האם אני טועה
- פותח הנושא dana2909
- פורסם בתאריך
../images/Emo24.gifב ה צ ל ח ה../images/Emo24.gif
אושר יקירה - אין שם מתאים מזה לכנות אותך. אני בטוח ששערי הבקו"ם יוארו מחר בצבעים של גיל ושמחה וכמובן הרבה אושר לנוכח הבחורה המקסימה שתעבור בשעריו! שיהיה לך בהצלחה, בפקודה
. שלך, זיו. נ.ב. בקו"ם זה - "בסיס קליטה ומיון" למי שעוד לא הגיע לשם...
אושר יקירה - אין שם מתאים מזה לכנות אותך. אני בטוח ששערי הבקו"ם יוארו מחר בצבעים של גיל ושמחה וכמובן הרבה אושר לנוכח הבחורה המקסימה שתעבור בשעריו! שיהיה לך בהצלחה, בפקודה
מה אפשר לומר
אושר- הבחורה שבגללה אני בפורום הזה. אושר- הבחורה המדהימה שהתאישה אותי במיילים. אושר- הבחורה שהדריכה אותי עשרות פעמים במבוכי תפוז. אושר- שהייתה אוזן קשבת. והכי חשוב- אושר- הבחורה שהביאה לי את המתנה הגדולה ביותר. אושר- הבחורה שבזכותה הכרתי את לילו, ושאם היא לא הייתה קיימת אז אולי היום לא הייתי מאושר כמו שאני מאושר היום. אז אושר, תמשיכי להיות כמו שאת היום (מכירה חצי מדינה) ושלא תשתני. אל תתני לצבא לשנות אותך, למרות שחתמת כבר קבע ליותר מידי שנים (יותר מידי= יותר משעה). בקיצור תשמרי על קשר. בהצלחה!!! טאז, השד והאושר
אושר- הבחורה שבגללה אני בפורום הזה. אושר- הבחורה המדהימה שהתאישה אותי במיילים. אושר- הבחורה שהדריכה אותי עשרות פעמים במבוכי תפוז. אושר- שהייתה אוזן קשבת. והכי חשוב- אושר- הבחורה שהביאה לי את המתנה הגדולה ביותר. אושר- הבחורה שבזכותה הכרתי את לילו, ושאם היא לא הייתה קיימת אז אולי היום לא הייתי מאושר כמו שאני מאושר היום. אז אושר, תמשיכי להיות כמו שאת היום (מכירה חצי מדינה) ושלא תשתני. אל תתני לצבא לשנות אותך, למרות שחתמת כבר קבע ליותר מידי שנים (יותר מידי= יותר משעה). בקיצור תשמרי על קשר. בהצלחה!!! טאז, השד והאושר
לאזארוס לונג
New member
../images/Emo24.gif אושר !!! ../images/Emo24.gif
התכוונתי לכתוב משהו בצהריים אבל נרדמתי.. בכל מקרה, גם אני הגעתי לפורום הזה בזכותך וזאת לאחר שנתקלתי פעמיים עם אישיותך המגניבה בפרדס הענק של תפוז. אאל"ט, הפעם הראשונה שדיברנו הייתה בדיוק ביום שאני עצמי השתחררתי מצה"ל, לא? קצת אירוני... בכל מקרה- תודה על השיחות הארוכות באיי.סיי.קיו, תודה על העצות והעידוד, תודה על שלל הסמיילים המלאכיים שהחלפנו בינינו (אפי, את יודעת שלאושר מגיע !!!) תודה על הלינקים המגניבים שנהגת לשלוח לי מהפרדס, תודה על האותיות המתחברות ובקיצור, תודה על היותך את. (נשמע קיטשי, אבל נכון) מחר צה"ל הולך לזכות בחיילת מוצלחת במיוחד בעוד שאנחנו הולכים להפסיד אזרחית מגניבה מאין כמותה. כמה עצוב... אני מקווה שעדיין תמצאי זמן ורצון לבקר אותנו בסופי שבוע, ברגילות או בחופשות. נתגעגע אליך המון המון המון המון. שוב, תודה על הכל ו
אלעד
התכוונתי לכתוב משהו בצהריים אבל נרדמתי.. בכל מקרה, גם אני הגעתי לפורום הזה בזכותך וזאת לאחר שנתקלתי פעמיים עם אישיותך המגניבה בפרדס הענק של תפוז. אאל"ט, הפעם הראשונה שדיברנו הייתה בדיוק ביום שאני עצמי השתחררתי מצה"ל, לא? קצת אירוני... בכל מקרה- תודה על השיחות הארוכות באיי.סיי.קיו, תודה על העצות והעידוד, תודה על שלל הסמיילים המלאכיים שהחלפנו בינינו (אפי, את יודעת שלאושר מגיע !!!) תודה על הלינקים המגניבים שנהגת לשלוח לי מהפרדס, תודה על האותיות המתחברות ובקיצור, תודה על היותך את. (נשמע קיטשי, אבל נכון) מחר צה"ל הולך לזכות בחיילת מוצלחת במיוחד בעוד שאנחנו הולכים להפסיד אזרחית מגניבה מאין כמותה. כמה עצוב... אני מקווה שעדיין תמצאי זמן ורצון לבקר אותנו בסופי שבוע, ברגילות או בחופשות. נתגעגע אליך המון המון המון המון. שוב, תודה על הכל ו
אושקוש! ../images/Emo50.gif דרלינג!
