האירוח עם דורון אראל
- פותח הנושא syair
- פורסם בתאריך
שרשור שאלות לאירוח עם דורון אראל
ביום רביעי הקרוב בשעה 19:00 למשך שעה יתארח בפורום שלנו-דורון אראל. דורון מטפס הרים, וטייל בקטבים. אתם מוזמנים לשאול אותו שאלות על מסעות אתגריים וטיפוס הרים. ניתן לשאול את דורון שאלות, כבר מעכשיו כשרשור להודעה זו. ביום שלישי בלילה אני כנראה ארד לסיני, ולכן אנהל את הארוח מסיני.
ביום רביעי הקרוב בשעה 19:00 למשך שעה יתארח בפורום שלנו-דורון אראל. דורון מטפס הרים, וטייל בקטבים. אתם מוזמנים לשאול אותו שאלות על מסעות אתגריים וטיפוס הרים. ניתן לשאול את דורון שאלות, כבר מעכשיו כשרשור להודעה זו. ביום שלישי בלילה אני כנראה ארד לסיני, ולכן אנהל את הארוח מסיני.
קטבים
יש מספר אפשרויות לטייל בקטבים. חלקן יקרות, חלקן יקרות יותר. אנטארקטיקה רחוקה ויקרה יותר. לאזור הארקטי ניתן להגיע בטיסות רגילות. היישוב הצפוני ביותר שניתן להגיע אליו בצפון אמריקה הוא INUKTITUT שבשפך של נהר המקנזי. דרך הקרח היא הדרך שמובילה למקום בחורף. לא נסעתי עליה כי הייתי שם בקיץ דורון
יש מספר אפשרויות לטייל בקטבים. חלקן יקרות, חלקן יקרות יותר. אנטארקטיקה רחוקה ויקרה יותר. לאזור הארקטי ניתן להגיע בטיסות רגילות. היישוב הצפוני ביותר שניתן להגיע אליו בצפון אמריקה הוא INUKTITUT שבשפך של נהר המקנזי. דרך הקרח היא הדרך שמובילה למקום בחורף. לא נסעתי עליה כי הייתי שם בקיץ דורון
שלום!
אני מטפס כבר שמונה שנים. אולי אני יוכל לעזור לך. כשאתה שואל איפה ניתן ללמוד לטפס על הרים. אתה מתכוון לטפס על הרים מושלגים וגבוהים כמו האוורסט או על צוקים בגובה של 30 40 מטר? עדיף להתחיל בהתחלה לטפס על קירות טיפוס ללמוד טכניקות, קשרים וכ'... יש קירות טיפוס מקצועיים בקיר אילת בקרית אונו, בספורטק בתל אביב, ברמת ישי בקיר שגיא, בכוכב יאיר (הקיר סגור כרגע ולא ידוע מתי הוא יפתח), באילת ובעוד מספר מקומות.
אני מטפס כבר שמונה שנים. אולי אני יוכל לעזור לך. כשאתה שואל איפה ניתן ללמוד לטפס על הרים. אתה מתכוון לטפס על הרים מושלגים וגבוהים כמו האוורסט או על צוקים בגובה של 30 40 מטר? עדיף להתחיל בהתחלה לטפס על קירות טיפוס ללמוד טכניקות, קשרים וכ'... יש קירות טיפוס מקצועיים בקיר אילת בקרית אונו, בספורטק בתל אביב, ברמת ישי בקיר שגיא, בכוכב יאיר (הקיר סגור כרגע ולא ידוע מתי הוא יפתח), באילת ובעוד מספר מקומות.
טיפוס הרים
אני התחלתי לטפס על מצוקים בארץ בתקופת התיכון. לאחר הצבא עשיתי קורס טיפוס בשוויץ. מאז המשכתי להקדיש חלק גדול מזמני ומן האנרגיות שלי לכיוון ההרים. אני חושב שלהיות מטפס הרים זו החלטה על דרך חיים ולא יכולת נרכשת של תנועות טיפוס. אפשר כמובן לצאת ולטפס בזמן הפנוי, אבל ההרים רחוקים מן הארץ. המסלול תלוי בכיוון שמעניין אותך. יש כאלו שהולכים לכיוון הסלעים, או מפלי קרח או הרים. לכל כיוון המסלול הוא בעיקר הרבה ניסיון והתקדמות איטית. צריך תמיד לזכור שבטיפוס המחיר יכול להיות מאוד כבד.
