אני אסביר לך למה זה חשוב לי ../images/Emo13.gif
החוקה האמריקאית, בעייני, היא אחת היצירות היותר מרשימות שיצרו אנשים. היא מצליחה, במידה רבה, להלך על הגבול הדק והמסוכן שבין שליטה באזרחים הדרושה לקיום משטר יציב, ושליטה בממשל, שהיא הכרחית לקיום חופשי של האזרחים. אחד האמצעים שעזרתם זה נעשה הוא על-ידי הקדשת החוקה לטיפול בנושאים עקרוניים, ובאמצעי הממשל השונים. בדרך זו הצליחו המנסחים שלה להימנע מהקרקע הדביקה, והרגישה לשינויים, של עיסוק בפרטים. הם יצרו מנגנון, בית המשפט העליון, שמסוגל ליישם את החוקה ולשנות את היישום הזה בהתאם לתנאים השמתנים. בפעם האחת שבה ניסו להכניס כללים כאלה לחוקה (חוק היובש) היה צורך לבטל אותם אחרי זמן מה. הגמישות הזו היא אחד הדברים שאיפשרו לארצות-הברית לשרוד כמדינה זמן כה ארוך, תוך כדי שמירה על חופש יחסי של אזרחיה ועל מנגנוני ממשל שאינם חפים מבעיות, אך מתפקדים עד עכשיו במשך למעלה ממאתיים שנה באופן מרשים למדי. ההבחנה הזו, בין החוקה לבין בית המשפט (והבחנות אחרות), נראית אולי קטנונית ופילוסופית. אך היא זו שאיפשרה לחוקה לשרוד זמן כה רב עם כה מעט תיקונים. המשמעות המעשית של ההבחנה הפילוסופית הזו היא עצומה.