האישה הכושית

האישה הכושית

מדוע מוצאים לנכון הפרשנים לדון בסוגיה זו לפרטי פרטים כגון: - מי הייתה האישה הכושית? - מה אמרו מרים ואהרון? האם כוונת המקרא לא הייתה ללמד את הקורא פרק בהלכות לשון הרע ככלל ולכן אין מקום לדון בשאלות הפרטניות הנ"ל? האם אין בעצם התעסקות זו המשך ללשון הרע?
 

סוריאל

New member
מאחר שהכתוב גילה

לפחות קצה טפח, הניח לפרשנים מקום להתגדר בו. מכל מקום אחד המוטיבים הרווחים בפרשנות חז"ל, ובעצם כבר בפרשנות היהודית בימי הבית השני, הוא נסיון לזהות דמויות אלמוניות במקרא: לפעמים רק מעניקים להן שם (כמו עידית/עירית אשת לוט) ולפעמים הן מזוהות בדמויות מקראיות מפורסמות (התך הוא דניאל). השאלה מה אמרו מרים ואהרון כמעט מובנת מאליה: מאחר שנאמר שדיברו אך לא נאמר מה דיברו, יש מקום לשאול מהו אותו דיבור. כמובן, אחת התשובות האפשריות היא שאין חשיבות לכנו המדויק של אותו דיבור.
 

ayelet972

New member
יש משהו בדבריך, אבל...

א. אני מסכימה עם סוריאל - שרק אחת הפרשנויות היא שאין חשיבות לתוכן הדברים, וחבל לצמצמם את כל הפרשייה מבחינה פרשנית ומדרשית רק כדי להביע את הרעיון שלא מה חשוב מה נאמר אלא עצם האמירה. ב. משה רבנו הוא דמות כל כך חשובה וכל כך קשה לפענוח שכל שביב מידע אודות חייו הוא קריטי - וחבל לפספס אותו, גם במחיר של דיון שאולי הולך על גבול לשון הרע.
 

eyalnadav

New member
כדי להבין לשה"ר -צריך לדעת מהו לא?

מרים ואהרון קבלו עונש על דברי לשון הרע שאמרו על משה - פרשנות נועדה כדי לתאר מה הלשון הרע שאמרו ולמה - ולמה נזכרו עכשיו לומר בשנה השנית ולא בשנה ה-1 במתן תורה, שצפורה אשת משה עם יתרו בא למדבר . וללמוד קל וחומר לשאר הבריות שמספרים לשון הרע ( מומלץ לקרוא את ההסבר הרחב ברמב"ם הלכות צרעת -הצרעת באה בעקבות חטא לשון הרע)
 
למעלה