האם אני אנוכית?

הילה301

New member
הוא טוען שלא. שזה ריק מבחינתו

וזה ממלא אותו בגועל נפש עצמי . הוא טוען שהוא עכשיו מטפל בזה והוא יודע שזה יהיה מאחורינו. אני גם חושבת שלנצח הוא ירצה גם ריגושים משום שזה לא שחיינו היו שיממון, להיפך ובכל זאת הוא נתפס בהם. ואם לנצח הוא ירצה אחרות אני לא מוכנה לחיות עם זה!!!!!!
 

vered 37

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

vered 37

New member
../images/Emo20.gif הילה היקרה

קראתי את מה שכתבת וזה החזיר אותי אחורה לסיפור האישי שלי ..העצוב ..הקשה והמקומם . לצערי הרב הייתי בסרט הזה הילה ולו יכולתי הייתי כותבת גם ספר... והייתי קוראת לספר "נוכל עם סגנון ".. והיה לי "פרטנר " שבאמת אהב ודאג והיה מאד משפחתי ...ונתן לי להרגיש על גג העולם ..פירגן וקנה ועזר ..עשה הכל....אבל הריגושים הרסו הכל !!!! בשם האהבה ויתרתי הילה כמה פעמים ...למען האהבה ..למען הילדים והמשפחה.. כמו כד שנופל ונשבר ויש בו סדק ..ולעולם הוא לא יהיה כפי שהיה.. כך גם כשיש משבר אמון זו צלקת כואבת מאד ..צלקת שאין לה לצערי ריפוי. הלכנו לטיפול זוגי ..לשיחות ..ניסינו הכל.. הריגושים גברו על הכל..על האהבה על המשפחתיות , על הכנות , על האמון , על האמת....זו הבחירה שלו ..זו התמכרות כמו לכל דבר.. אין זה אומר שהוא לא אוהב אותך ממש לא ! אבל את הריגושים יותר ! אז למה להיות עם איש כזה ובמקום הזה...אחרי אינספור הבטחות שהוא ישתנה ..שהוא לא יודע למה זה קורה לו ..או שהוא ממש לא התכוון ..ואין לו שליטה.. מה שהפסיכולוגית אמרה לך כל כך חכם... "וכשאני אומרת לה שהפכתי לפראנואידית היא חושבת שזו לא פארנויה כי כשמוצאים משהו זה אמיתי ופארנויה אינה מבוססת על אמת " ואת הילה לא פראנואידית , לא אובססיבית גם לא אימפולסיבית ובטח ובטח שלא אגואיסטית. את...... אשה בריאה בנפשה שבסהכ רוצה אהבה ומשפחה וחיים שקטים ושלווים ...ולא להתעסק בלחטט באי מיילים ..ב SMS וכל דבר אחר.. זה לאבד את החיים שלך ולהתעסק רק בו ..לעקוב לבלוש כדי לא להפגע שוב.. לפתח מנגנוני הגנה..אבל לצערי לא ניתן לעצור את זה אין לנו שליטה על כך.. הוא ממשיך בשלו..זה ייצר בלתי נשלט..וזה בסדר יש אנשים כאלה.. אני שיחררתי והשתחררתי מהתפקיד שלי כבולשת חוקרת... התעייפתי ..הייתי מותשת לחלוטין..איבדתי את טעם החיים.. אז החלטתי שמגיע לי לחיות בשקט ובאושר ...ועם המון ריגושים אבל בלעדיו.. ולך אני מאחלת שתמצאי את הדרך אל האושר..ושתקבלי החלטה נבונה..כי באמת אבל באמת שמגיע לך להיות מאושרת ... בהצלחה ורד- שכל כך כל כך מבינה אותך. חייבת להקדיש לך שיר .... Cher I don't need your sympathy There's nothing you can say or do for me And I don't want a miracle You'll never change for no one I hear your reasons why Where did you sleep last night? And was she worth it, was she worth it? 'Cos I'm strong enough To live without you Strong enough and I quit crying Long enough now I'm strong enough To know you gotta go
 

maof

New member
וואלה ורד ../images/Emo24.gif

הדברים שכתבת השאירו בי רושם עז, מעבר לזה שכתבת בצורה מאוד יפה, העוצמה שמאחורי הכתוב יכולה לבוא רק ממקום אמיתי. אהבתי דברים נוספים כמובן כמו...
קבלי את הערכתי הכנה על היכולת להוסיף רגש למילים
מעוף
 

