האכזריות בסדרה

[Tiryon]

האכזריות בסדרה

מה תגידו על האכזריות בסדרה.. במהלך הסיפור דמויות רבות ומשמעותיות נרצחות בקרירות ואכזריות נוראה...מהמוות המזעזע והמפתיע של אדארד,למוות של רוב ושל קייטלין(שחזרה לתחייה המסכנה לאחר מכן),ושל הזאבים כמובן,ותסלחו לי עם שכחתי משהו... ללא ספק הדם,והמוות הוא מוטיב מרכזי בשיר של אש ושל קרח ... חוו דעה!

 

[מאנשי הצפון]

זה מה שיפה בסדרה

התיאורים המפורטים הללו של הרציחות גורמות לכך להיראות מציאותי לחלוטין...

 

[כריכרכה]

גועל-נפש, אני קורא את הסדרה למרות

דברים שכאלה, בטח שלא בגללם. למרטין, כידוע, יש תאווה ידועה לדם וסצינות מין ביזאריות.

 

[עידו רייף]

האלימות הברוטלית

היא חלק ממה שנותן לסדרה את ה"edge" שלה. זה מה שהופך אותה לכל כך אינטנסיבית, מותחת ומשפיעה. אין עוד ספרים המשלבים בצורה כזו פנטזיה ומציאות ושוב, חלק גדול מזה נטוע בריאליזם של הקרבות והאלימות. לדעתי, סוד האלימות הזה לא רק הוא יותר ריאליסטי, הוא גם יותר נכון מוסרית משום שאינו עושה גלוריפיקציה לאלימות או מקל בתוצאותיה ובכך עושה שירות דוב לקורא. הגועל שאתה חש, כריכרכה, הוא מכוון. אתה לא אמור, בסדרה הזו לפחות, פשוט לעבור לסדר היום על אלימות.

 

[כריכרכה]

היה אפשר להתייחס ברצינות לדבריך

אלמלא התאווה הידועה של מרטין לדם ומין. לא סתם רוב סצינות המין הן של טיריון, כפי שמרטין אומר, "טיריון (בן-דמותו) כותב את עצמו". לכן הנסיון לשבח את הסצינות המגעילות בתור נסיון מכוון של מרטין לגנות את המלחמה נראה לי עקר. מרטין אוהב את זה ולכן זה שם.

 

[לוגיין אבלר]

אתה יודע מה-בסדר

אז הוא אוהב את זה. מה אתה רוצה? סצנות של אהבת אמת ושל כבוד בשדה הקרב-כבוד בשדה הקרב מוביל למוות(למעשה יש כבוד בשיר-קשת יכוון על הרוכב ולא על הסוס כי זה מכובד יותר).ואהבת אמת מובילה לחורבן. סופרים כמו מרטין וג'ורדן (השנוא אליך) מנסים להדגיש הבדל מסויים בינם לבין פנטזיה ממוצעת-ג'ורדן עושה את זה במשפט הנצחי "בסיפורים תמיד...." בעוד שמרטין עושה את זה באי הסתרה של הפן המלוכלך והאכזרי במין האנושי

 

[Tiryon]

נכון מאוד,אז מה עם הוא אוהב את זה?

 

[osravan]

דווקא כן

מרטין השתמט ממלחמת וייטנאם ("conscientious objector"), כך שדי סביר להניח שהוא ירצה לגנות את המלחמה בספריו, כדי לא לצאת צבוע מתחסד. ובקשר למין, מאיך שהוא נראה בתמונות אפשר להניח שהוא לא קוצר הצלחה רבה בתחום הזה בחיים, ולכן הוא מוצא פורקן בספרים שלו, שהם אחרי הכל יצירי הדמיון שלו...

 

[nedisrael]

זו הייתה שטות

מספיקה בחורה אחת בלבד כדי להתנסות בכל הדברים הכביכול סוטים (ואני מדגיש, כביכול) שהוא מציג בסדרה. וכידוע לכולם, הבנאדם היה נשוי ויש לו גם חברה לחיים. ואתה לא חייב להיראות טוב כל כך כדי לקצור הצלחה בתחום של מין, תלוי למה אתה מתכוון כשאתה אומר הצלחה. לא ראיתי את טיריון מצליח כל כך בתחום הזה, אם כבר מדברים על זה, אבל הוא כן חווה מספר חוויות נעימות (מה שכן, ג'ורג' כנראה לא היה צריך לשלם על החוויות האלה).

