האחדות הפנימית

[neophile]

האחדות הפנימית

ידוע שקרום התא של כל תא חוצץ בין הפנים לחוץ ובכך מאפשר קיום תהליכים בתוך אותו הפנים .

השאלה שלי היא - האם הקרום הזה הוא אשלייתי ? או שגם הוא חלק מהאחדות ? וגם הפנים והחוץ הזה שהוא יוצר - האם גם הם חלק מהאחדות ? או שרק החוץ בלי הפנים הוא האחדות של ה"אוקיינוס האינסופי" ?

אם נניח שגם הפנים הזה הוא חלק מהאחדות - אז למה האחדות זקוקה בכלל לפנים שכזה ?

 

[ינוקא1]

ושוב :

אין אחדות בעולם הגשמי !

העולם הגשמי הוא ציור. בציור עצמו אין אחדות - יש שם צורות מצוירות נבדלות זו מזו בגבולות ברורים.

האחדות נמצאת אך ורק "בבד" עליו מצוייר הציור - ההויה !

מי שנמצא בתודעתו שם יראה כי לא ניתן להפריד את הציור מהבד עליו היא מצוירת , ולכן יחווה את המציאות כאחדותית.

אך מצד שני הוא יבין כי אף צורה גשמית איננה ההויה בעצמה.

 

[neophile]

זאת גישה קצת אחרת

שמגרשת את העולם הגישמי מהרוחני ועורכת בינהם הפרדה .
שהאחדות נמצאת רק בבד ולא בציור .

לדעתי זה סותר את האימרה הקבלית הבסיסית שאומרת "הוא ושמו אחד"
כלומר גם הבד וגם הציור הם אחד .

מה שיפה בגישה הזאת , היא שאתה לא יכול להבין אותה , היא באמת נונ-דואלית .

 

[neophile]

וכשאני אומר שאתה לא יכול להבין אותה

אני מתכוון להבנה במובן היסודי ביותר שלה - ספירת הבינה .

"הוא ושמו אחד" הוא היחס בין הכתר לחכמה (כשכבר קיימת הדואליות הבסיסית של כתר-מלכות)

הציור והבד הם - תוהו ובוהו רפש וטיט .
לפחות על פי מה שאני מבין עד כה ...

 

[ינוקא1]

אני מעדיף לא לדבר על ספירות

זה רק מסבך את העניין.

כנ"ל לגבי האמרה הקבלית שהבאת - יש עליה ים של פרשנויות - ואם ניכנס לזה לא נסיים.

(ושים לב שכתוב "קודם שנברא העולם היה הוא ושמו אחד". כמובן כל זה קשור גם לסוגית "צמצום כפשוטו" שנכתב עליה המון המון).

בכל אופן - מצד אחד יש הפרדה בין הגשמי לרוחני ומצד שני אין.

כי כאשר אתה לוקח משהו גשמי , קטן ככל שיהיה אינך יכול להפריד את ההויה ממנו. בדיוק כפי שאם תפריד את הציור מהבד לא יהיה ציור.
(מבחינה קבלית כאן אומרים שההויה ממלאת את הכלי המוגבל כ"אור פנימי" ונותנת לו קיום)
ומהבחינה הזו אתה יכול להגיד שהבד והציור הם מאוחדים - כי אין אפילו טיפת ציור קטנה ללא בד שנושא אותו.
(ההיפך אפשרי).

ומצד שני קיימת הפרדה ברורה בין הגשמי לרוחני :
כי ברגע שאתה מסוגל לתפוס בשכלך משהו - ברור שהוא לא ההויה.
(וזאת אומרת שההויה היא "אור מקיף" על הכלי - כי ההויה מקיפה על הכל ושום הגדרה גשמית איננה יכולה לכלול אותה).

וכאשר אתה מבין את זה , אז הכל פשוט ואין מקום להסתבכות.
ואתה רואה גם שהשאלה ששאלת קודם על הממברנה יש לה תשובה פשוטה מאוד.

(כמו כן גישה זו מסבירה לי את התורה כולה - שבעצם זה התפקיד של הקבלה.
לפי הגישה הזו אני מבין למשל למה אסור לעבוד אלילים. כי למרות שההויה נמצאת בתוך כל דבר , ברגע שאני מזהה אותה עם דבר גשמי כלשהוא יצרתי אליל).

וממילא אם יש לי גישה שאני יכול להבין ומסבירה לי את הכל , לעומת גישה שאינני יכול להבין ויוצרת לי שאלות רבות , ברור מה אעדיף.

 

[דניאל גליקר]

האמירה הזו

מצביעה על חוסר-המזל הפרטי שלך.

 

[ינוקא1]

ולמה ?

 

[דניאל גליקר]

משום שלפי האימרה הזו

לא חווית את המוחלט בעולם הגשמי.
צר לי, ידידי.

 

[ינוקא1]

אין לי בעיה עם זה.

בכל אופן , אני אאמין לך שאתה חוית את "המוחלט בעולם הגשמי" , רק כאשר אראה אותך מתאחד עם קיר או עם עץ , עד אשר הגבולות שלכם יטשטשו ותהפכו לקיר- אדם מעורבב.

 

[ינוקא1]

והבהרה

ניתן להגיע לאחדות בעולם הגשמי - רק באופן תודעתי.
אין אחדות "פיזית" בעולם הגשמי !

זה מה שכתבתי קודם.

 

[דניאל גליקר]

לזה אני מסכים

בכל מאת האחוזים.

 

[ינוקא1]

אחלא

 

[lightflake]

איפה קיים עולם גשמי?

