האם אני מגזימה?
יש משהו שמפריע לי לאחרונה ולא נותן לי מנוחה..
אני עובדת בתחנת דלק כמה שנים בתור מתדלקת ובגדול מרוצה גם מהמנהל , המשמרות ובאופן כללי טוב לי .
אלא לאחרונה יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי..
לפני כמה חודשים אחת המוכרניות שאלה אותי בתמימות למה אחרי כל כך הרבה שנים אני עדיין עובדת בדלק ולא עובדת בחנות.
באותו הרגע וגם לפני הסברתי לה שטוב לי בדלק ואני מרוצה .
אלא שאז עם הימים התחלתי לתהות למה בעצם לא לעבוד גם בחנות לגוון קצת - זה גם "מכובד" יותר מאשר מתדלקת.
עם הימים שעברו ממש רציתי לעבוד שם ..
אחד העובדים זרק הערה למנהל בנוכחותי על כך שאני רוצה לעבוד שם . המנהל התפלא ושאל אותי מה עם כל המשמרות בדלק , ציין שכולם עוזבים בתחנה שאין מישהו קבוע מלבדי והוא צריך אותי בדלק . באותו הרגע האמנתי לו ועבר כל יותר מחודש ששתקתי.
כמובן שאותו העובד זרק מספר פעמים למנהל שאני רוצה אך הוא תמיד התעלם כזה גם כשהוא נתקל בבעייה :
הייה איזה שאף אחת מהמוכרניות לא הייתה זמינה למשמרת ערב : 2 מהבנות נסעו ביחד לחופשה ואחת שהייתה אמורה לעבוד הייתה חולה ולא עבדה בסוף . כך יצא שהמנהל עבד משמרת ערב לבד! לא היה להן מחליף ואילו אם הייתי מוסמכת לעבוד בחנות המצב היה אחרת והייתי יכולה לתרום גם שם.
אוקיי שתקתי אז למרות שהפריע לי ואז שמתי לב למשהו שהעלה לי את הסעיף ברמה שנפגעתי מכך.
היו כמה מקרים שהייתה תקלה במשאבות והיה צריך להפעיל מחדש את המשאבות מחדש כולל ארון החשמל שהיה צריך לסגור שם ולפתוח. כשהתקשרתי למנהל בפעם הראשונה והיה הרבה רכבים והייתי לבד בשבת הייתי קצת לחוצה .
הוא ניסה לכוון אותי בטלפון אבל מרוב הלחץ לא מצאתי (היום אני כבר גיליתי איך ממה שהסביר לי העובד) .
הוא שאל אותי מי עובדת בחנות , היא שלא הייתה לחוצה מצאה את זה בקלות ומאז בכל פעם שיש את הבעייה הזאת או בעיות דומות הוא ישר שולח אותי למוכרניות גם אם הן חדשות שלא קשורות לדלק בכלל.
זה נורא מעליב ועל כך הגעתי למסקנה שאם הוא לא נותן לי אמון מלא בדלק אז הוא יתן לי לעבוד בחנות?! ששם בטוח יהיה לי קשה יותר בהתחלה ויש יותר אחריות לדעתי
אילו המנהל היה מסביר לי לפני התקלה לאן ללחוץ במידה ולא יפעלו המשאבות הייתי מסתדרת בסוף מעולה בלי לחץ .
לאחרונה הבנתי ששתי בנות מתכוונות לעזוב בקרוב בחנות ולמרות הקטע הלא נעים עם הדלק פשוט החלטתי לשאול אותו.
הוא אמר שאני עובדת הכי טובה בדלק , שאני תמי זמינה בשבילו בכל שעה לעומת אחרים שאם מתקשרים אליהם ב6 בבוקר הם לא עונים. הוא אומר שהוא צריך אותי בדלק ונן לי דוגמא שלדעתי מטופשת ואולי לא נעים לו להגיד לי את האמת שלו שאני לא מתאימה לדעתו. הוא נתן לי דוגמא לכך שאשתו מלמדת חינוך מיוחד ואוהבת ומתחברת לזה , אבל היא הייתה רוצה ללמוד גם ספרות אבל זה לא הייעוד שלה שאין טעם ללמוד את זה שהרי מה שהיא עוסקת הכי טוב בשבילה.
