האדם כמכונה?

האדם כמכונה?

הוא בכה הוא תמיד בוכה כשחושך מגיע , לא מצליח להסתדר עם חושך , עם השחור , עם הלבד , השועלים יללו , התנשמת עפה במעגלים , הלב שלו דפק בחוזקה , תוציאו אותי מפה הלב שלו צעק, לא יכול להתמודד יותר עם הלבד הזה, עם החושך הזה עם הפחד הזה. שוב הרעשים הבלתי מוסברים , שוב הקולות , שוב הרעש של אנשים פצועים , שוב הריח של הנשק , של הפגזים של המטענים , הוא לא יכול להתמודד עם זה , הבעייה היא שהוא חובש , הוא צריך לטפל בהם , להציל אותם , להיות שם בשבילם , והוא כבר לא יכול לראות דם , לא יכול לראות הרוגים , לא יכול . בשלב מסוימם הוא הפך למכונה ללא רגש ללא תחושות פנימיות , ללא שנאה , אהבה, פחד , זעם ,מכונה. והיא כבר לא הכירה אותו , הוא השתנה לה, מאדם שחיבק ואהב הוא הפך למכונה קרה , לא מחבק יותר, לא מדבר על רגש, אולי לא אוהב משתנה משונה , והניצוץ שלו בעניים והאור שהיה בו הכל נעלם והטקסטים שהם נהגו לקרוא הטקסטים השתנו כל כך טקסטים אלימים , על מלחמות , על הרוגים , על מוות הוא משתנה לה כל כך ומה היא יכולה לעשות? איך מתמודדים עם אדם שהוא מכונה? או מכונה שהיא אדם ?
 
הצלחת,

הצלחת לומר את זה... עשו אהבה ולא מלחמה עשו אהבה ולא מלחמה עשו אהבה ולא מלחמה מלכישוע
 
למעלה