האחדות הפנימית

[דניאל גליקר]

תודעה ת-מ-י-ד

מריחה שושנים.
(אני לא יודע אם ל-lily=שושנה יש ריח).
אבל, ביחסי, יש גם ריח של גבינה לבנה (או צהובה).
כך שלא תמיד היא יכולה להבחין בריח השושנה.

אלימות? מודחקת או אחרת?
אני מקווה שיש לך תואר בפסיכולוגיה.
אחרת, שוב מלים ללא כל טעם וללא כל ריח (של שושנים או אחר).

מה גשמי בתחושה?
תחושה היא חלק ממה שהמיינד שלך חווה.
גם כשאתה מבין בתיאוריה, שאתה אינסופי, נצחי, בלתי-מוגבל...
בלי ההתנסות של זה, כל ההבנה הזו לא שווה הרבה.

 

[lightflake]

אני דיברתי על הביטויים השונים של התודעה

הצורה המשתנה שלה
אתה מדבר על ה"ניחוח" של המודעות של התודעה לעצמה - מה שמכונה אננדה/בליס

 

[דניאל גליקר]

Ananda, Bliss

הם לא "ניחוח" של תודעה.
הם הטבע הבסיסי והאמיתי שלה, ולכן הם טבעם של החיים.

 

[lightflake]

לא הבנת מה אמרתי

 

[דניאל גליקר]

כשלימדתי מחשבים

באוניברסיטת חיפה ובמכללות שונות, היה לי נוהג.
לא "אתה לא הבנת".
אלא "איפה לא הסברתי את עצמי מספיק ברור?".

 

[שנטידווה]

האחדות שאתה שולל

פשוט אינה קיימת, ולכן מלכתחילה כל הנחותיך אינן נכונות.

האחדות, לפחות במקורה כפי שהיא מתוארת באסכולות הנון-דואליזם ההודי (הן הא-דוואיטה והן במהאיאנה והוג'רהיאנה בודהיזם) אינה אובייקט המתייחס למכלול אובייקטים אחרים, ולכן אינה כמו היחס בין הבד לציור עליו, אלא היא-היא מהותם הבסיסית המשותפת של כל התופעות כולן ותלות הגומלין ההדדית ביניהן, ולעניין זה ראה את הודעתי לניאופיל.

ולכן, ההפרדה בין אחדות כבד לבין התופעות כציור עליו היא הבנה שגויה של מהי אחדות. התפישה של העולם כאוסף של אובייקטים הקיימים לכאורה באופן נפרד וללא תלות גומלין ביניהם היא פשוט תפישה חלקית ושגויה. הוויה, מכיוון שאינה אובייקט, היא-היא בעצמה כל מה שיש ולכן לעולם לא יכולה להיות נפרדת ממנו כפי הדוגמה שנתת.

 

[אבי בכר 2005]

אתה אומר את זה כאילו שתא זה פורפטום מובילה

לכל תא ותא יש אינטרקציה בילתי פוסקת בין מה שאתה קורא לו פנים וחוץ.
מעטפת התא איננה מחסום בידוד הרמטי שנועד לבודד את הפנים מהחוץ וליצור עולם פנים תאי נפרד ובלתי תלוי.
המעטפת היא בסך הכל עוד אבר של התא שיש לו תפקידים מסויימים בחיי התא, לא שונה במהותו מכל מרכיב תא אחר.

 

[neophile]

ברור שהקרום מפריד את הפנים מהחוץ

בוודאי גם שלא מדובר בבידוד הרמטי לחלוטין אבל זה עדיין בידוד ששומר על הסביבה הפנימית של התא ומאפשר לתהליכים להתרחש בתוכה .

אתה יכול לפתוח כל ספר בסיסי בביולוגיה כדי לראות מה הם מרכיבי התא הבסיסיים ואשר האינטרקציות המסויימות שלהן , תלויות בקיום אותה סביבה מוגנת .
זאת עובדה שאין בכלל מה לערער עליה ..

כמובן אתה יכול לערער על זה שיש מציאות כלשהיא שמחוץ לראש שלך אבל זה כבר עניין שלך ואני לא ממש קשור לזה ..

 

[אבי בכר 2005]

חלילה אני לא מערער על זה שיש עולם

מחוץ לראש שלי
אבל באותו הזמן ברור לי שגם הראש שלי וגם החוץ שלו נמצאים "בתוך הראש שלי"

 

[neophile]

יפה

אתה אומר שברור לך שגם הראש שלך וגם החוץ שלו נמצאים "בתוך הראש שלך"

עם זה אני בהחלט מסכים , אבל האם אתה יכול לדעת שלא קיים עולם מחוץ לראש שלך ?

