האין הזה
האין הזה מכה בי בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני רוצה להתקשר הביתה ולספר לאמא משהו שאני יודעת שישמח אותה נורא ואז נזכרת שהיחיד שיכול לשמוח בשבילי זה אבא. בכל פעם שבאים או מתקשרים מהמשפחה המורחבת לראות שכולנו בסדר ואני חושבת כמה אמא הייתה שמחה לראות את כל אלה שלא היו שם בחייה, ובמותה פתאום התעוררו לראות מה הם הפסידו. בכל פעם שאני צוחקת, בכל פעם שאני בוכה, בכל פעם שאני רוצה את אמא... והאין הזה ישנו שם כל הזמן. דנה.
האין הזה מכה בי בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני רוצה להתקשר הביתה ולספר לאמא משהו שאני יודעת שישמח אותה נורא ואז נזכרת שהיחיד שיכול לשמוח בשבילי זה אבא. בכל פעם שבאים או מתקשרים מהמשפחה המורחבת לראות שכולנו בסדר ואני חושבת כמה אמא הייתה שמחה לראות את כל אלה שלא היו שם בחייה, ובמותה פתאום התעוררו לראות מה הם הפסידו. בכל פעם שאני צוחקת, בכל פעם שאני בוכה, בכל פעם שאני רוצה את אמא... והאין הזה ישנו שם כל הזמן. דנה.