האם פגשת פעם משהו גשמי?

 

[דניאל גליקר]

נסה להפגיש

את הראש ה-"לא גשמי" שלך, עם הקיר ה-"לא גשמי", במהירות של 20 מ/ש או יותר.
האם הכאב שחווית הוא "גשמי" או "לא גשמי".

ברברת של לנסות להבין באינטלקט משהו שהוא התנסותי בלבד, לא מביאה לשום התפתחות רוחנית.
זו איננה, בשום אופן, מדיטציה.

 

[lightflake]

כאב=תחושה

מה גשמי בתחושה? הרי אתה רק מודע לתחושה, מודעות לכאב
אף אחד לא אמר שתודעה תמיד מריחה כשושנים

היחיד שמברבר כאן זה אתה ידידי
והדוגמה שבחרת לדעתי מעידה על הרבה מאוד אלימות מודחקת
נקודה טובה לחקירה... למה מתרגל שנים מדיטציה טרנסדנטלית מדחיק כל כך הרבה אלימות?
דווקא על זה לא עשיתם מחקר?

 

[ינוקא1]

אני רציתי לענות לך

עם אותה דוגמה בדיוק . . . אין צורך לרדת להאשמות כאלו.

ובכך אופן :
גם אם נגיד "הכל תחושות" , ואולי בכלל אין עולם גשמי ו"הכל זה רק בראש" , עדיין אנחנו צריכים לציית לחוקים מסוימים.

(במטריקס מדגימים את זה יפה מאוד , שאם מישהו מת ב"עולם המכונות" שהוא עולם "דמיוני" מכיוון שזוהי המציאות שלו אז הוא מת גם בעולם האמיתי).

בקיצור - זה ממש לא משנה אם העולם הגשמי הוא אמיתי הוא שהוא פיקציה.
כל עוד אתה צריך להישמע לחוקיו , ולא לדפוק ראש בקיר במהירות 20 קמ"ש - הוא אמיתי לגביך.

 

[lightflake]

אתה יוצא מהנחות רבות

אני לא רואה איך העובדה שהחוויה שאתה חווה כפופה לטבע מסויים (חוקים פיזיקליים נקרא לזה) גורעת מהעובדה שזוהי רק תודעה

ואיך העובדה שאם תדפוק את הראש בקיר במהירות גבוהה וזה יכאב (או אולי גם ינפץ את הראש לרסיסים ויביא לסיום התפקוד הגופני) גורעת מהעובדה שזוהי רק תודעה?

לדעתי כל התיאוריה השגויה הזו נובעת מהיאחזות בגוף והפחד מפני מה שעלול לקרות לגוף (כאב, מחלה, מוות) - ואז אתה אומר - אם דבר כזה (שאתה מאוד רוצה להמנע ממנו) עלול לקרות - אז - זה אומר שזה לא רק תודעה ... אבל זה ממש לא נכון.

כמו שאמרתי, תודעה זה לא רק מריח כשושנים, לפעמים זה מריח כמו חרא (סליחה על הביטוי המסריח), זה לא אומר שאז זה פתאום מפסיק להיות תודעה ומתחיל להיות גשמי...

 

[ינוקא1]

אין בעיה. זוהי רק תודעה.

אבל יש הבדל בין תודעה לתודעה.

כי בחלום אם אתה נופל מבנין , לא קורה לך כלום.

לעומת זאת אם ב"תודעה הגשמית" שלך אתה תיפול מבניין כן יקרה לגופך משהו.

העניין הוא שיש מימדים שנחווים על ידינו כמציאותיים , שאנחנו צריכים לציית לחוקים שלהם.
אתה יכול לקרוא לזה "גשמי" או תודעה או באיזה שם שתרצה.
העובדה הפשוטה היא שעברינו יש הבדלה ברורה בין חוקי עולם החומר (גם אם בבסיסו הוא רק תודעה) שאנחנו כפופים להם לצורך קיומינו , לבין חוקי החלום , למשל.

 

[lightflake]

שוב, זאת הזדהות עם הגוף

גם בחלום אם תיפול מבניין יקרה משהו לגוף-החלום שלך וסביר להניח שתתעורר מהחלום
ובעירות אם תיפול מביניין יקרה בהחלט משהו לגוף הפיזי שלך אבל מה יקרה *לך* אז?
גם במקרה הזה *לך* לא יקרה כלום

העובדה שאתה לא יכול לעוף באויר כל אימת שבא לך או לעבור דרך קירות לא הופכת את העולם הזה ליותר או פחות מציאותי בדיוק כפי שבדרך כלל בחלומות שלנו אנו כפופים לחוקים מסויימים של החלום ואתה לא יכול לעוף מתי שבא לך (עזוב כרגע חלומות צלולים שבהם אתה ער לעובדה שאתה חולם), כל עוד אתה בתוך חלום אתה מאמין להתרחשות שבחלום ואתה כפוף לחוקיה.

אז כאן ב"חלום העירות" יש חוקים מסויימים שהקיום בעולם הזה מצריך כמו למשל לאכול וכמו למשל להשתדל שלא ליפול מבניינים, זה לא אומר ש"אנחנו כפופים להם לצורך קיומינו" אלא לצורך המשך קיום ב-עולם הזה.

הקיום שלך אינו מותנה בדבר, אינו משתנה כתוצאה משום שינוי במציאות הזו ולכן עצם הקיום שלך אינו מושפע באמת משום דבר שמתרחש בה.

 

[ינוקא1]

|אייקון מרים ידיים|

אתה הבנת אותי , אני הבנתי אותך - אין טעם לטחון מיים.