האושר שלי.
האושר שלי. אני עכשיו בדיוק מחפש אותו. וואלה לא יודע מה להגיד עליו כרגע – מנסה לשבת ולחשוב " מה האושר שלי? ", אבל לפני שאני בכלל מסוגל להגדיר את האושר אני צריך לדעת מה זה "שלי"! ויותר מזה...אני צריך לדעת מי אני! אז יש שאלות שצריכות להשאל לפני זאת. שלי – באיזה מובן ? איך אני יכול להגיד שמשהו הוא "שלי!" ? האם מספיק שאני אהיה יוצרו, או אולי צריך אני להיות זה שקנה אותו מהיוצר – בכסף כמובן. עם טפסים ותעודות ואז הוא שלי. הבית שלי. הוא שלי? האדמה שייכת כרגע לממשלה שלי. וגם זה לא מדויק. אז איך הוא שלי? האדמה בכלל שייכת להם? הם יצרו אותה? הם רק כבשו אותה. הם קנו אותה ממישהו אחר – ולא בכסף. במקרה כזה. בו היוצר הראשוני אינו ידוע עלינו – לא עלי ולא על ראש הממשלה, לא על שר הקרקעות, ולא על אחראי המחלקה לקרקעות העולם ב-UN. במקרה זה יש להניח שהוא שייך לכולנו במידה שווה – וגם זה לא באמת נכון. הוא מושאל לנו – ולא בכסף. ואולי זאת הבעיה? האם כל דבר ששיך לנו – ולא על ידי רכישה כספית – שייך לנו במובן אחר? כמובן. שיך לנו במובן המנטלי. זה שלנו, אין לזה ערך כספי – הערך של הדבר המסוים הזה בעינינו לא שווה ערך לכסף. הוא אינו מגביל לכך. הוא שייך לנו ואף אחד לא יכול לקחת לנו אותו. אז אני לא ממש יודע מה זה "שלי"... זה יכול להיות המון דברים, ואולי צריך קודם לפתור גם את שאלת ה"אני". אני זה נושא בעייתי. כל אחד רואה את עצמו אחרת. דרך אחת להגדרת ה"אני" היא הצורה בה אני משתלב בעולם. כך אני יכול להשוות את עצמי ל"אני" של אחרים ולהשתייך לאנשים שאני בוחר – אנשים שה"אני" שלהם דומה ל"אני" שלי. או אולי להפך. אך כשאני לא עם העולם. כשאני עם עצמי אז מיהו אני? יכול לשבת ולחשוב על כך שעות. מי אני? לחיות יש בעיה עם הזהות הזו – אם נשים לפניהם מראה נראה חיות מסוימות מגיבות בצורות מדהימות. הם יפחידו את עצמם! אנו יודעים מי אנו, או לפחות חושבים כך, ולכן אין לנו בעיה עם מראות. אם נשיב לב נראה שבימנו יש לחלקנו בעיות מאוד קשות עם המראה – הדימוי העצמי הירוד שמקבל ביטוי במחלות כמו אנורקסיה, בולמיה ובעיות נפשיות שמשתלבות עם בעיות הגוף. אז כשאני עם עצמי אני צריך להיות שלם עם עצמי זאת מכיוון שאם לא אהיה שלם עם עצמי אהיה בבעיה – לעולם לא אהיה מסוגל להיות מאושר – זאת אני יכול לומר בביטחון גם בלי לדעת מה המשמעות של "שלי" ו"אושר". זה בסיסי – אם אינך שלם עם עצמך אינך מסוגל להיות מאושר. זאת, לפחות, דעתי בנושא. בשביל להיות שלם עם עצמי עלי לגלות דברים מסוימים עלי – דברים שאינני יודעים עליהם היום. זאת לא מכיון שאינני יודע מה הם – פשוט אינני יודע מי אני. זאת הבעיה. אז עכשיו הגיע הזמן לגלות מי אני... --- אולי יהיה המשך...אולי לא...אבל תודה