האם סוף סוף לא אהיה החיילת היחידה מהפורום (שבאמת מדברת על מה שהיא עושה..)? סוף סוף יהיה גורם להזדהות איתי? אבל היי, אל תגנבי לי את התפקיד, ואל תגרמי לי לקנא יותר מידי שאת בחיל אוויר ואני לא.. אני מקווה שבאמת תהיה את הטירונות הכי קלה שיש (מישהו אמר 00? כן, אני ואושר..), קורס שיעבור גם כן בקלילות, בנות איכותיות, סגל מבין וחכם, אוכל טעים (מישהו אמר חיל אוויר?), מיטות נוחות (תביאי מצעים לה-כ-ל, ואפילו שק"ש יכול לעזור המון), שירותים נקיים, שלא תתטחני עבודות נקיון או מטבח (מישהו אמר קייטרינג בה"ד 7?), ותהיי מרוצה מכל דבר שהולך שם. שוב, שיהיה המון
ילדונת, ותחזרי אלינו בהקדם!
האם סוף סוף לא אהיה החיילת היחידה מהפורום (שבאמת מדברת על מה שהיא עושה..)? סוף סוף יהיה גורם להזדהות איתי? אבל היי, אל תגנבי לי את התפקיד, ואל תגרמי לי לקנא יותר מידי שאת בחיל אוויר ואני לא.. אני מקווה שבאמת תהיה את הטירונות הכי קלה שיש (מישהו אמר 00? כן, אני ואושר..), קורס שיעבור גם כן בקלילות, בנות איכותיות, סגל מבין וחכם, אוכל טעים (מישהו אמר חיל אוויר?), מיטות נוחות (תביאי מצעים לה-כ-ל, ואפילו שק"ש יכול לעזור המון), שירותים נקיים, שלא תתטחני עבודות נקיון או מטבח (מישהו אמר קייטרינג בה"ד 7?), ותהיי מרוצה מכל דבר שהולך שם. שוב, שיהיה המון
זהירות, הודעה רצינית !
אחרי שלל המחמאות הזה, אני מרשה לעצמי להסחף בגל השמאלץ המזוויע ששטף אתכם לאור הידיעה שאושיית הפורום אכן מתגייסת מחר. אתחיל בוידוי - אושר (מ, בשבילכם) היתה הראשונה שידעה במפורט אודות משימותיי בעורף האויב, את כתובתי המדויקת, את גילי (שלא השתנה בהרבה), ואת מספר הטלפון אצל הפסיכיאטר המחוזי - שם אני נמצאת רוב הזמן. מעבר לזה, וזאת כבר אמרתי כמדומני מספר פעמים בעבר, אחרי הכרות יחסית ארוכה של יותר מחצי שנה, אני בהחלט יכולה לומר שאושר (מ) החזירה לי את האמון בנוער, בדור ההמשך, והשיבה לי את התקווה שאולי המדינה לא הולכת פייפן לגמרי, ושיש כמה וכמה פרטים בחברה שבכל זאת יודעים מה הם עושים, יודעים קצת היסטוריה כללית, קצת תרבות, ספרות, ובעיקר ניחנים באופי חזק, בבגרות (לא בית ספרית - נפשית), בהגיון בריא ובראש חושב. מעבר לפאקים קטנים באופי (ומי שקיבל ממנה אי פעם מסר, יודע על מה אנוכי מדברת) - שיבוש אותיות והחלפתן כרצונה (סמר=מסר, קמרה=מקרה ) וחיבור אותיות אחרונות למילים הבאות ("אי ןמהל עשותכ יהו אמרש אניל יכולהל בואמ חר), נחונה הילדה גם בצורך בלתי נשלט לעזור לסביבה, להקשיב, לדאוג, לפתור בעיות, ובעיקר לתת פרופורציה לכל דבר שקורה. היא אמנם משחקת אותה קשוחה בחוסר רצונה להתלהב, להתרגש ו/או לפחד מהגיוס הקרוב, אבל אני מניחה שבגלל תכונות אלה היא גם התקבלה לקורס יוקרתי במיוחד, שזו לו, עד כמה שלי ידוע, הפעם הראשונה שהוא כולל חיילות, ולא רק חיילים. מה אומר ומה אוסיף? אם את לא מוכנה להודות שזה לא מזיז לך כהוא זה (ובינינו, עדיף צבא מכביסות, גיהוצים, ניקוי שוטף והסעות אלפי אחייך משם לפה ובחזרה), אומר אני שאני מצטערת מאוד על התגייסותך. נכון שתמיד טענת שלאחרים יש תשובות ועצות יותר טובות משלך, אבל גם את יודעת שאת שני המשפטים שאת כותבת, האחרים פשוט מנסחים בעשרים משפטים יותר, זה כל ההבדל. ועכשיו, אחרי שניפצתי סופית את תדמית הצינית, אסיים את ההודעה הדביקה הזאת, עם דביקון משתפך, המוכר לאושר היטב.