אני התחלתי לטפס על מצוקים בארץ בתקופת התיכון. לאחר הצבא עשיתי קורס טיפוס בשוויץ. מאז המשכתי להקדיש חלק גדול מזמני ומן האנרגיות שלי לכיוון ההרים. אני חושב שלהיות מטפס הרים זו החלטה על דרך חיים ולא יכולת נרכשת של תנועות טיפוס. אפשר כמובן לצאת ולטפס בזמן הפנוי, אבל ההרים רחוקים מן הארץ. המסלול תלוי בכיוון שמעניין אותך. יש כאלו שהולכים לכיוון הסלעים, או מפלי קרח או הרים. לכל כיוון המסלול הוא בעיקר הרבה ניסיון והתקדמות איטית. צריך תמיד לזכור שבטיפוס המחיר יכול להיות מאוד כבד.
שאלות
אני מוצאת את החוויות מעניינות וחשובות בהרבה מפרטים טכניים...
איך ה'זוהר הצפוני' והאם הוא כל-כך מיוחד כמו שאומרים?
האם נקלעת למצבים קשים במהלך הטיפוס על האוורסט ואיך נפתרו העניינים?
ואוסיף לשאלתו של סלע - האם 'מחלת הגבהים' חמורה? בטח נפלא לעמוד שם למעלה... די מקנאה-מעריצה... תודה, מעין.
אני מוצאת את החוויות מעניינות וחשובות בהרבה מפרטים טכניים...
זהר צפוני
זהר צפוני היא תופעה מהממת כאשר התמזל לך לראות אותה בשיאה. הרבה פעמים האורות חלשים ובקושי אפשר להבחין במשהו. אבל כאשר התופעה בעוצמה גדולה היא משגעת. תמיד נורא קר לראות זהר צפוני. זה קורה רק בלילות בהירים וקרים בצפון או הדרום הרחוקים. נקלעתי למצבים קשים הרבה פעמים בהרים וגם על האוורסט. הניסיון הראשון שלנו ללכת לפסגה נכשל בגלל סופת שלג ומוות של שני מטפסים הודיים. זה היה שלב של משבר קשה שפרק את רוב המשלחות האחרות סביבנו ושלח הביתה 3 מטפסים מן המשלחת שלי. יום הפסגה על האוורסט הוא תמיד על הקצה. המאמץ והקשיים שמים אותך במצב כל כך עלוב עד שכל תקלה הכי קטנה יכולה להרוג אותך מחלת גבהים מאוד מסוכנת ומתים ממנה לא מעט מטפסים מדי שנה כשעומדים למעלה לא מרגישים מלך הגבעה. רוב התאונות בטיפוס הרים מתרחשות בדרך מן הפסגה למטה והפסגה היא לא סוף הדרך. תחושת הניצחון והרגעים של ההתרגשות מגיעים עם הירידה מן ההר.
זהר צפוני היא תופעה מהממת כאשר התמזל לך לראות אותה בשיאה. הרבה פעמים האורות חלשים ובקושי אפשר להבחין במשהו. אבל כאשר התופעה בעוצמה גדולה היא משגעת. תמיד נורא קר לראות זהר צפוני. זה קורה רק בלילות בהירים וקרים בצפון או הדרום הרחוקים. נקלעתי למצבים קשים הרבה פעמים בהרים וגם על האוורסט. הניסיון הראשון שלנו ללכת לפסגה נכשל בגלל סופת שלג ומוות של שני מטפסים הודיים. זה היה שלב של משבר קשה שפרק את רוב המשלחות האחרות סביבנו ושלח הביתה 3 מטפסים מן המשלחת שלי. יום הפסגה על האוורסט הוא תמיד על הקצה. המאמץ והקשיים שמים אותך במצב כל כך עלוב עד שכל תקלה הכי קטנה יכולה להרוג אותך מחלת גבהים מאוד מסוכנת ומתים ממנה לא מעט מטפסים מדי שנה כשעומדים למעלה לא מרגישים מלך הגבעה. רוב התאונות בטיפוס הרים מתרחשות בדרך מן הפסגה למטה והפסגה היא לא סוף הדרך. תחושת הניצחון והרגעים של ההתרגשות מגיעים עם הירידה מן ההר.
