האחדות הפנימית

[neophile]

הסברתי לך את הגישה שלי

"דע את עצמך"

נכון לעכשיו אני באמת לא יודע אם קיימת מציאות אובייקטיבית מפני שאני כלוא בתפיסות הסובייקטיביות שלי .

כשיהיה בי משהו אמיתי ולא פיקטיבי( כמובן שזה לא "אני" ) שיהיה מעל ומעבר לכל התפיסות הסובייקטיביות , אם זה בכלל יקרה , אז אני באמת ידע .

זה לא ממש מטריד אותי מפני שהעבודה שלי כרגע מתרכזת במצב התודעה ה3 - של תודעה סובייקטיבית .
כלומר - לא לישון .
להלחם בשינה .
זה מה שאני מסוגל לעשות במידת מה
וזה מה שאני עושה , זאת העבודה הרוחנית שלי .

לדוגמא כשאני מצליח להפיק בעצמי מצב מסויים שמנוגד למכאניות שלי ועדיין "להשאר מעל זה" כלומר לא להכנס לכל מני הזדהויות - אז אני יודע שיש לי משהו אמיתי .
המשהו הזה הוא באמת כבר מעבר לרעיון כזה או אחר .

 

[אבי בכר 2005]

ביני לביני איך אני יכול לשלול שאני לא יודע

דבר מה שאני אכן לא יודע?

 

[אבי בכר 2005]

ואם להוסיף עוד כמה מילים

אני לא מכיר שום הפרדה שהיא הפרדה מוחלטת בחוויה
כל הפרדה היא הפרדה יחסית וככזו מבחינתי היא לא משהו מיוחד אלא רק עוד תופעה בתוך הכלל, המציאות, האחדות וכו
שלא משנה איזה שם נתן לו הוא מה שהוא ואינו בר הפרדה לשניים שאינם תלויים ומותנים.

אתה מנסה לומר ש"אני" מופרד באורח כלשהו מחלקו האחד של הכלל (יקרא שמו - "החוץ") ונגיש אל חלקו האחר (יקרא שמו - "הפנים")

"אני" הוא לא יותר ממחשבה או תבנית, נעלם ומופיע נעלם ומופיע, אין מי שיהיה מופרד ממה.

 

[neophile]

אתה עוד הפעם נסוג לתוך הטיעון שזה רק בראש שלך

אין שום ערך לבילבול הזה - זאת בורות לשמה עם פיצפוצי רוחניקיות .
"הכל יחסי "

גם היחסיות היא יחסית - ובשביל זה צריך להיות משהו שהוא לא יחסי .
כלומר ברגע שאמרת יחסי - אשררת באותה נשימה את זה שאינו יחסי .

אז תפסיק להכחיש את הקיום של זה שאינו יחסי כי בלעדיו לא קיימת יחסיות .

כמו שאמר החכם וואנג-פי
"הקל אינו יכול לשאת את הכבד,
הקטן אינו יכול להכיל את הגדול,
זה שאינו מש ממקומו שולט על הנייד.
לכן הכבדות היא בסיס הקלות וחופש הוא סוד השליטה"

מתוך התרגום של נסים אמון לספר הטאו .

 

[אבי בכר 2005]

סובייקטיבי ואובייקטיבי

יחסי ומוחלט
אלו רק מושגים

לא אמרתי שהכל יחסי
אמרתי שכל הפרדה כמו שאתה עושה שמכוונת להיות הפרדה מוחלטת (למשל בין סובייקטיבי באופן מוחלט לאובייקטיבי באופן מוחלט) היא באותה מידה יחסית.
למה? כי זה רק משחקי מילים.
איפה היחסי ואיפה המוחלט?
ללא המוחלט לא היה יחסי וללא היחסי לא היה מוחלט - זה יחסי באופן מוחלט או מוחלט באופן יחסי.
ללא הסובייקטי לא היה אובייקטיבי וללא האובייקטיבי לא היה סובייקטיבי.

 

[neophile]

ההפרדה המוחלטת הזאת קייימת

בשביל שתהיה יחסיות חייבת להיות מוחלטות גם אם רק באופן רעיוני .

