האחד! יש דבר כזה?
- פותח הנושא MayRosen
- פורסם בתאריך
דברי אליי נשמה
New member
מאי חושב שמגיע לי תודה ../images/Emo13.gif
>לא שאסרב להסתפק גם בנשיקה
< את רואה? רק לפני יומיים ההודעה שלך היתה הודעה רשומה בעמל רב וכוונה רבה... ואף אחד לא בא מלבד שולמית (שולי)
ורק אחרי שאני כתבתי משהו קטן בעניין.. "הבאתי ת'גשם". אז רק שתזכרי שאת צריכה אותי פה מדי פעם אבל רק במקרים מיוחדים אז.. סלאמת ממני : דברי אליי נשמה המביא גשם ליבול דשן לחקלאות ותגובות <חיחי> להודעות!
>לא שאסרב להסתפק גם בנשיקה
מסכימה בלב שלם
אני עוד לא מתקרבת לשלב הזה...ואולי אני גיבורה גדולה.. אין ספק שאני יגיע לרגע ה אמת הלב שלי גם יחסיר פעימה ואני בטוחה שיעלו הרהורים... אבל משום מה יש לי הרגשה שאם מדובר בבנאדם הנכון באמת...ומרגישים את זה רק מהבטן...הצעד הזה הופך להיות יותר קל - עם הרבה חששות אבל הרבה יותר קל... אגב את לפני חתונה? אם יורשה לי לשאול?
אני עוד לא מתקרבת לשלב הזה...ואולי אני גיבורה גדולה.. אין ספק שאני יגיע לרגע ה אמת הלב שלי גם יחסיר פעימה ואני בטוחה שיעלו הרהורים... אבל משום מה יש לי הרגשה שאם מדובר בבנאדם הנכון באמת...ומרגישים את זה רק מהבטן...הצעד הזה הופך להיות יותר קל - עם הרבה חששות אבל הרבה יותר קל... אגב את לפני חתונה? אם יורשה לי לשאול?
האחד, וכל השאר גם
מאי, זה הנושא ב"ה" הידיעה. מי מאיתנו לא תהה מתי יגיע האחד או האחת? מי מאיתנו לא חשב האם אותה אחת שהגיעה היא באמת THE ONE? והאמת היא חמקמקה ומעט משונה, רק ממרחק של שנים ניתן לדעת אם זו הייתה האחת, כי בזמן אמת ניתן רק לשער. היא הגיעה, התאהבנו עד מעל הראש, העולם נראה לנו בצבעים עזים ומאד ברורים, הסקס מדהים והמשיכה עזה. נראה לנו שאנחנו קוראים את בן הזוג כספר פתוח, התקשורת מעולה ודומה כי אנחנו מבינים אחת את השני גם ללא מילים. נדמה גם שכל מה שאנחנו צריכים זה רק זה את זו, לא צריך לישון, לא צריך לאכול ולא צריך אף אדם אחר, רק שימו אותנו על אי בודד ועזבו אותנו לנפשנו. הפרפרים בבטן כשביחד והכאב המוחשי שתופס בבטן כשמתגעגעים הם סימנים נוספים שאנו עלולים לפרשם ולהבינם כאילו אנחנו באמת עם THE ONE. האם לנצח? לא רוצה לאכזב אתכם, התשובה היא לא! חד משמעית. התחושות המתוארות לעיל הם ההתאהבות, שהיא נעימהההההההההה ומשגעת כשלעצמה, זוהי אינה האהבה האמיתית, לא באמצעותה נגדיר את האחד. אחרי זמן התחושות האינטנסיביות עוברות להן, פתאום מגלים שצריכים דברים אחרים, פתאום מגלים ש.... לוחץ לי קצת, פתאום מגלים ש... מי זו האישה שמולי, אני לא כל כך מכיר אותה. כן כן חברים, כשאנו מתאהבים, אנו בעצם חווים את תחושת הגילוי, כל דבר חדש מרגש אותנו וכל ציוץ קטן מבן הזוג הוא כמו דברי אלוהים חיים. ואחר כך זה עובר!!!!!!!! לפעמים