הילה301

New member
ורד יקרה. כל כך ריגשת אותי

המילים שלך כל כך אמיתיות. ומן הצד השני כל כך הרבה יאוש. הפסיכולוגית, שאני מזכירה אותה בצורה כפייתית כאן, טוענת שאפשר להיגמל עם רצון וטיפול נכון. הוא התחיל טיפול ממוקד. אז בעצם אי אפשר מה? הזיק הקטן של התקווה שהוא ילחם ויחזור מתישהו 'למוטב' הוא עוד זיק של אשליה?! תודה לך ולכולכם על החיזוק
 

vered 37

New member
הילה

תודה . הייאוש נבע כי ורד לא היתה קיימת ...רק הוא היה קיים וההתעסקות בו. ורד אחרי פעם אחת כבר איבדה את האמון והיתה עסוקה בלבדוק .. שלא צץ לו ריגוש חדש...כי אחרי הפגיעה העלבון וההשפלה של הפעם הראשונה את באופן טבעי דרוכה כל הזמן ופוחדת להפגע שוב ומן הסתם מפתחת מנגנוני הגנה... לקחתי עו"ד ואמרתי זהו אני מתגרשת..היא הרגיעה אותי ואמרה לי HOLD IT .. רגע רגע לאן את ממהרת לא כל כך מהר מפרקים משפחה..." היא שוחחה איתי ושכנעה אותי שנלך לטיפול זוגי... לא וויתרנו באמת שניסינו הכל... אבל במקרה שלנו זה לא עזר. לגבייך אם הפסיכולוגית אומרת שיש סיכוי להיגמל..עם רצון וטיפול טוב ואם הוא כל כך חשוב לך הייתי נותנת צ'אנס אחרון...אפילו 1% של תקווה שווה את ההשקעה והסבלנות. זו דעתי.
 
הכל כמעט אפשרי,הילה

ומקריאת דברייך ובעיקר דבריה של ורד עימם יכולתי להזדהות בקלות, כי גם אני הייתי שם מעל 10 שנים, נראה כי את עדיין במקום אחר ממנו ורד תיארה וזה בסדר. יש תקופות בהן יכולתי עוד להאמין שהנה הוא משתנה, תיכף זה יקרה, עם הטיפול הנכון מהמטפל הנכון בזמן הנכון, הכל יכול לקרות. ויש כאלה שנגמלים ויש כאלה שלא. את עדיין לא משוכנעת מיהו בן זוגך בקטוריה הזו וגם זה בסדר. יש תקופות של פחד, מעבר לפחד של להיות לבד+, הפחד מהכאב של הפרידה גם מילדיו, הפחד שאולי לא עשיתי די, לא איפשרתי לו לעבור את התהליך המתאים, קצת סבלנות, הבנה ומכל הפחד הזה מגיעה איזשהו זיק קטן של תקוה ואמונה. יקירתי בכל התהליך הזה, המחשבות שלא נותנות מנוחה, הפחד והדילמות- אל תשכחי את עצמך, את ההשלכות עלייך ועל הסובבים אותךשחשובים לך ואת להם. חג שמח חנה
 
ורד רגשת

ורד רגשת ואמרת את הדברים בצורה כלכך מדוייקת, מציאותית, וכואבת.
 
את לא אנוכית... וגם אם קצת...

תהני, לא כולם זוכים במעלה לדאוג לעצמם. דבר שני - לקחת 'נרקומן' ואת מופתעת שהוא משתמש ב'סמים'??? <מטאפורה לעניין הבגידות>. לגבי האינטרנט??? ממממ...... בסוף הוא בגד בך עם מישהי בכלל מהעבודה ולא מהצ'יטוטים שלו ברשת. גם אני הייתי מתפרקת לגורמים אם אני יודעת שחצי משכורת שלי אצל הראשונה והחצי השני יעבור תכף לשניה... שרק יהיה לך טוב ובהצלחה
 

aviva51

New member
אין סכוי שישתנה.....

זהו סוג של התמכרות.את כאילו מספרת את ספור חיי.בעל מקסים,אב למופת,אוהב. ואת כנראה שייכת לנשים ש"אוהבות יותר מידי"ומבינות וסולחות ומתחשבות. סוף סוף התגרשתי מאחד כזה.אל תחכי להגיע לגילי.תעזבי אותו ויפה שעה אחת קודם.לא רציתי להבין 30 שנה שזה לא עובר.תזכרי זה לא עובר. המון חיבוקים ועידוד.רוצי לכי ממנו.
 
למעלה