 

[nedisrael]

נו באמת..

איזו מן תאווה ידועה לדם ומין? מאיפה הקרצת את זה? עוד מעט תגיד שלבנאדם יש גופות בארון ושהוא ופאריס משוטטים בחנויות סאדו-מאזו בזמן שהם עוברים בכנסים העולמיים השנתיים (לא שיש משהו לא בסדר עם זה, ד"א). אני לא מבין את הקטע של אנשים להתייחס לסצינות מין כמשהו מגעיל. טיריון הוא בן דמותו של מרטין והוא עושה סקס נורמלי לחלוטין. גם מרטין, סביר להניח, עושה סקס נורמלי לחלוטין. מה הבעיה עם זה? מה כל כך ראוי לגנאי? מרטין עושה צדק עם ספרות הפנטסיה. הוא מוריד את הכיסוי שכל כך הרבה סופרים קודם שמו, ומציג את אימי המלחמה בדיוק כמו שהם בחיים האמיתיים. אנשים מתים ונשחטים ונשים נאנסות בצורות נוראיות במלחמות אמיתיות, אפילו עוד יותר ממה שמתרחש בשאוש"ק. וכן, יש גם סקס בחיים האמיתיים, ואני לא חושב שמרטין מתאר סקס בצורה שונה מהמציאות. מרטין בנאדם נורמלי לחלוטין לדעתי, והוא לא משבץ סצינות הרג וזוועה כי הוא נהנה מזה, אלא כי זה חלק מהחיים. וזה חלק ממלחמה, ושאוש"ק היא בסופו של דבר סדרה על מלחמה (כזו או אחרת). ולגבי זה שהוא נהנה ממין, אם לדעתך זה דבר שראוי לגנאי, אתה בבעיה קשה.

 

[בראנדון סטארק]

../images/Emo45.gif

 

[כריכרכה]

נורמלי? בן 57, לא נשוי, בלי ילדים

אני בספק עד כמה זה "נורמלי" מבחינה סטטיסטית, למרות שזה לא בהכרח מעסיק אותי. כן, אנו יודעים שעוד מילדות הייתה לו אהבה מיוחדת לסיפורים מגעילים ומזעזעים, זה הבן-אדם, הוא נהנה מזה. בכל אופן, מבלי להיכנס לפרטים, סצינות המין בהחלט לא נורמליות, לא שזה צריך לעניין אותי עד כמה הן נורמליות. אין שום חובה שספר פנטסיה יכיל בתוכו סיפורים פורנוגרפיים אלא אם הסופר נהנה מזה. הוא לא יכול להתיימר מצד אחד לכתוב אפוס ומהצד השני לכתוב סיפורים פורנוגרפיים, זה לא מסתדר ביחד. וגם לגבי האלימות, מרטין כותב אך ורק דברים שהוא אוהב. ועוד לא הזכרתי אינספור דברים ביזאריים בסדרה, הן מבחינת האלימות והן מבחינה מינית..

 

[toao]

אל תשליך מהקונסרבטיביות שלך

עליו או על הסביבה. זה שמרטין (כנראה) לא נוסע בשדות ארצות הברית במשאית עם בקבוק ג'ק דניאלס ביד ושוטגן כדי לירות במקסיקני הקרוב, וזה שהוא לא רפובליקני, לא הופך אותו לחריג. אל תשכח שהצפון ניצח במלחמה. אתה שב ומדגיש את זה שהוא לא נמנה על על הדמות הטיפוסית, ומייד מנסה להתעלם מההערה הזו בתירוץ "זה לא מעניין אותי". לצורך העניין גם לא נראה לי שפנטזיה הדנה בין השאר גם בסוגי דת אלטרנטיביים (פוליתאיזם נוקשה ורך לדוגמה) היא חומר הקריאה של השמרן הטיפוסי, כך שכל ההערות הללו לא רלבנטיות. מרטין מתייחס לדברים כמו שהם, ומין, ועוד למטרות הנאה חס וחלילה, הוא חלק מאוד חשוב בחיים, וכל סופר שמתעלם ממנו מעוות את המציאות ולוקה בחוסר אמינות. מרטין פשוט בוחר לדון בכל אותם גורמים שבחברות שמרניות יותר נהוג להצניע מתחת לפני השטח.

