האם אני היחידה שצריכה לווי כל הזמן?
אני לא מפחדת מקהל ולא מלדבר בפני רבים אבל רק המחשבה שאני לבד פיזית מחרידה. מסוגלת להיות רק שעה לבד לא רחוקה וזה מטריף ומשפיל ושם את הסביבה שלי בבית סוהר ואני לגמרי מתייאשת כי אני נראת ממש מפגרת וגם מי שהכיר אותי לפני החרדות לא מבין בכלל איך אדם כריזמטי כמו שהייתי יכול להיות מפוחד בכלל! נראה לי שלקח שנתיים לאנשים להבין וגם לי מה קורה בכלל.אני ממש כועסת על המצב לא מקבלת אותו לרוב המקרים והרשימה שלי להאשמות ארוכה ביותר ויש ממה תאמינו לי עם הילדות שעברתי... בכל אופן איך מתחילים בכלל לקבל דבר כזה? כמה זמן לוקח לצאת מזה עם תוכנית בשלבים? למה רק אנשים רגישים נדפקים ואנשים שכל הזמן עושים רע מלאי גבורה ובלי חרדות? כמה סיכויים יש לצאת מזה או ליתר דיוק להכיל את זה בלי נזק ? תודה מראש על התשובות שאני בטוחה שכתובות פה ושם בכל הפורום אבל אני חדשה. שבוע טוב של הישגים חדשים לכולנו
אני לא מפחדת מקהל ולא מלדבר בפני רבים אבל רק המחשבה שאני לבד פיזית מחרידה. מסוגלת להיות רק שעה לבד לא רחוקה וזה מטריף ומשפיל ושם את הסביבה שלי בבית סוהר ואני לגמרי מתייאשת כי אני נראת ממש מפגרת וגם מי שהכיר אותי לפני החרדות לא מבין בכלל איך אדם כריזמטי כמו שהייתי יכול להיות מפוחד בכלל! נראה לי שלקח שנתיים לאנשים להבין וגם לי מה קורה בכלל.אני ממש כועסת על המצב לא מקבלת אותו לרוב המקרים והרשימה שלי להאשמות ארוכה ביותר ויש ממה תאמינו לי עם הילדות שעברתי... בכל אופן איך מתחילים בכלל לקבל דבר כזה? כמה זמן לוקח לצאת מזה עם תוכנית בשלבים? למה רק אנשים רגישים נדפקים ואנשים שכל הזמן עושים רע מלאי גבורה ובלי חרדות? כמה סיכויים יש לצאת מזה או ליתר דיוק להכיל את זה בלי נזק ? תודה מראש על התשובות שאני בטוחה שכתובות פה ושם בכל הפורום אבל אני חדשה. שבוע טוב של הישגים חדשים לכולנו