הוא הזהיר אותי שבחנות במצבי לחץ עם ההכנת הקפה והדרישות עם העיתון בו זמנית וכאלה יקשו עליי ושאני לא יחשוב שזה קל.
ניסיתי לשכנע אותו שאני יכולה לתרום לו , ושאני לא מעוניינת לעבוד רק בחנות אלא לגוון ואני אפילו אם הוא צריך יעבוד רק במקרי חירום . הוא ציין שאני יצטרך לעבור חפיפה ומכייון שיהיו מעטים הימים שאחת הבנות לא תוכל לעבוד במשמרת שלה אני כבר ישכח את כל העבודה בחנות ולכן משתלם לו לקחת מחליף מעובד לילה .
הוא גם אמר שדיבר עם המנהל מעליו והוא אמר לו שיחשוב על זה -ומבחנתי זה כמו בראיון עבודה :"אנחנו נחזור אלייך אם נצטרך=לא התקבלת".
הייתי מאמינה למילים היפות שלו כמה שאני עובדת טובה , אבל הקטע עם המחשב שהמשאבות לא תפקדו והוא פנה למוכרניות אחרות להתגבר על הבעייה פשוט נותנות לי להרגיש שהוא לא חושב שאני מתאימה, שאולי הוא מזלזל ביכולתיי .
חוץ מזה יש לנו עובד אחד שכלפיי חוץ עושה רושם של אוטיסט.
הוא בכלל המצב שלו חמור משלי וכשהוא ביקש לעבוד בחנות בלילות המנהל גם לו נתן תשובות חמקניות : "רופא יכול להיות טייס, לא נכון ? בדיוק כמו הדוגמא עם אשתו לגבי מה שהיא עוסקת .
העובד הזה לא מקבל לעבוד סופי שבוע ומקבל תירוצים מהמנהל שיש לו כבר עובדים לסופי שבוע.
יש לציין שמאז שהוא הגיע הוא היה אדיש לעבודה, זז לאט מרכב לרכב וכל מיני קטעים כאלה.
מה גם שכול העובדים מסכימים שיש לו איזה שהיא הפרעה , שהוא נולד עם פיגור.
אני עד לא מזמן הסכמתי עם זה אבל לאחרונה אני מרחמת עליו , ואף מזדהה את המצב שלו, שכן המנהל גם לי לא נותן לעבוד בחנות, גם בי מזלזל וזה כואב .
ואולי אני בכלל מגזימה שהרי ברור לי שאני יותר יאהב את העבודה בדלק ..פשוט מאתגר אותי לעבוד בחנות והייתי מעוניינת לגוון לפעמים. אחת הבנות שעבדה בחנות , הייתה אחראית שם על כל כך ההזמנות התפטרה והיום היא מנהללת בתחנה אחרת , מה שגורם לי למינימום לעבוד שם כדי להרגיש נחותה פחות כי וואלה יש לי רגשי נחיתות לצערי
עובדת אחרת שכבר מלאו לה שנה , כבר רצתה לעזוב והמנהל התחנן שלא תעזוב, שהוא זקוק לה בחנות שהיא עובדת ממש טובה :
היא באמת מעולה אחראית על הכל , תמיד מנקה שם ומקבלת סחורה ומסדרת, מאזינה סחורה למחשב וכולם אוהבים כולל אותי.
שכנעתי את המנהל מה הוא יכול לעשות כדי שהיא תשאר ואמרתי לו שהיא סובלת נורא לעבוד שבתות ובזכותי היא לא תעבוד יותר בסופי שבוע וגם תקבל בונוס חודשי, מה שהופך אותה ליותר מסתם עובדת.
