האומץ לשנות

noy84

New member
האומץ לשנות

האם זהו דבר בר ביצוע או שהוא סתם מושג ללא ערך.
זה שהכדורים מתקנים לי את המוח זה מה שמשנה.
צר לי אם כך.
צר לי לא להיות מי שאני בטבעיות.
צר לי שהמצוקות, הפחדים החרדות וכל אותן המחשבות אינן מפסיקות. הן צריכות חומר כימי שיתקן אותן.
האם את הלב זה מתקן? או שאותו הוא משאיר מחוץ לענין. הנחמה שלפחות כל המצוקות נעלמות. ואולי רק אולי אשליית החופש מתחילה לטפס לה במעלה נפשי הייפה
 
מחשבות מוכרות... (אולי
)

האומץ לשנות הוא מה שהוביל אותנו לפנות לטיפול. האומץ לשנות הוא מה שמחזיק אותנו כאן... אחרת היינו מוותרים כבר. האומץ לשנות הוא משהו שקיים אצלנו בכל רגע, ושעוזר לנו בכל פעם מחדש להחליט לבקש עזרה, להחליט לקחת את התרופה, להחליט לקום לאכול משהו.
אין לנו מה לשאול את עצמנו אם אנחנו אמיצים מספיק. אנחנו עדיין כאן וזו הוכחה מספקת.
&nbsp
באיזשהו מקום השלמתי עם זה ש"קטנית על תרופות" זה יצור שכנראה ישרוד יותר טוב מאשר סתם "קטנית". עם זה שאני אצטרך להיות מטופל בתרופות כל החיים שלי.
אני מנסה לא לחשוב על זה. ההתעסקות בזה מעציבה אותי.
אני רוצה להיות מסוגלת להיות אני בלי לפחד שזה יהרוג אותי... אבל אפילו על התרופות האלה אני לא באמת יציב. אפילו על התרופות האלה אני מגיעה למחשבות אובדניות. אפילו על התרופות אני צורחת על בן הזוג שלי. אפילו על התרופות אני מבלה ימים שלמים במיטה, שוכחת לאכול.
אבל העוצמה והתדירות נמוכים יותר אצל "קטנית על תרופות" מאשר אצל סתם "קטנית".
הכוחות שנותנים לי לקום ולעשות דברים, ולהשקיע בבלוג, ולתרגם את הראיון ולערוך את החומר, הם משהו שבא והולך. כן, החוכמה היא לדעת להשתמש בהם עבור דברים שמועילים לי, וגם עבור דברים ש"צריך" לעשות. אני עדיין מחפשת את האיזון.
&nbsp
והלב שלי? הלב שלי מחוץ לתמונה כרגע. הלב שלי מחכה שהראש שלי יירגע ויהיה מוכן להתייחס אליו.
 
צריך באמת הרבה אומץ כדי לשנות


שינויים זה דבר מפחיד...
אבל אני מאמינה שיש בך את האומץ הזה


אני לא חושבת שנוי עם פחדים, מצוקות, חרדות, מחשבות שאינן נגמרות וסבל זו נוי הטבעית... זה לא טבעי להיות במצבים האלה...
משהו השתבש אצלנו בדרך... וכדורים יכולים קצת לעזור לנו לחזור למצב הטבעי שלנו...

כדורים לא ישנו לך את האישיות ולא ירפאו את פצעי העבר... גם אם מאוד תרצי...
תהיה לך עוד המון עבודה לעשות...
אם תרצי להשתנות את תצטרכי להחליט על כך ולעבוד על זה קשה...
הכדורים הם כמו קביים שמקלים עלייך לעזור לעצמך ולקום על הרגליים... הם ממש לא עושים את כל העבודה... הם רק מקלים על הסימפטומים.
 
למעלה