שלום דורון!
מאוד שמחה שהסכמת להתארח פה. אני עוקבת אחרי מסעותיך מגיל צעיר ונפעמת כל פעם מחדש מהחוויות שאתה עובר. את ספרך "עלייה לרגל" סיימת בדברים הבאים: "האם באמת הייתי שם למעלה? משהו מהפסגה נשאר אצלי או אולי חלק ממני נשאר בפסגה? עד עכשיו היה האוורסט חלום שלא מפקפקים בו, פעולה שכל כולה מוצדקת מעצם עשייתה ולא משהו שיכול להימדד בהפסד או רווח, חלום בסדר גודל כזה שהיה בטוח, מבלי בכלל להרהר איך, שעצם הגשמתו ישנה את חייך. ועכשיו, כשעוד לא עברו 100 שעות מאז שעמדתי עליה, הלכה הפסגה והתרחקה ממני במהירות, וכבר החלה להיטשטש לאותו גבול בלתי ברור בין האמת לזכרון. בסך הכל ארבעה ימים אחרי, ואני וההר שוב שתי יישויות נפרדות לגמרי והחוויה הולכת ומתפוגגת אל תוך זיכרון יבש ומתועד היטב שקשור אלי מידיעה אבל לא מלווה יותר ברגש". שאלתי היא- איך עכשיו, כשאתה כמעט 10 שנים אחרי, אתה מרגיש כלפי החוויה הזו של להיות באותה הפיסגה? האם היא עדיין אותו זכרון מטושטש ועומדת על אותו גבול בלתי ברור בין האמת לזכרון או שהחוויה חזרה להיות חוויה הקשורה לרגש ואתה מרגיש שחלק ממך נשאר בפסגה? יש לי שאלה נוספת אותה אכתוב בהמשך. דרך אגב, את הקטע הזה, בצירוף הפיסקה שלפניו בספר ("אתה מטפס חודשים על הר ולומד להכיר אותו...") הוספתי למחברת המסעות שלי ותמיד כשאני במהלך מסע כלשהו אני קוראת אותו ומתרגשת כל פעם מחדש. אני מודה לך על החוויה שאתה מעניק לי.
מאוד שמחה שהסכמת להתארח פה. אני עוקבת אחרי מסעותיך מגיל צעיר ונפעמת כל פעם מחדש מהחוויות שאתה עובר. את ספרך "עלייה לרגל" סיימת בדברים הבאים: "האם באמת הייתי שם למעלה? משהו מהפסגה נשאר אצלי או אולי חלק ממני נשאר בפסגה? עד עכשיו היה האוורסט חלום שלא מפקפקים בו, פעולה שכל כולה מוצדקת מעצם עשייתה ולא משהו שיכול להימדד בהפסד או רווח, חלום בסדר גודל כזה שהיה בטוח, מבלי בכלל להרהר איך, שעצם הגשמתו ישנה את חייך. ועכשיו, כשעוד לא עברו 100 שעות מאז שעמדתי עליה, הלכה הפסגה והתרחקה ממני במהירות, וכבר החלה להיטשטש לאותו גבול בלתי ברור בין האמת לזכרון. בסך הכל ארבעה ימים אחרי, ואני וההר שוב שתי יישויות נפרדות לגמרי והחוויה הולכת ומתפוגגת אל תוך זיכרון יבש ומתועד היטב שקשור אלי מידיעה אבל לא מלווה יותר ברגש". שאלתי היא- איך עכשיו, כשאתה כמעט 10 שנים אחרי, אתה מרגיש כלפי החוויה הזו של להיות באותה הפיסגה? האם היא עדיין אותו זכרון מטושטש ועומדת על אותו גבול בלתי ברור בין האמת לזכרון או שהחוויה חזרה להיות חוויה הקשורה לרגש ואתה מרגיש שחלק ממך נשאר בפסגה? יש לי שאלה נוספת אותה אכתוב בהמשך. דרך אגב, את הקטע הזה, בצירוף הפיסקה שלפניו בספר ("אתה מטפס חודשים על הר ולומד להכיר אותו...") הוספתי למחברת המסעות שלי ותמיד כשאני במהלך מסע כלשהו אני קוראת אותו ומתרגשת כל פעם מחדש. אני מודה לך על החוויה שאתה מעניק לי.