אחרי שלל המחמאות הזה, אני מרשה לעצמי להסחף בגל השמאלץ המזוויע ששטף אתכם לאור הידיעה שאושיית הפורום אכן מתגייסת מחר. אתחיל בוידוי - אושר (מ, בשבילכם) היתה הראשונה שידעה במפורט אודות משימותיי בעורף האויב, את כתובתי המדויקת, את גילי (שלא השתנה בהרבה), ואת מספר הטלפון אצל הפסיכיאטר המחוזי - שם אני נמצאת רוב הזמן. מעבר לזה, וזאת כבר אמרתי כמדומני מספר פעמים בעבר, אחרי הכרות יחסית ארוכה של יותר מחצי שנה, אני בהחלט יכולה לומר שאושר (מ) החזירה לי את האמון בנוער, בדור ההמשך, והשיבה לי את התקווה שאולי המדינה לא הולכת פייפן לגמרי, ושיש כמה וכמה פרטים בחברה שבכל זאת יודעים מה הם עושים, יודעים קצת היסטוריה כללית, קצת תרבות, ספרות, ובעיקר ניחנים באופי חזק, בבגרות (לא בית ספרית - נפשית), בהגיון בריא ובראש חושב. מעבר לפאקים קטנים באופי (ומי שקיבל ממנה אי פעם מסר, יודע על מה אנוכי מדברת) - שיבוש אותיות והחלפתן כרצונה (סמר=מסר, קמרה=מקרה ) וחיבור אותיות אחרונות למילים הבאות ("אי ןמהל עשותכ יהו אמרש אניל יכולהל בואמ חר), נחונה הילדה גם בצורך בלתי נשלט לעזור לסביבה, להקשיב, לדאוג, לפתור בעיות, ובעיקר לתת פרופורציה לכל דבר שקורה. היא אמנם משחקת אותה קשוחה בחוסר רצונה להתלהב, להתרגש ו/או לפחד מהגיוס הקרוב, אבל אני מניחה שבגלל תכונות אלה היא גם התקבלה לקורס יוקרתי במיוחד, שזו לו, עד כמה שלי ידוע, הפעם הראשונה שהוא כולל חיילות, ולא רק חיילים. מה אומר ומה אוסיף? אם את לא מוכנה להודות שזה לא מזיז לך כהוא זה (ובינינו, עדיף צבא מכביסות, גיהוצים, ניקוי שוטף והסעות אלפי אחייך משם לפה ובחזרה), אומר אני שאני מצטערת מאוד על התגייסותך. נכון שתמיד טענת שלאחרים יש תשובות ועצות יותר טובות משלך, אבל גם את יודעת שאת שני המשפטים שאת כותבת, האחרים פשוט מנסחים בעשרים משפטים יותר, זה כל ההבדל. ועכשיו, אחרי שניפצתי סופית את תדמית הצינית, אסיים את ההודעה הדביקה הזאת, עם דביקון משתפך, המוכר לאושר היטב.