אחרי שבוע, לפעמים חודש או שנה, אתם יודעים מה, קחו שנתיים. אבל אנחנו מדברים על האחד, זה שנגדל איתו ילדים, שנחיה איתו בשיתוף, שנהיה קרובים אליו נאהב אותו ונהיה נאהבים על ידו לנצח. נשמע פתאום לא אפשרי, די בצדק אבל לא בהכרח. כאן נכנסת האהבה האמיתית לתמונה, כאן נוכל באמת להגיד ולדעת שבן הזוג הוא אכן האחד. ורק אחרי שנבין שאנחנו משתנים בלי הרף, שנהיה פתוחים לשינויים האלה, שנהיה פתוחים לשינויים ולצרכים המשתנים של בן הזוג. שנדע גם בתוך מירוץ החיים לעצור מדי פעם ולחיות באמת, שמתוך אהבה אמיתית נדע לתת חופש לבן הזוג. האהבה האמיתית היא הדבר האמיתי, לא ההתאהבות הראשונית (שהיא מקסימה כשלעצמה), הקשר העמוק עם בן הזוג, הקירבה והשיתוף, הרצון לתת מכל הלב והיכולת לקבל, היכולת לשתף ולהקשיב, היכולת להתרגש מדי פעם ביחד גם מעל החיתולים/כלים/כביסה/עבודה. התקשורת והחברות. אם יש את אלה (ועוד) אז יש פוטנציאל לא רע לזכיה בתואר - "מצאתי את האחד/אחת". אתם חושבים שכאן זה נגמר? תשכחו מזה. עבודה חברים, עבודה. ותהיו פתוחים, אל תרדמו ואל תרדימו, תנסו להסעיר אחד את השני, תנסו לחוות חוויות חדשות ביחד, תחוו גם לחוד אל תפחדו לתת חופש אחד לשני, אל תחיו זה בתוך זה אלא זה ליד זה, תביאו לתוך עולמכם המשותף כל אחד את עולמו הוא. בואו נדבר קצת על החופש, ותרשו לי להיות קצת בוטה, מה עם חופש להיות גם עם אחרים, כלומר מערכת יחסים פתוחה, הרי לא ייתכן שכל חיינו נמשך רק לאדם אחד, שנרצה להיות רק עם אותו אחד שאנחנו איתו כבר שנים, מה עם קצת התרגשות ראשונית שמעירה אותנו? מה עם קצת התאווררות וריגושים עם אחרים, נהנה לנו קצת, נתמלא ונחזור לבסיס האם. זה ממלא אותנו, זה ממלא את בן הזוג וזה ממלא את הביחד, פשוט לחיות ולחוות. זה קל? לאאאאא!!! זה קשה לפעמים, זה כואב לפעמים, אבל זה מעיר וזה תורם וזה מעלה את הזוגיות לגבהים שלא תאמינו, אפילו לרמה קרובה לאותה התאהבות שפעם הייתה לכם רק בלי הסינוור המסמא הזה שמסתיר לעיתים קרובות את האמת, פתאום מגלים אחד את השניה מחדש, התשוקה מתעוררת מחדש והאהבה מעמיקה ומגיעה לרובדים חדשים לא מוכרים (כן כן, גם אחרי הרבה שנים של ביחד). אבל זה כואב לפעמים תגידו, אז מה! זה חלק מהחיים, תלמדו מזה, אל תפחדו, תאמצו את הכאב ותצאו ממנו הרבה יותר חזקים וחכמים. מתאים לכולם? לאאאא!!!! חושב שמתאים בשני מקרים: 1. האהבה מאד חזקה אבל קצת רדומה - דרך מצויינת להתעורר. 