נפילה קשה על הרצפה
לא יודעת למה, אבל אחרי שראיתי "יומנה של בריג´יט ג´ונס" וחיבבתי, ציפיתי שהסרט הזה די באותה רמה, אבל או הו איזו נפילה נוראה... הרעיון היה אידיוטי למדי, למעשה אם היו עושים כמה תיקונים בתסריט זה עוד היה איך שהוא נסבל, ומעולם לא ראיתי כזה ניצול מינימלי של שחקנים טובים כל-כך.. ד"ר לבר, הוא הרי סיימון, ההומו מ"הכי טוב שיש" וכל-כך אהבתי אותו שם, ומורגן פרימן, מזה התפקיד של השוטר הדביל הזה? "את יכולה לחיות עם עצמך לבדך, את לא צריכה גבר לידך" כאילו מה!? אי אפשר להזהיר אותי מראש שזה סרט עם מוסר השכל על שיחרור האישה? ככה לזלזל במעמדנו באימרה פשטנית-קישטית שכזו? גרוע ביותר.