האושר שלי. אני עכשיו בדיוק מחפש אותו. וואלה לא יודע מה להגיד עליו כרגע – מנסה לשבת ולחשוב " מה האושר שלי? ", אבל לפני שאני בכלל מסוגל להגדיר את האושר אני צריך לדעת מה זה "שלי"! ויותר מזה...אני צריך לדעת מי אני! אז יש שאלות שצריכות להשאל לפני זאת. שלי – באיזה מובן ? איך אני יכול להגיד שמשהו הוא "שלי!" ? האם מספיק שאני אהיה יוצרו, או אולי צריך אני להיות זה שקנה אותו מהיוצר – בכסף כמובן. עם טפסים ותעודות ואז הוא שלי. הבית שלי. הוא שלי? האדמה שייכת כרגע לממשלה שלי. וגם זה לא מדויק. אז איך הוא שלי? האדמה בכלל שייכת להם? הם יצרו אותה? הם רק כבשו אותה. הם קנו אותה ממישהו אחר – ולא בכסף. במקרה כזה. בו היוצר הראשוני אינו ידוע עלינו – לא עלי ולא על ראש הממשלה, לא על שר הקרקעות, ולא על אחראי המחלקה לקרקעות העולם ב-UN. במקרה זה יש להניח שהוא שייך לכולנו במידה שווה – וגם זה לא באמת נכון. הוא מושאל לנו – ולא בכסף. ואולי זאת הבעיה? האם כל דבר ששיך לנו – ולא על ידי רכישה כספית – שייך לנו במובן אחר? כמובן. שיך לנו במובן המנטלי. זה שלנו, אין לזה ערך כספי – הערך של הדבר המסוים הזה בעינינו לא שווה ערך לכסף. הוא אינו מגביל לכך. הוא שייך לנו ואף אחד לא יכול לקחת לנו אותו. אז אני לא ממש יודע מה זה "שלי"... זה יכול להיות המון דברים, ואולי צריך קודם לפתור גם את שאלת ה"אני". אני זה נושא בעייתי. כל אחד רואה את עצמו אחרת. דרך אחת להגדרת ה"אני" היא הצורה בה אני משתלב בעולם. כך אני יכול להשוות את עצמי ל"אני" של אחרים ולהשתייך לאנשים שאני בוחר – אנשים שה"אני" שלהם דומה ל"אני" שלי. או אולי להפך. אך כשאני לא עם העולם. כשאני עם עצמי אז מיהו אני? יכול לשבת ולחשוב על כך שעות. מי אני? לחיות יש בעיה עם הזהות הזו – אם נשים לפניהם מראה נראה חיות מסוימות מגיבות בצורות מדהימות. הם יפחידו את עצמם! אנו יודעים מי אנו, או לפחות חושבים כך, ולכן אין לנו בעיה עם מראות. אם נשיב לב נראה שבימנו יש לחלקנו בעיות מאוד קשות עם המראה – הדימוי העצמי הירוד שמקבל ביטוי במחלות כמו אנורקסיה, בולמיה ובעיות נפשיות שמשתלבות עם בעיות הגוף. אז כשאני עם עצמי אני צריך להיות שלם עם עצמי זאת מכיוון שאם לא אהיה שלם עם עצמי אהיה בבעיה – לעולם לא אהיה מסוגל להיות מאושר – זאת אני יכול לומר בביטחון גם בלי לדעת מה המשמעות של "שלי" ו"אושר". זה בסיסי – אם אינך שלם עם עצמך אינך מסוגל להיות מאושר. זאת, לפחות, דעתי בנושא. בשביל להיות שלם עם עצמי עלי לגלות דברים מסוימים עלי – דברים שאינני יודעים עליהם היום. זאת לא מכיון שאינני יודע מה הם – פשוט אינני יודע מי אני. זאת הבעיה. אז עכשיו הגיע הזמן לגלות מי אני... --- אולי יהיה המשך...אולי לא...אבל תודה