כלומר אתה לא יודע אם קיים עולם או שלא קיים עולם מחוץ ל"ראש שלך" .
זה לא ניתן לידיעה ישירה .

לגבי זה אנחנו מסכימים ?

בהנחה שאנחנו מסכימים - האם בכל זאת ניתן להגיע לידיעה כלשהיא על מה שנמצא מחוץ לראש שלך באמצעות מה שנמצא בתוכו - כולל הרעיונות שיש משהו מחוץ לו ושאין משהו מחוץ לו ?

 

[אבי בכר 2005]

מסכימים בהחלט!

האם בכל זאת ניתן להגיע לידיעה כלשהיא על מה שנמצא מחוץ לראש שלך באמצעות מה שנמצא בתוכו ?

אין לי מושג אפילו מה זה אומר.
לא כל שכן תשובה בעלת ערך פרקטי.

 

[neophile]

זאת שלילה פשוטה

הגענו למסקנה שאתה לא יכול לדעת אם קיים משהו מחוץ לראש שלך כלומר אתה לא יודע אם כן ואתה לא יודע אם לא , כל מה שאתה יודע זה שאתה לא יודע .

האם אין ערך לזה שאתה יודע שאתה לא יודע ?
כי אם אין לזה ערך - אז באמת אין שום הבדל בין לומר שקיים עולם מחוץ לבין זה שהכל בראש שלך - זה בדיוק בעל אותו תוקף .

ואם כן יש ערך ללדעת שאתה לא יודע - אז מאיפה הערך הזה מגיע ?
האם הוא שלך ?

 

[אבי בכר 2005]

לא יודע

מבחינתי זה לא עיניין של ערך
זו פשוט העובדה היחידה שאני יכול לסמוך עליה.
לשאול שאלות כמו "מאיפה הערך הזה מגיע?" "האם הוא שלי או לא שלי?"
זה כבר ללכת רחוק מדי עם הדימיונות.

 

[neophile]

אוקיי עזוב את העניין של ערך

למה הידיעה שאתה לא יודע היא הדבר היחיד שאתה יכול לסמוך עליו ?

 

[neophile]

אם אתה אומר

שבין אם יש מציאות חיצונית או לא - הדבר היחיד שאתה יכול לסמוך עליו זאת הידיעה שאתה לא יודע אז בזאת התקרבת לידע שהוא אכן נמצא מחוץ לסובייקטיביות שלך , כלומר לידע אובייקטיבי .

 

[אבי בכר 2005]

למה בדיוק אתה כל כך כמהה לאותו ידע אובייקטיבי

אולי פה נעוץ פער ההבנה ביננו.
כי מבחינתי, אני רואה דבר שאין לו שני.
מכיוון שכך לא מתעוררת בי שום מוטיבציה לתור אחר משהו שהוא כביכול מחוצה לו, "השני", שכאמור לא קיים.

ביצה ותרנגולת?
אולי.

ועדיין שום מוטיבציה.

האם זה דבר לא רצוי? שגוי? לדעתך?

 

[neophile]

זאת השאיפה להארה

אין לי תשובה בשבילך למה אני שואף להארה .

 

[אבי בכר 2005]

למה אתה שואף זה עיניין אחד?

מהיא ההארה אליה אתה שואף זה יותר מעניין.

 

[neophile]

הארה היא מצב תודעה אובייקטיבי

כלומר לראות את המציאות כפי שהיא . (מתנצל על הניסוח המעגלי)

כמובן שלפני זה אתה צריך להגיע למצב תודעה סובייקטיבי - כלומר לראות את עצמך .

זה בעצם כל מה שדיברנו עליו - זה לדעת את עצמך .

אני שואף לדעת את עצמי .
למה ?

כי הגעתי למסקנה שאין לי משהו יותר חשוב מזה לעשות , כמובן שאני גם רוצה לעשות הרבה דברים אחרים אבל זה ללא ספק נמצא בחשיבות הגבוה ביותר .

 

[אבי בכר 2005]

מאיפה לקחת את הרעיונות האלו?

תבדוק טוב ותראה, שמאחורי הביטויים:
תודעה, אובייקטיבי, סובייקטיבי,מציאות אין שום דבר קונקרטי לאחוז בו.
יש רק עוד ועוד סיפורים, הגדרות, מלל עוד מלל ועוד מלל......

כל מילה וכל משפט דורשים הסבר והגדרה וגם ההגדרה הזו דורשת הגדרה
ובמוקדם או במאוחר אתה לא יכול להמנע מלהכנס להגדרות מעגליות

זה מפחיד כי אם תקבל את זה תצטרך לעמוד ערום מול העובדה שאין לך כלום. כלום.

אתה ערום מהגנות, ערום מנשקים, ערום ממודיעין, שום דרך ללכת בה.
מה תעשה אז?