 

[לגוטל]

שאלה לי אליך

מכל הלב, מה אתה אוהב לעזאזל בשיר של אש וקרח ?! ואל תיעלב לי... אני שואל ברצינות, אתה שונא את הסופר ושונא את הכתיבה ה'מוגזמת' שלו בנוגע לאלימות ומין, ואתה אומר שיש עוד אינספור דברים ביזאריים בסדרה, למה אתה קורא אותה או משתתף כאן בפורום אם הדבר היחיד שניתן לראות זה שאתה לא סובל את הסופר ולא את הספר.

 

[myochay]

../images/Emo45.gif../images/Emo127.gif

 

[כריכרכה]

אתה דווקא גורם לי לתהות על קנקנך

האם כל מה שאתה מחפש אצל מרטין הוא מין ואלימות? כאמור, אני קורא את הסדרה למרות המגרעות הללו, ולמרות שהוא רצח לי את אדארד והשמיד את ווינטרפל. לא יודע, אולי זה מזאזוכיזם, כי אין לי ספק שהסדרה תימשך באותו הכיוון. בכל אופן למרטין יש כישרון כתיבה יוצא מן הכלל ולכן הקריאה קלה וקולחת ואין שום סיבה שלא לקרוא וליהנות ממה שאפשר, אבל קריאה ביקורתית כמובן.

 

[לגוטל]

דווקא בכלל לא

איפה בהודעה שלי כתוב שאני מחפש אצל מרטין מין ואלימות ? דווקא אמרתי שאני לא שם לב אליהם יותר מהרגיל ורואה את מה שכן יש בנושא כחלק מהסיפור בלבד, כחלק מהריאלזים שקיים בכתיבה שלו. צר לי אבל מרטין לא רצח את אדארד והשמיד את ווינטרפל, האחראים לכך הם הלנסיטרים, תיאון גריי'גוי והממזר של בולטון. אשמח לשמוע יותר על המושג 'קריאה ביקורתית', מה הכוונה שלך ? אתה קורא ספר כדי למצוא נקודות רעות שקיימות בו ? אני קורא ספרים שאני נהנה מהסיפור שלהם ונכנס עמוק ל'עולם' של הספר, וזה קרה לי בשיר של אש וקרח דיי מהר, איך אתה יכול לקרוא ספר שאתה לא נהנה מחלקים רבים בו ? לא שמעתי על קריאה כתחביב בשביל ביקורת.

 

[כריכרכה]

למה לא? אתה נהנית בחטא ועונשו

מהתייסרויותיו של רסקולניקוב? אני לא. אין ספק שהקריאה הרבה יותר קשה אחרי הרצח של אדארד, אבל זה קורא אחרי מאות רבות של עמודים וחיבור מסויים לספרים שנשאר גם אם מרטין ממשיך להתעלל בו.

 

[לוגיין אבלר]

רגע שאני אבין משהו

אתה נהנה לקרוא ספר שהסוף שלו ידוע מראש-הטוב תמיד ינצח,הטהור והצודק מנצח את השחיתות בלא ,בלא ,בלא-טוב גם אצל מרטין קיים האלמנט הזה אבל באיזשהו שלב אתה כבר לא מתייחס אליו. אני חייב להודות שלא ממש התלהבתי מהספר בהתחלה-אבל המוות של אדארד שינה את דעתי עליו מיד. ואני לא מסכים שה"טוב" בשיר חסר כוח-טריון במעלה מלך,ג'ון שלג על החומה,דאני שבכל זאת משתקמת,מלחמתו המוצלחת של רוב בנהרן. העניין הוא שלצד ניצחונות גדולים מרטין מעניק ל"טוב" גם הפסדים גדולים ואם תבדוק תראה שדברים טובים קוראים לא פחות מדברים רעים.

 

[כריכרכה]

הטעם שלנו שונה

אינני מחפש ספרים רווי-סבל. בכל אופן נראה שהטעם שלנו - בעוד שמבחינתי הרצח של אדארד כמעט והרס את הסדרה וממשיך להעיב עליה, אותך הוא דווקא הלהיב.