להיות רוחני זה להעדיף את האובייקטיבי על פני הסובייקטיבי , כלומר להעניק לאובייקטיבי יותר חשיבות .

אולי יותר נכון להתייחס לזה לא בתור שתי דברים מוחלטים אלה בתור שתי כיוונים שונים - הכיוון לסובייקטיבי והכיוון לאובייקטיבי .

אין שום סיבה לקרוא משפט אחד של מורה רוחני אם אתה לא מייחס לדברים שלו אובייקטיביות .

 

[אבי בכר 2005]

אתה קובע כל כך הרבה קביעות חד משמעיות

שאני מתקשה לחשוב מאיפה להתחיל.

במרבית הדברים אני לא יודע להיות כל כך נחרץ כמוך.

 

[neophile]

ובכן

אתה מאוד נחרץ בחוסר נחרצות שלך ...

 

[אבי בכר 2005]

בכלל לא

זה פשוט שטרם מצאתי משהו להיות נחרץ לגביו
מה שנראה לך כמו נחרצות בנוגע לחוסר נחרצות
זה סתם תוצר לוואי של המשפט הראשון.

 

[neophile]

האם באמת טרם מצאת משהו

להיות נחרץ לגביו ?

כי מהדברים שלך יש לי רושם שהגעת למסקנה שאין דבר להיות נחרץ לגביו ואתה מאוד נחרץ לגבי זה ...

 

[למואל א]

לא יודע, זה משנה?

הרי אם נפרק עוד ועוד עד לחלקים הקטנים ביותר נגיע לאנרגיה-לכלום, אז את זה שמעתי גם מרבנים שמשתמשים בזה לאשר את הקבלה באיזושהי צורה, וגם כמובן בתורות המזרח שזה באמת מתאים לתפיסה היוגית והבודהיסטית.
אני ממילא מבין שיש אחדות אבל זה לא משנה להיבן לעומק את הפרטים

 

[neophile]

כן זה משנה מאוד

בייחוד בדיונים כאן בפורום .

 

[למואל א]

זו דווקא דוגמא למה זה לא חשוב

כי דיונים בפורום, כמו תיאוריות שאין לנו שום דרך לבדוק, זה לא החיים האמיתיים

 

[neophile]

אולי אתה לא בודק

זה לא אומר שאף אחד לא בודק .

 

[למואל א]

לא, הכוונה שלי היא שיש

תיאוריות שפשוט אין לנו שום דרך לאמת אותן.
כמו למשל מה יש מעבר ליקום.. או גם אם מגיעים למסקנה שיש המון יקומים מה יש מעבר להם, מתי הם החלו ואיך, או אם אני טוען שיש חד קרן בלתי נראה שנמצא מעליך בכל רגע נתון, זה דברים שאתה לא יכול לדעת וגם לא ממש משמעותיים לחיים שלך

 

[neophile]

אתה מבין שאתה בכלא

 

[lightflake]

האחדות היא

בעצם העובדה שכל מה שתיארת וכל מה שחווית אי פעם, לא משנה אם זה קרום תא או הגוף שלך או שולחן מעץ או עץ או שמיים, כולם צורות שונות שאתה מודע להם, אתה רק מודע לכולם, ועדיף לומר שיש רק מודעות וכך להמנע מהדואליות של מודע ואובייקט המודעות,
האחדות היא עצם העובדה שהקרום תא שאתה מדבר עליו, במציאות אתה יכול רק או לחוש אותו או לראות אותו בקיצור להיות מודע לו, קרי אתה בכלל לא יודע בודאות שהוא קיים בפני עצמו, כל שיש זו רק המודעות,
זו האחדות

 

[שנטידווה]

מקריאת ההודעה שלך

אני מבין שאתה מתייחס לאחדות הן כאובייקט והן בצורה דיכוטומית של מציאות (אחדות) vs אשליה, ואם הבנתי את דבריך נכונה אז:

האחדות אינה אובייקט שבא בסתירה לאובייקטים אחרים - עולם של ריבוי של תופעות שונות ומשונות, אלא מתקיימת ברובד שונה, שאפשר לראותו בשני אופנים המתקיימים למעשה בו זמנית. דוגמה לאספקט הראשון הוא המטאפורה הידועה אודות הים והגלים: הים הוא למעשה מאגר ענק של מים ואילו הגלים על ריבוים וצורותיהם השונות הם אך ורק תנועות על פניו. האחדות היא במהותם של הים והגלים שהרי טבעם הוא זהה: טבע המים. הים אינו *מקום* בו *יש* גלים אלא הגלים הם הים עצמו שמתנועע. אם נדבר על העולם הפיזיקלי, הרי שברמה האטומית והתת-אטומית ניתן לומר שכל התופעות ללא יוצא מן הכלל עשויות מאותם "אבני בניין" בסיסיים, והשוני ביניהם הוא אך ורק צורני, כלומר אטומים בעלי מספר שונה של חלקיקים מסוגים שונים המרכיבים אותם והתרכבויות שונות של אטומים שונים למבנים מולקולריים שונים הגורמים לתופעות שונות להיראות אחרת כל כך עד שנדמה שהן עצמים נפרדים ללא קשר ביניהן. במילים אחרות: על אף שיש ריבוי תופעות ושוני גדול ביניהן, בבסיסן, במהותן, הן זהות לחלוטין. ואם אנחנו מתייסים לאלקטרון לא רק כחלקיק אלא גם כגל, כלומר כאנרגיה, הרי שכל היש הוא אך ורק ים אינסופי של אנרגיה שכל התופעות הם אך ורק גלים וזרמים שלו המתרחשים ללא הפסק. האספקט השני של האחדות הוא תלות הגומלין ההדדית בין כל התופעות לבין עצמן: מספר אין סופי של תופעות מהוות את הסיבות והתנאים לקיומן של אינספור תופעות אחרות שבעצמן מהוות את הסיבות והתנאים לקיומן של אינספור תופעות אחרות וכך הלאה והלאה ללא סוף בזמן ובמרחב. אם כן בתמצות: האחדות היא מהותם הבסיסי של כל התופעות ותלות הגומלין ההדדית ביניהן, ולא אובייקט כל שהוא שמתייחס לאובייקטים אחרים, ולכן השאלה "אם נניח שגם הפנים הזה הוא חלק מהאחדות - אז למה האחדות זקוקה בכלל לפנים שכזה?" היא פשוט שאלה לא נכונה. האחדות אינה אובייקט שנזקק למשהו כזה או אחר אלא בפשטות כל היש מהווה את האחדות, ואילו האחדות מהווה את כל היש שלולא המהות המשותפת לכל התופעות וללא תלות הגומלין ההדדית ביניהן מזמן ללא התחלה ועד לזמן ללא סוף לא היה מתקיים שום דבר.

בדוגמה שנתת עם התא, התא אינו אלא סך כל החומרים המרכיבים אותו ומהווים את מבנהו לכן האחדות היא גם התא, גם הקרום, גם סביבתו הפנימית וגם סביבתו החיצונית, גם החומרים המפעפעים אליו מבחוץ פנימה וגם החומרים המפעפעים ממנו החוצה וגם תהליכי התמרת החומרים שמתרחשים בו. ובמילים אחרות: כל אלה יחדיו אינם *חלק* מהאחדות, אלא הם-הם האחדות ואין אחרת. האחדות אינה מבחוץ ואינה מבפנים, אינה גדלה או קטנה בין אם אנחנו מתבוננים בה ברמה תאית או אטומית או בין אם אנחנו מתבוננים בה ברמה פלנטרית; היא לא משהו שאפשר להוסיף עליו או לגרוע ממנו. אין *חלקים* ממנה וגם אין *בה* חלקים בכלל, וזאת משום שהיא אינה חלל שמתרחשים בו דברים. מכיוון שהאחדות אינה אובייקט היא אינה מחוברת ואינה נפרדת אלא היא-היא בעצמה המהות הבסיסית והחיבור המוחלט עצמו של כל מה שיש ובין כל מה שיש.

 

[שנטידווה]

האחדות... "מתקיימת ברובד שונה"

של תפישת המציאות ולא ב *רובד שונה* כאילו רובד שונה היה מקום אחר.