ומה איתי? אני עובדת שם קרוב ל4 שנים ולא ביקשתי להיות מנהלת , רק לנסות לגוון קצת בחנות והמנהל לא מאפשר לי.
אני כל כך עצובה ולרוב כועסת שלפעמים עוברת לי המחשבה לעבוד בעוד מקום עבודה כדי לא להיות זמינה בשבילו מתי שיצטרך .
וגם להוכיח לו שאני כן מסוגללת לעבוד בחנות במידה והוא לא חושב ככה מסיבה כלשהיא.
הרי איך יתכן שאני תמיד זמינה בשבילו , בכל מצב שהוא מתקשר אני מגיעה לעבוד גם אם יש לי כאבי מחזור וכאלה.
אם הוא לא יתן לי לעבוד בחנות בחנות אני יצטרך לממש את עצמי . להתפטר אני לא יתפטר בקרוב כי מגיעים לי פיצויים ולמה שאני אתוור עליהם בקלות? במידה ואני לא אמצא עבודה לשלב עם הדלק אני פשוט יהפוך לעובדת סדרתית כמו הרוב אצלנו, שאם מתקשרים אליהם גם כשהם פנויים הם משקרים ובסוף לא מקפיצים אותם לעבוד.
המנהל כנראה לוקח אותי כמובן מאליו , גם העובדת הזאת שעובדת שנה רצתה להתפטר כי הרגישה קצת מנוצלת בחנות (עשתה שם גם עבודות של מנהל) אבל היא לא נתנה לו לאפשר לעבוד שם ככה בתנאי כזה והנה המנהל התחיל להעריך אותה יותר ולדעת מה היא שווה . אולי אם אעבוד כקופאית במקום אחר או להתחיל לסנן אותו לפעמים הוא יקלוט שהוא לא בסדר איתי.
יכול להיות שאני טועה וזה יחמיר את המצב שלי .. לפחות עכשיו אני מקבלת מספיק משמרות ..המצב תמיד יכול להיות גרוע
יש משהו שמפריע לי לאחרונה ולא נותן לי מנוחה..
אני עובדת בתחנת דלק כמה שנים בתור מתדלקת ובגדול מרוצה גם מהמנהל , המשמרות ובאופן כללי טוב לי .
אלא לאחרונה יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי..
לפני כמה חודשים אחת המוכרניות שאלה אותי בתמימות למה אחרי כל כך הרבה שנים אני עדיין עובדת בדלק ולא עובדת בחנות.
באותו הרגע וגם לפני הסברתי לה שטוב לי בדלק ואני מרוצה .
אלא שאז עם הימים התחלתי לתהות למה בעצם לא לעבוד גם בחנות לגוון קצת - זה גם "מכובד" יותר מאשר מתדלקת.
עם הימים שעברו ממש רציתי לעבוד שם ..
אחד העובדים זרק הערה למנהל בנוכחותי על כך שאני רוצה לעבוד שם . המנהל התפלא ושאל אותי מה עם כל המשמרות בדלק , ציין שכולם עוזבים בתחנה שאין מישהו קבוע מלבדי והוא צריך אותי בדלק . באותו הרגע האמנתי לו ועבר כל יותר מחודש ששתקתי.
כמובן שאותו העובד זרק מספר פעמים למנהל שאני רוצה אך הוא תמיד התעלם כזה גם כשהוא נתקל בבעייה :
הייה איזה שאף אחת מהמוכרניות לא הייתה זמינה למשמרת ערב : 2 מהבנות נסעו ביחד לחופשה ואחת שהייתה אמורה לעבוד הייתה חולה ולא עבדה בסוף . כך יצא שהמנהל עבד משמרת ערב לבד! לא היה להן מחליף ואילו אם הייתי מוסמכת לעבוד בחנות המצב היה אחרת והייתי יכולה לתרום גם שם.
אוקיי שתקתי אז למרות שהפריע לי ואז שמתי לב למשהו שהעלה לי את הסעיף ברמה שנפגעתי מכך.
