האם אתם טיפוס

BellA עלמה

New member
אתמול אכן

ניסיתי לעמוד על הזכות שלי לכבוד בסיסי אבל נאמר לי שאין לי זכות לכבוד פוסטמה זו גם מילה שאני כוניתי בה אפס וכו אבל עדיין הם הורי לכן עלי לתת להם כבוד
 

magenta73

New member
למה?

למה את צריכה לתת כבוד למי שקורא לך פוסטמה? זה הורג אותי. את הורגת אותי. העקשנות שלך לא לראות מה שקורה סביבך ולא לקרוא לילד בשמו... הם מתעללים בך. נקודה. תעזבי. וכן. את יכולה. את פשוט חושבת שאת לא...
 

BellA עלמה

New member
למה

כי כתוב כבד את.. אבל גם בגלל העובדה הפשוטה שהם הורי ולכן למשנה מה הם אומרים \עושים חוותנו כילדים של הורנו לכבד אותם.
 

behappy

New member
אוי,

התשובה הזו "כי כתוב", כמו "כי ככה", כמו כל אלה, זו אטימות, ובמקרה הזה- שלך כלפי עצמך. חבל
 

BellA עלמה

New member
אני לא חושבת ככה

אני חושבת שכל המילים החזקות כמו שבי כמו התעללות , תכנות קצת קיצוניות לדעתי. אין פה שום שבי(פסיכולוגי), אין פה שום תכנות או התעללות (נפשית פסיכולוגית וכו) לא מדובר כאן בכת או מה שהוא כזה
 

BellA עלמה

New member
בהורים שלי

שנכון שהם עושים טעויות לפעמים(כמו כל הורה בעצם) . נכון שהייתי רוצה שיתנהגו אחרת לפעמים אבל עדיין מילים כמו שבי, התעללות, תכנות וכו עושים לי קונטציות של דברים אחרים ולא הורים שבסך הכל אוהבים
 

אפרתs

New member
אז מרוב אהבה

הם מעליבים אותך ואת בוחרת לשתוק ולבלוע את הכאב? לזלזל בבת שלך, לומר לה שאין לה זכות לכבוד, לכנות אותה בשמות כשהיא כבר מזמן לא קטינה ובאחריות חוקית שלך (לא שכקטין זה בסדר לספוג כאלה "מחמאות")- האהבה שלהם קשה עבורך, מקשה עליך לחיות והבחירה בלהשתחר מהכבלים האלה היא תהיה רק שלך. השבי זה לא שלהם אלא שאת שובה את עצמך את מתירה את ההתעללות הרגשית הזו - בכך שאת מעדיפה לוותר על ויכוח במקום לעמוד על שלך ולצאת משם. לא הם האשמים אלא את שכבר מסוגלת לעשות דבר או שניים עבור עצמך וככל הנראה לא עושה מספיק וסובלת. פפפ... באמת שאין לי יותר מה להוסיף ושוב מאחלת לך הצלחה בהשתחררות מהכבלים שלך.
 

magenta73

New member
אז מה אם כתוב?

את לא נותנת לעצמך לצאת מהמצב, את שבויה בתוך זה, אין לך אמונה בעצמך שאת יכולה להשתחרר מזה, וחבל... אין לי יותר מה להגיד לך, זה עמוק אצלך. חוסר הברירה. לא אני ולא אף אחד יכול בכוח לפתוח לך את העיניים.... רק את. מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. בשבילך.
 

BellA עלמה

New member
את ואני 2 אנשים שונים

זה שאת עזבת את הבית ואת מצליחה לשקם את עצמך. לפרנס את עצמך כבוד זה לא אומר שכל אחד יכול. לצערי מה לעשות אני בספק את אני אוכל
 

לקשמי

New member
גם זה חלק מהתכנות

זה לא שאת באמת לא יכולה. זה שככה ההורים שלך תכנתו אותך לחשוב. אין אדם שלא יכול לשקם את עצמו, לעזור לעצמו. יש אדם ששתלו לו בראש מחשבות על כך שהוא אפס ולא יכול ולא שווה וכו'. אבל מהניסיון שלי, אני יודעת שגם את האמונות האלה אפשר לשבור. להפסיק לראות במתעללים אלוהים ושצריך לתת להם כבוד על חשבון החיים שלך. אני כותבת ומהדברים שאת כותבת אני מבינה שאין הרבה מה לעשות. אם את לא מאמינה בעצמך כנראה שהמצב באמת אבוד (אלא אם כן בכל זאת תחליטי לשנות).
 

BellA עלמה

New member
אני מנסה

כפי שכתבתי אבל שאני כן עומדת על שלי זה רק גורר ריב סוחט נפשית
 

BellA עלמה

New member
../images/Emo20.gif

שבי אלימות התעללות מילים קצת מפחידות לטעמי לא ממש נמצאות בלקסיקון של חיי
 

לקשמי

New member
האמת מפחידה

הן לא נמצאות בלקסיקון כי מעטים ההורים המתעללים שיודו שהם מתעללים בילדים שלהם. כמו שאמרתי, כדי שאדם ייצא משבי, הוא קודם כל צריך לדעת שהוא שבוי. עצוב לדעת שזה לא המקרה אצלך ולכן את ממשיכה לסבול.
 

אפרתs

New member
אין לי מה להוסיף אלא

שאת אכן שבויה בתוך כבלים שאינך מסכימה להתיר ואת יכולה ועוד איך יכולה, זה עניין של בחירה ועשייה. מי שמגנה אותך ומזלזל בך ושולל ממך זכות לכבוד ולעצמיוּת לא ראוי לכבוד הכה רב שאת מעניקה לו, גם אם הוא קורה לעצמו הורה. מקווה בשבילך שמתישהו בקרוב תבחרי לעשות את הצעדים הנכונים. לא לוותר.
 
למעלה