שאלה נוספת
לאחר הטיפוס על האוורסט, פירסמת ב"מסע אחר" כתבה בה תיארת את הרגשות המלווים אותך לאחר שהגשמת את השיא שבחוויות הטיפוס ואת הלבטים שהיו לך בנוגע להאם להמשיך לטפס או לא כיוון ששום דבר לא ישווה לטיפוס על האוורסט. בסופו של דבר כמובן שהמשכת כיוון שזהו משהו בלתי נפרד ממך. הכתבה הזו הייתה מאלפת ועובדה שאפילו שעברו כל כך הרבה שנים מאז פרסומה והגיליון כבר לא אצלי היא עדיין חרוטה בראשי. האם אתה עדיין חווה את אותה ההתלבטות האם להמשיך במסעות או לא, או שהשלמת- לאחר כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה חוויות- עם חיידק הנסיעות המקונן בך? ואם אפשר בקשה קטנה- האם יש אפשרות שתפרסם את אותה כתבה באתר שלך?
ומאחלת לך להמשיך ולטייל ולהינות מכל רגע.
לאחר הטיפוס על האוורסט, פירסמת ב"מסע אחר" כתבה בה תיארת את הרגשות המלווים אותך לאחר שהגשמת את השיא שבחוויות הטיפוס ואת הלבטים שהיו לך בנוגע להאם להמשיך לטפס או לא כיוון ששום דבר לא ישווה לטיפוס על האוורסט. בסופו של דבר כמובן שהמשכת כיוון שזהו משהו בלתי נפרד ממך. הכתבה הזו הייתה מאלפת ועובדה שאפילו שעברו כל כך הרבה שנים מאז פרסומה והגיליון כבר לא אצלי היא עדיין חרוטה בראשי. האם אתה עדיין חווה את אותה ההתלבטות האם להמשיך במסעות או לא, או שהשלמת- לאחר כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה חוויות- עם חיידק הנסיעות המקונן בך? ואם אפשר בקשה קטנה- האם יש אפשרות שתפרסם את אותה כתבה באתר שלך?
