זה כל כך אבל כל כך כל כך לא הענין
(אם כי דיוק רפואי-שלא לדבר על הגיון פרוצדורלי-היה יכול להיות נחמד
). התגובה שלי לאחר צפיה בפרק אחד של האוס (אי שם בשלהי העונה הראשונה) היתה "הא?! *זו* הסדרה שמורןפ כל כך אוהבת?!", יותר בגלל הנוסחתיות הבלתי נסבלת at the time והסוף הצפוי מאשר בגלל חוסר הדיוק (אם כי עד היום מפליאים אותי דברים בלתי הגיוניים בעליל כמו העובדה שארבעת הפנימאים הללו התמחו לא רק בנפרולוגיה+מחלות זיהומיות/ אימונולוגיה/נוירולוגיה/טיפול נמרץ אלא גם ברדיולוגיה, מגוון כירורגיות, פתולוגיה ועוד). עם זאת, אחרי שני פרקים נוספים התמכרתי בענק. ממליצה לך לתת עוד צ'אנס-אין הרבה (או בכלל) דרמות/דמויות אינטליגנטיות, משעשעות, מאתגרות-מחשבתית (לאו דווקא ברמה הרפואית) ומרתקות כהאוס על המסך הקטן (ויוּ לוֹרי בכלל תותח-על בפני עצמו
). נסי לצפות בthree stories או בno reason (שישודר בעוד שלושה שבועות). אלה לא פרקי האוס אופייניים, אך הם מדגימים היטב את צדקת הסופרלטיבים לעיל. אגב, ברור פר הגדרה שכל המקרים שהאוס והדאקלינגז מטפלים בהם יהיו מופרכים או משונים. אחרת מן הסתם הם לא היו מגיעים למחלקת דיאגנוסטיקה.