היו כמה מקרים שהייתה תקלה במשאבות והיה צריך להפעיל מחדש את המשאבות מחדש כולל ארון החשמל שהיה צריך לסגור שם ולפתוח. כשהתקשרתי למנהל בפעם הראשונה והיה הרבה רכבים והייתי לבד בשבת הייתי קצת לחוצה .
הוא ניסה לכוון אותי בטלפון אבל מרוב הלחץ לא מצאתי (היום אני כבר גיליתי איך ממה שהסביר לי העובד) .
הוא שאל אותי מי עובדת בחנות , היא שלא הייתה לחוצה מצאה את זה בקלות ומאז בכל פעם שיש את הבעייה הזאת או בעיות דומות הוא ישר שולח אותי למוכרניות גם אם הן חדשות שלא קשורות לדלק בכלל.
זה נורא מעליב ועל כך הגעתי למסקנה שאם הוא לא נותן לי אמון מלא בדלק אז הוא יתן לי לעבוד בחנות?! ששם בטוח יהיה לי קשה יותר בהתחלה ויש יותר אחריות לדעתי
אילו המנהל היה מסביר לי לפני התקלה לאן ללחוץ במידה ולא יפעלו המשאבות הייתי מסתדרת בסוף מעולה בלי לחץ .
לאחרונה הבנתי ששתי בנות מתכוונות לעזוב בקרוב בחנות ולמרות הקטע הלא נעים עם הדלק פשוט החלטתי לשאול אותו.
הוא אמר שאני עובדת הכי טובה בדלק , שאני תמי זמינה בשבילו בכל שעה לעומת אחרים שאם מתקשרים אליהם ב6 בבוקר הם לא עונים. הוא אומר שהוא צריך אותי בדלק ונן לי דוגמא שלדעתי מטופשת ואולי לא נעים לו להגיד לי את האמת שלו שאני לא מתאימה לדעתו. הוא נתן לי דוגמא לכך שאשתו מלמדת חינוך מיוחד ואוהבת ומתחברת לזה , אבל היא הייתה רוצה ללמוד גם ספרות אבל זה לא הייעוד שלה שאין טעם ללמוד את זה שהרי מה שהיא עוסקת הכי טוב בשבילה.
הוא הזהיר אותי שבחנות במצבי לחץ עם ההכנת הקפה והדרישות עם העיתון בו זמנית וכאלה יקשו עליי ושאני לא יחשוב שזה קל.
ניסיתי לשכנע אותו שאני יכולה לתרום לו , ושאני לא מעוניינת לעבוד רק בחנות אלא לגוון ואני אפילו אם הוא צריך יעבוד רק במקרי חירום . הוא ציין שאני יצטרך לעבור חפיפה ומכייון שיהיו מעטים הימים שאחת הבנות לא תוכל לעבוד במשמרת שלה אני כבר ישכח את כל העבודה בחנות ולכן משתלם לו לקחת מחליף מעובד לילה .
הוא גם אמר שדיבר עם המנהל מעליו והוא אמר לו שיחשוב על זה -ומבחנתי זה כמו בראיון עבודה :"אנחנו נחזור אלייך אם נצטרך=לא התקבלת".
הייתי מאמינה למילים היפות שלו כמה שאני עובדת טובה , אבל הקטע עם המחשב שהמשאבות לא תפקדו והוא פנה למוכרניות אחרות להתגבר על הבעייה פשוט נותנות לי להרגיש שהוא לא חושב שאני מתאימה, שאולי הוא מזלזל ביכולתיי .
חוץ מזה יש לנו עובד אחד שכלפיי חוץ עושה רושם של אוטיסט.
הוא בכלל המצב שלו חמור משלי וכשהוא ביקש לעבוד בחנות בלילות המנהל גם לו נתן תשובות חמקניות : "רופא יכול להיות טייס, לא נכון ? בדיוק כמו הדוגמא עם אשתו לגבי מה שהיא עוסקת .