אחרי האוורסט
טיפסתי לפסגת האוורסט, לא מצאתי למעלה כלום. היה לי כבר אז מספיק ניסיון בהרים כדי לדעת שלא אמצא כלום. ובכל זאת אולי כן מצאתי משהו בעזרת הזמן. אני עדיין מטפס, אם כי בצורה אחרת. אני מטפס פחות ובוחר את ההרים לא בגלל גובהם או הקושי הכרוך בטיפוס אלא בגלל דברים אחרים. סוג טיפוס שמענין אותי, יופיו של ההר, יופיו של האזור וכו.. אני מטייל בלי סוף והחיידק לא נעלם בכלל. אני אפילו מצליח להתרגש לפני חלק מן הנסיעות. הטיולים הם ללא ספק מרכז החיים שלי ואני מקווה שישארו כך
טיפסתי לפסגת האוורסט, לא מצאתי למעלה כלום. היה לי כבר אז מספיק ניסיון בהרים כדי לדעת שלא אמצא כלום. ובכל זאת אולי כן מצאתי משהו בעזרת הזמן. אני עדיין מטפס, אם כי בצורה אחרת. אני מטפס פחות ובוחר את ההרים לא בגלל גובהם או הקושי הכרוך בטיפוס אלא בגלל דברים אחרים. סוג טיפוס שמענין אותי, יופיו של ההר, יופיו של האזור וכו.. אני מטייל בלי סוף והחיידק לא נעלם בכלל. אני אפילו מצליח להתרגש לפני חלק מן הנסיעות. הטיולים הם ללא ספק מרכז החיים שלי ואני מקווה שישארו כך
טיול פולארי
שאלות על טיול בקטבים: א. האם המחיר (שאגב מה הוא פחות או יותר) שווה את הביקור באנטרטיקה? ב. מהם המקומות המומלצים לביקור בחוג הקוטב הצפוני? ג. האם אתה כבר יכול להבדיל בין המשמעויות השונות שיש לכלל המילים הבאות לציין שלג בשפת האסקימואים? ד. האם לינה באיגלו, היא דבר מעשי? אם כן, כאשר אומרים שאיגלו שומר על חום, הכוונה לטמפרטורה שלא עולה על אפס מעלות, או שיש דרך (על אף שזה מנוגד לחוקי התרמודינמיקה) לגרום לטמפרטורת הפנים של איגלו להיות גבוהה מאפס מעלות? ה. האם קיימים טיולי חורף לקטבים? אם התשובה חיובית, האם זה מומלץ ובאיזה ציוד מיוחד צריך להצטייד? מקווה שלא הצקתי עם יותר מידי שאלות ברמות שונות של נודניקיות... אלעד
שאלות על טיול בקטבים: א. האם המחיר (שאגב מה הוא פחות או יותר) שווה את הביקור באנטרטיקה? ב. מהם המקומות המומלצים לביקור בחוג הקוטב הצפוני? ג. האם אתה כבר יכול להבדיל בין המשמעויות השונות שיש לכלל המילים הבאות לציין שלג בשפת האסקימואים? ד. האם לינה באיגלו, היא דבר מעשי? אם כן, כאשר אומרים שאיגלו שומר על חום, הכוונה לטמפרטורה שלא עולה על אפס מעלות, או שיש דרך (על אף שזה מנוגד לחוקי התרמודינמיקה) לגרום לטמפרטורת הפנים של איגלו להיות גבוהה מאפס מעלות? ה. האם קיימים טיולי חורף לקטבים? אם התשובה חיובית, האם זה מומלץ ובאיזה ציוד מיוחד צריך להצטייד? מקווה שלא הצקתי עם יותר מידי שאלות ברמות שונות של נודניקיות... אלעד
מסע אתגרי ותזונה
שלום דורון,בחודש אפריל הקרב ובא,אני מתעתד לצאת לנתיב האפאלצ'ים(הסברים בעברית בקישור,מומלץ להיכנס), למי שלא יודע מדובר ב3487ק"מ של הליכה יום-יומית,לאורך רכס הרי האפאלצ'ים במזרח ארה"ב. עיקר התזונה במהלך המסע מתבססת על שקיות נודלס לבישול מהיר ומיני פסטות, שאלותי הן:על אלו השלמות מזון ותוספים אתה ממליץ? איזה אוכל/סוגי מאכלים לקחת איתך למסעות שלך? על מה חשוב להקפיד במיוחד מבחינה תזונתית? אני יודע שאתה לא תזונאי מומחה,אבל חשוב לי לשמוע את דעתך בתור טייל מומחה,יש לציין כי במהלך המסלול עוברים בעיירות בהן ניתן להשיג כל מוצר מזון שהוא. תודה מראש,אסף.