2. אין אהבה מי יודע מה אבל יש מסגרת שלא רוצים לפרק - שומרים על המסגרת לכאורה אבל גם חיים. ויש עוד כל מיני ורסיות משניות ופחות חשובות. הכי חשוב, רק בהסכמת שני הצדדים, תקבעו לכם חוקי ברזל, היו קרובים ודברו, דברו ודברו (בעיקר מתאים לסעיף #1). ויותר חשוב - לעולם לא לפגוע בבן הזוג, להיות קשובים לו ולתת כתף אם קשה. נשמע קצת NASTY ולא מוסרי, האמנם? האם יותר מוסרי לעשות את זה מאחורי הגב, לחיות בשקר? האם יותר מוסרי שפתאום בן הזוג מגלה יום בהיר אחד שזוגתו נמצאת עם מישהו אחר כבר כמה חודשים והוא האחרון לדעת (או להיפך כמובן)? ואל תגידו לי שזה לא קורה, כי אם כן, אתם תמימים עד כדי נאיביות. ומה יגידו עלינו - למי אכפת!!! בקיצור, זמננו קצוב כאן, בואו נהנה ממנו, ולכל הספקנים, אולי כאן אני נאיבי, אבל האחד או האחת באמת קיימים רק אל תתבלבלו. באהבה רבה
מאי, זה הנושא ב"ה" הידיעה. מי מאיתנו לא תהה מתי יגיע האחד או האחת? מי מאיתנו לא חשב האם אותה אחת שהגיעה היא באמת THE ONE? והאמת היא חמקמקה ומעט משונה, רק ממרחק של שנים ניתן לדעת אם זו הייתה האחת, כי בזמן אמת ניתן רק לשער. היא הגיעה, התאהבנו עד מעל הראש, העולם נראה לנו בצבעים עזים ומאד ברורים, הסקס מדהים והמשיכה עזה. נראה לנו שאנחנו קוראים את בן הזוג כספר פתוח, התקשורת מעולה ודומה כי אנחנו מבינים אחת את השני גם ללא מילים. נדמה גם שכל מה שאנחנו צריכים זה רק זה את זו, לא צריך לישון, לא צריך לאכול ולא צריך אף אדם אחר, רק שימו אותנו על אי בודד ועזבו אותנו לנפשנו. הפרפרים בבטן כשביחד והכאב המוחשי שתופס בבטן כשמתגעגעים הם סימנים נוספים שאנו עלולים לפרשם ולהבינם כאילו אנחנו באמת עם THE ONE. האם לנצח? לא רוצה לאכזב אתכם, התשובה היא לא! חד משמעית. התחושות המתוארות לעיל הם ההתאהבות, שהיא נעימהההההההההה ומשגעת כשלעצמה, זוהי אינה האהבה האמיתית, לא באמצעותה נגדיר את האחד. אחרי זמן התחושות האינטנסיביות עוברות להן, פתאום מגלים שצריכים דברים אחרים, פתאום מגלים ש.... לוחץ לי קצת, פתאום מגלים ש... מי זו האישה שמולי, אני לא כל כך מכיר אותה. כן כן חברים, כשאנו מתאהבים, אנו בעצם חווים את תחושת הגילוי, כל דבר חדש מרגש אותנו וכל ציוץ קטן מבן הזוג הוא כמו דברי אלוהים חיים. ואחר כך זה עובר!!!!!!!! לפעמים אחרי שבוע, לפעמים חודש או שנה, אתם יודעים מה, קחו שנתיים. אבל אנחנו מדברים על האחד, זה שנגדל איתו ילדים, שנחיה איתו בשיתוף, שנהיה קרובים אליו נאהב אותו ונהיה נאהבים על ידו לנצח. נשמע פתאום לא אפשרי, די בצדק אבל לא בהכרח. כאן נכנסת האהבה האמיתית לתמונה, כאן נוכל באמת להגיד ולדעת שבן הזוג הוא אכן האחד. ורק אחרי שנבין שאנחנו משתנים בלי הרף, שנהיה פתוחים לשינויים האלה, שנהיה פתוחים לשינויים ולצרכים המשתנים של בן הזוג. שנדע גם בתוך מירוץ החיים לעצור מדי פעם ולחיות באמת, שמתוך אהבה אמיתית נדע לתת חופש לבן הזוג. האהבה האמיתית היא הדבר האמיתי, לא ההתאהבות הראשונית (שהיא מקסימה כשלעצמה), הקשר העמוק עם בן הזוג, הקירבה והשיתוף, הרצון לתת מכל הלב והיכולת לקבל, היכולת לשתף ולהקשיב, היכולת להתרגש מדי פעם ביחד גם מעל