העובד הזה לא מקבל לעבוד סופי שבוע ומקבל תירוצים מהמנהל שיש לו כבר עובדים לסופי שבוע.
יש לציין שמאז שהוא הגיע הוא היה אדיש לעבודה, זז לאט מרכב לרכב וכל מיני קטעים כאלה.
מה גם שכול העובדים מסכימים שיש לו איזה שהיא הפרעה , שהוא נולד עם פיגור.
אני עד לא מזמן הסכמתי עם זה אבל לאחרונה אני מרחמת עליו , ואף מזדהה את המצב שלו, שכן המנהל גם לי לא נותן לעבוד בחנות, גם בי מזלזל וזה כואב .
ואולי אני בכלל מגזימה שהרי ברור לי שאני יותר יאהב את העבודה בדלק ..פשוט מאתגר אותי לעבוד בחנות והייתי מעוניינת לגוון לפעמים. אחת הבנות שעבדה בחנות , הייתה אחראית שם על כל כך ההזמנות התפטרה והיום היא מנהללת בתחנה אחרת , מה שגורם לי למינימום לעבוד שם כדי להרגיש נחותה פחות כי וואלה יש לי רגשי נחיתות לצערי
עובדת אחרת שכבר מלאו לה שנה , כבר רצתה לעזוב והמנהל התחנן שלא תעזוב, שהוא זקוק לה בחנות שהיא עובדת ממש טובה :
היא באמת מעולה אחראית על הכל , תמיד מנקה שם ומקבלת סחורה ומסדרת, מאזינה סחורה למחשב וכולם אוהבים כולל אותי.
שכנעתי את המנהל מה הוא יכול לעשות כדי שהיא תשאר ואמרתי לו שהיא סובלת נורא לעבוד שבתות ובזכותי היא לא תעבוד יותר בסופי שבוע וגם תקבל בונוס חודשי, מה שהופך אותה ליותר מסתם עובדת.
ומה איתי? אני עובדת שם קרוב ל4 שנים ולא ביקשתי להיות מנהלת , רק לנסות לגוון קצת בחנות והמנהל לא מאפשר לי.
אני כל כך עצובה ולרוב כועסת שלפעמים עוברת לי המחשבה לעבוד בעוד מקום עבודה כדי לא להיות זמינה בשבילו מתי שיצטרך .
וגם להוכיח לו שאני כן מסוגללת לעבוד בחנות במידה והוא לא חושב ככה מסיבה כלשהיא.
הרי איך יתכן שאני תמיד זמינה בשבילו , בכל מצב שהוא מתקשר אני מגיעה לעבוד גם אם יש לי כאבי מחזור וכאלה.
אם הוא לא יתן לי לעבוד בחנות בחנות אני יצטרך לממש את עצמי . להתפטר אני לא יתפטר בקרוב כי מגיעים לי פיצויים ולמה שאני אתוור עליהם בקלות? במידה ואני לא אמצא עבודה לשלב עם הדלק אני פשוט יהפוך לעובדת סדרתית כמו הרוב אצלנו, שאם מתקשרים אליהם גם כשהם פנויים הם משקרים ובסוף לא מקפיצים אותם לעבוד.
המנהל כנראה לוקח אותי כמובן מאליו , גם העובדת הזאת שעובדת שנה רצתה להתפטר כי הרגישה קצת מנוצלת בחנות (עשתה שם גם עבודות של מנהל) אבל היא לא נתנה לו לאפשר לעבוד שם ככה בתנאי כזה והנה המנהל התחיל להעריך אותה יותר ולדעת מה היא שווה . אולי אם אעבוד כקופאית במקום אחר או להתחיל לסנן אותו לפעמים הוא יקלוט שהוא לא בסדר איתי.
יכול להיות שאני טועה וזה יחמיר את המצב שלי .. לפחות עכשיו אני מקבלת מספיק משמרות ..המצב תמיד יכול להיות גרוע
