CrazyPenguin
New member
האם אי פעם
האם אי פעם חשבתם (הרווקים שבינינו) מה קורה אם אהובכם העתידי נמצא בכלל בחו"ל?
שאתם מבזבזים לעצמכם פה את הזמן?
אולי אני חושבת על זה כי ככה הרבה יותר קל לתרץ לעצמי, להבין שעדיין לא מצאתי אותו כי הוא פשוט לא כאן, הוא נמצא במרחק מאות ק"מ.
הוא איפושהו באנגליה, או בספרד. יכול להיות שאני גם לא אפגוש אותו אם אני אמשיך להשאר פה.
יוצא לי לאחרונה לדבר עם הרבה גברים ממדינות שונות בעולם. ותכלס, אני לא מבינה למה אני ממשיכה להתעקש למצוא מישהו דווקא פה.
נכון, אני עוד צעירה ואין לי ממה להתייאש, ואני לא. באמת שלא. אבל שמתי לב שמתוך עשרה גברים, אולי אחד מצליח לקלוע לטעם שלי. וגם זה כמעט ולא.
אני לא מדברת רק על מראה חיצוני, אני מדברת על כל החבילה. יש משהו בהתנהגות הישראלית שפשוט לא עושה לי את זה.
וזה מרגיש לי דפוק לקום ולעזוב בגלל סיבה כזו, כי לא חסרים גברים בארץ ומתישהו יהיה אחד שיעשה לי קווטש בלב כמו שהיו עד עכשיו.
אבל אני חושבת לעצמי "למה לא להאיץ את התהליך?" גם ככה לא משהו פה בארץ...
האם אי פעם חשבתם (הרווקים שבינינו) מה קורה אם אהובכם העתידי נמצא בכלל בחו"ל?
שאתם מבזבזים לעצמכם פה את הזמן?
אולי אני חושבת על זה כי ככה הרבה יותר קל לתרץ לעצמי, להבין שעדיין לא מצאתי אותו כי הוא פשוט לא כאן, הוא נמצא במרחק מאות ק"מ.
הוא איפושהו באנגליה, או בספרד. יכול להיות שאני גם לא אפגוש אותו אם אני אמשיך להשאר פה.
יוצא לי לאחרונה לדבר עם הרבה גברים ממדינות שונות בעולם. ותכלס, אני לא מבינה למה אני ממשיכה להתעקש למצוא מישהו דווקא פה.
נכון, אני עוד צעירה ואין לי ממה להתייאש, ואני לא. באמת שלא. אבל שמתי לב שמתוך עשרה גברים, אולי אחד מצליח לקלוע לטעם שלי. וגם זה כמעט ולא.
אני לא מדברת רק על מראה חיצוני, אני מדברת על כל החבילה. יש משהו בהתנהגות הישראלית שפשוט לא עושה לי את זה.
וזה מרגיש לי דפוק לקום ולעזוב בגלל סיבה כזו, כי לא חסרים גברים בארץ ומתישהו יהיה אחד שיעשה לי קווטש בלב כמו שהיו עד עכשיו.
אבל אני חושבת לעצמי "למה לא להאיץ את התהליך?" גם ככה לא משהו פה בארץ...