החיתולים/כלים/כביסה/עבודה. התקשורת והחברות. אם יש את אלה (ועוד) אז יש פוטנציאל לא רע לזכיה בתואר - "מצאתי את האחד/אחת". אתם חושבים שכאן זה נגמר? תשכחו מזה. עבודה חברים, עבודה. ותהיו פתוחים, אל תרדמו ואל תרדימו, תנסו להסעיר אחד את השני, תנסו לחוות חוויות חדשות ביחד, תחוו גם לחוד אל תפחדו לתת חופש אחד לשני, אל תחיו זה בתוך זה אלא זה ליד זה, תביאו לתוך עולמכם המשותף כל אחד את עולמו הוא. בואו נדבר קצת על החופש, ותרשו לי להיות קצת בוטה, מה עם חופש להיות גם עם אחרים, כלומר מערכת יחסים פתוחה, הרי לא ייתכן שכל חיינו נמשך רק לאדם אחד, שנרצה להיות רק עם אותו אחד שאנחנו איתו כבר שנים, מה עם קצת התרגשות ראשונית שמעירה אותנו? מה עם קצת התאווררות וריגושים עם אחרים, נהנה לנו קצת, נתמלא ונחזור לבסיס האם. זה ממלא אותנו, זה ממלא את בן הזוג וזה ממלא את הביחד, פשוט לחיות ולחוות. זה קל? לאאאאא!!! זה קשה לפעמים, זה כואב לפעמים, אבל זה מעיר וזה תורם וזה מעלה את הזוגיות לגבהים שלא תאמינו, אפילו לרמה קרובה לאותה התאהבות שפעם הייתה לכם רק בלי הסינוור המסמא הזה שמסתיר לעיתים קרובות את האמת, פתאום מגלים אחד את השניה מחדש, התשוקה מתעוררת מחדש והאהבה מעמיקה ומגיעה לרובדים חדשים לא מוכרים (כן כן, גם אחרי הרבה שנים של ביחד). אבל זה כואב לפעמים תגידו, אז מה! זה חלק מהחיים, תלמדו מזה, אל תפחדו, תאמצו את הכאב ותצאו ממנו הרבה יותר חזקים וחכמים. מתאים לכולם? לאאאא!!!! חושב שמתאים בשני מקרים: 1. האהבה מאד חזקה אבל קצת רדומה - דרך מצויינת להתעורר. 2. אין אהבה מי יודע מה אבל יש מסגרת שלא רוצים לפרק - שומרים על המסגרת לכאורה אבל גם חיים. ויש עוד כל מיני ורסיות משניות ופחות חשובות. הכי חשוב, רק בהסכמת שני הצדדים, תקבעו לכם חוקי ברזל, היו קרובים ודברו, דברו ודברו (בעיקר מתאים לסעיף #1). ויותר חשוב - לעולם לא לפגוע בבן הזוג, להיות קשובים לו ולתת כתף אם קשה. נשמע קצת NASTY ולא מוסרי, האמנם? האם יותר מוסרי לעשות את זה מאחורי הגב, לחיות בשקר? האם יותר מוסרי שפתאום בן הזוג מגלה יום בהיר אחד שזוגתו נמצאת עם מישהו אחר כבר כמה חודשים והוא האחרון לדעת (או להיפך כמובן)? ואל תגידו לי שזה לא קורה, כי אם כן, אתם תמימים עד כדי נאיביות. ומה יגידו עלינו - למי אכפת!!! בקיצור, זמננו קצוב כאן, בואו נהנה ממנו, ולכל הספקנים, אולי כאן אני נאיבי, אבל האחד או האחת באמת קיימים רק אל תתבלבלו. באהבה רבה
שלומית מהעיר הקטנה
New member
אבל רגע
אולי אם אני אשקיע יותר בזה שהוא אולי האחד אבל אולי לא - לא יכול להיות שפתאום זה יקרה ונתאהב?
אולי אם אני אשקיע יותר בזה שהוא אולי האחד אבל אולי לא - לא יכול להיות שפתאום זה יקרה ונתאהב?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.