שלום דורון,בחודש אפריל הקרב ובא,אני מתעתד לצאת לנתיב האפאלצ'ים(הסברים בעברית בקישור,מומלץ להיכנס), למי שלא יודע מדובר ב3487ק"מ של הליכה יום-יומית,לאורך רכס הרי האפאלצ'ים במזרח ארה"ב. עיקר התזונה במהלך המסע מתבססת על שקיות נודלס לבישול מהיר ומיני פסטות, שאלותי הן:על אלו השלמות מזון ותוספים אתה ממליץ? איזה אוכל/סוגי מאכלים לקחת איתך למסעות שלך? על מה חשוב להקפיד במיוחד מבחינה תזונתית? אני יודע שאתה לא תזונאי מומחה,אבל חשוב לי לשמוע את דעתך בתור טייל מומחה,יש לציין כי במהלך המסלול עוברים בעיירות בהן ניתן להשיג כל מוצר מזון שהוא. תודה מראש,אסף.
אוכל
אני לא מבין הרבה בתוספות מזון ותזונה. מה שכן למדתי שחשוב לאכול הרבה וטוב ולפעמים עדיף לסחוב עוד קצת על הגב ולאכול כמו בן אדם. אתה יוצא למסע ארוך בתנאים קשים וחייב לאכול טוב. אל תלך לכיוון של תזונה לספורטאים מקצוענים. זה לא חשוב כמה אתה שוקל וגם לא בכמה זמן תעבור את המסלול. אל תהפוך את האוכל לעונש בגלל חיסכון במשקל.
אני לא מבין הרבה בתוספות מזון ותזונה. מה שכן למדתי שחשוב לאכול הרבה וטוב ולפעמים עדיף לסחוב עוד קצת על הגב ולאכול כמו בן אדם. אתה יוצא למסע ארוך בתנאים קשים וחייב לאכול טוב. אל תלך לכיוון של תזונה לספורטאים מקצוענים. זה לא חשוב כמה אתה שוקל וגם לא בכמה זמן תעבור את המסלול. אל תהפוך את האוכל לעונש בגלל חיסכון במשקל.
קטבים
המחיר לאנטארקטיקה הוא בין 3000$ עד 40000$. תלוי לאיפה ואיך. חופי היבשת בקיץ נהדרים ובהחלט שווים ביקור. רוב התירים מגיעים באוניות גדולות לביקור של 4 ימים ורואים את אנטארקטיקה בעיקר דרך חלון האוניה. קשה לטייל שם אחרת וזה דורש הרבה כסף וניסיון. השמות השונים לשלג קשורים לשימוש שאפשר לעשות עם השלג או תכונותיו. באיגלו בערך אפס מעלות שיחד עם ביגוד הולם ופרוות לשכב עליהם זה בהחלט נעים.מה שיותר חשוב שאין בתוכו רוח ויבש. קימים טיולי אביב לקטבים. בצפון האביב זה הזמן למסעות עם כלבים. הכל עדיין קפוא אבל יש אור. בחורף כל הזמן חושך. אם את נוסעת תתלבשי חם גם בחורף גם בקיץ. רשימת הציוד היא ארוכה. כל מי שייקח אותך לשם יספק רשימת ציוד ולפעמים גם חלק מן הציוד עצמו
המחיר לאנטארקטיקה הוא בין 3000$ עד 40000$. תלוי לאיפה ואיך. חופי היבשת בקיץ נהדרים ובהחלט שווים ביקור. רוב התירים מגיעים באוניות גדולות לביקור של 4 ימים ורואים את אנטארקטיקה בעיקר דרך חלון האוניה. קשה לטייל שם אחרת וזה דורש הרבה כסף וניסיון. השמות השונים לשלג קשורים לשימוש שאפשר לעשות עם השלג או תכונותיו. באיגלו בערך אפס מעלות שיחד עם ביגוד הולם ופרוות לשכב עליהם זה בהחלט נעים.מה שיותר חשוב שאין בתוכו רוח ויבש. קימים טיולי אביב לקטבים. בצפון האביב זה הזמן למסעות עם כלבים. הכל עדיין קפוא אבל יש אור. בחורף כל הזמן חושך. אם את נוסעת תתלבשי חם גם בחורף גם בקיץ. רשימת הציוד היא ארוכה. כל מי שייקח אותך לשם יספק רשימת ציוד ולפעמים גם חלק מן הציוד עצמו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.