הממ
טוב, אז... מישהי (שלא אציין את שמה רק אציין שהיא עם וירוס שכנראה לא תצא ממנו בחתיכה אחת עכשיו), הכריחה אותי להבטיח הודעת פרידה נורמלית.. אני לא יודעת מה זה לכתוב הודעת פרידה נורמלית... אבל אני אשתדל.. כולם שואלים אותי אם אני מתרגשת וכו´. האמת שאני לא. לא בגללש אין למה, אלא בגלל שאני מפחדת שאם אתרגש, זו תיהיה מעין הודעה בכך שזה שינוי שאולי לא אוכל לעמוד בו. אני מחכה לגיוס הזה כבר די הרבה זמן. ת´אמת? אני רוצה להתגייס. עד כמה שזה כיף לשבת בבית ולא לעשות כלום, זה נמאס. מה גם שאם נודה על האמת, החיים שלי זקוקים לאיזשהי דחיפה בכיוון כלשהו... ברור לי שהשינוי הזה הוא ענק. ולאו דווקא לטובה. ברור לי שאני נורא אתגעגע להמון דברים. לחברים (אמיתיים ווירטואליים שבעיני זה היינו הך, מה גם שהרבה וירטואליים הפכו למציאותיים לחלוטין), אל הכתיבה בפורומים שבאיזשהו אופן חושפת הכל, למרות שלא חשפתי יותר מידי, וגם מה שחשפתי בפורוםז ה היה בעילום שם..., לבית החם ולמיטה האחלה (אבל קונים לי שמיכת פליז
) והכי ליוני. אבל זה לא קשור לפה. בכל מקרה, אני ממש ממש לא מבטיחה הודעות בסגנון אלו הם חיי של ליאתי. לא אני. הודעות ארוכות להחריד שמספרות על עצמי זה לא סגנוני... אז תצפו להודעות בסגנון היה נחמד וטוב שנגמר
. תודה אנשים... לאלעד שלמרות הזמן הקצר הצחקתני מאוד...לאוסי, שפגשתי בגלל הכנס מנהלים
...לליאת, שמשום מה תמיד משעשע לקרוא את הודעותיה...לניצן שכבר ארבעה חודשים מפקיר את המייל, ולכן לא מגיעה לו תודה בכלל...לזיו שהוא אחד מהאנשיםה כי נפלאים שיצא לי הלכיר, ורק הלוואי שהיה יוצא לי להכירו יותר... לדנה, תודה על התלונות המתמידות על החניות בת"א, ועל הבצלחה השוקיסטי במסנג´ר... עדידוש תפסיקי להעלם כל הזמן! ותמסרי לאחדמיוחד המון המון מזל טוב ובהצלחה... כל השאר (שלי, צימעס, נוטמג, דורק´ה, ג´חנון שלא יקרא את זה, מעניין15, דנץ היקר, רונלד (גם לך המון מזל טוב!), פנתר, ארליך, אלכס (איפה הוא נעלם?
), עידן, ליאורז (כןכן. לך למתגייסים טמבל), מירב, ליבי ליאן, שירה ועוד (מצטערת כל מי ששכחתי. זמני מוגבל..) נהנתי מאוד לקרוא את כולכם... תמשיכו לקשקש ולכתוב הרבה שטויות.. וגם עצות מועילות... לאפי, שהתנדבה למלא תפקיד של חברה והקשיבה לכל קיטורי הנלוזים ביותר ולכל שטויות המטוממות ביותר (והיו הרבה כאלה), תודה
(שתקי מגיע לך דביקון), ותמסרי ד"ש לקליפו. צ´או אנשים (תזכרו אני לא מתה, אבל ההלוויה מחר בשבע וחצי בבוקר..)
טוב, אז... מישהי (שלא אציין את שמה רק אציין שהיא עם וירוס שכנראה לא תצא ממנו בחתיכה אחת עכשיו), הכריחה אותי להבטיח הודעת פרידה נורמלית.. אני לא יודעת מה זה לכתוב הודעת פרידה נורמלית... אבל אני אשתדל.. כולם שואלים אותי אם אני מתרגשת וכו´. האמת שאני לא. לא בגללש אין למה, אלא בגלל שאני מפחדת שאם אתרגש, זו תיהיה מעין הודעה בכך שזה שינוי שאולי לא אוכל לעמוד בו. אני מחכה לגיוס הזה כבר די הרבה זמן. ת´אמת? אני רוצה להתגייס. עד כמה שזה כיף לשבת בבית ולא לעשות כלום, זה נמאס. מה גם שאם נודה על האמת, החיים שלי זקוקים לאיזשהי דחיפה בכיוון כלשהו... ברור לי שהשינוי הזה הוא ענק. ולאו דווקא לטובה. ברור לי שאני נורא אתגעגע להמון דברים. לחברים (אמיתיים ווירטואליים שבעיני זה היינו הך, מה גם שהרבה וירטואליים הפכו למציאותיים לחלוטין), אל הכתיבה בפורומים שבאיזשהו אופן חושפת הכל, למרות שלא חשפתי יותר מידי, וגם מה שחשפתי בפורוםז ה היה בעילום שם..., לבית החם ולמיטה האחלה (אבל קונים לי שמיכת פליז
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.