה עמוק אצלך. חוסר הברירה. לא אני ולא אף אחד יכול בכוח לפתוח לך את העיניים.... רק את. מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. בשבילך.

 

[BellA עלמה]

את ואני 2 אנשים שונים

זה שאת עזבת את הבית ואת מצליחה לשקם את עצמך. לפרנס את עצמך כבוד זה לא אומר שכל אחד יכול. לצערי מה לעשות אני בספק את אני אוכל

 

[לקשמי]

גם זה חלק מהתכנות

זה לא שאת באמת לא יכולה. זה שככה ההורים שלך תכנתו אותך לחשוב. אין אדם שלא יכול לשקם את עצמו, לעזור לעצמו. יש אדם ששתלו לו בראש מחשבות על כך שהוא אפס ולא יכול ולא שווה וכו'. אבל מהניסיון שלי, אני יודעת שגם את האמונות האלה אפשר לשבור. להפסיק לראות במתעללים אלוהים ושצריך לתת להם כבוד על חשבון החיים שלך. אני כותבת ומהדברים שאת כותבת אני מבינה שאין הרבה מה לעשות. אם את לא מאמינה בעצמך כנראה שהמצב באמת אבוד (אלא אם כן בכל זאת תחליטי לשנות).

 

[BellA עלמה]

אני מנסה

כפי שכתבתי אבל שאני כן עומדת על שלי זה רק גורר ריב סוחט נפשית

 

[BellA עלמה]

../images/Emo20.gif

שבי אלימות התעללות מילים קצת מפחידות לטעמי לא ממש נמצאות בלקסיקון של חיי

 

[לקשמי]

האמת מפחידה

הן לא נמצאות בלקסיקון כי מעטים ההורים המתעללים שיודו שהם מתעללים בילדים שלהם. כמו שאמרתי, כדי שאדם ייצא משבי, הוא קודם כל צריך לדעת שהוא שבוי. עצוב לדעת שזה לא המקרה אצלך ולכן את ממשיכה לסבול.

 

[BellA עלמה]

שבי

זאת מילה קצת דראסטית

 

[אפרתs]

אין לי מה להוסיף אלא

שאת אכן שבויה בתוך כבלים שאינך מסכימה להתיר ואת יכולה ועוד איך יכולה, זה עניין של בחירה ועשייה. מי שמגנה אותך ומזלזל בך ושולל ממך זכות לכבוד ולעצמיוּת לא ראוי לכבוד הכה רב שאת מעניקה לו, גם אם הוא קורה לעצמו הורה. מקווה בשבילך שמתישהו בקרוב תבחרי לעשות את הצעדים הנכונים. לא לוותר.

 

[BellA עלמה]

בחירה

לא יודעת לעזוב את הבית הלוואי והייתי יכולה