האדם התלוש (שוב)

[בוטן קלוף]

האדם התלוש (שוב)

מדי פעם אני חוזר לשיר הזה, והמדי פעם הזה שב וחוזר וחוזר וחוזר חלילה. למי מכם שלא שמע את ההסבר הזה בעבר - השיר הזה הוא חלק משיר אחד ארוך שאני כותב מאז 2003. יש בו כרגע 174 (!!) בתים והוא לא מפסיק להיכתב. לעתים עוברים חודשים שאני לא נוגע בו, לעתים אני תוך כמה ימים כותב 10 בתים. אז קבלו כמה מהאחרונים שנכתבו:

כאלה הם שירי האדם התלוש
חיצים בוערים שחש איש של קש
ננעצים בליבו היבש, הדוקר
מממשים לשנייה שוב את מה שממש
לא הכיר, קיר אטום,
קוץ קטום, קצה שיבולת
שצמחה בו, נבטה
עד לקצות היכולת.
הלהבה מלחשת בו, מנחשת שנית
שהסוף יתפרץ שוב ושוב, כמו דבר
כאלה הם שירי האדם התלוש
שטיח אדום בכניסה אל הקבר.


כאלה הם שירי האדם התלוש
נצנוץ מתכתי בכרית של נוצות
מסמר חלוד חבוי בפרלין שוקולד
סיכות בשטיח שעוד רגע ננעצות
בעורקים, בורידים, בנימים ובציפורן
להתיר את הצעקה מסבכי המורא
שמא מישהו שומע, שמא מישהו קורא
שמא מישהו רואה את הנורא
מכל, את חוסר השליטה בסוגרי
הפה, היציאה של כל אשר פנימה
כאלה הם שירי האדם התלוש
צרחה בפנטומימה.

כאלה הם שירי האדם התלוש
גווילים אטומים במערה במדבר
שפתם נשכחה, ציורים ללא איש
שיקרא, שיאמר שהיה פה דבר
פרט לפרט, פרט למה שאמרו המילים
לפני שכבל אותן רטט העט
אין אדם שיוכל לפרק את הקו
התוחם את קווי המתאר של האת
החופרת, חותרת להסיר את הגולל
קו אור ראשון פורץ את אפלת הכד
כאלה הם שירי האדם התלוש
מתפוררים בכף היד.

כאלה הם שירי האדם התלוש
חרטה ברטה מזויינת בריבוע
שני שירים בשקל, לא שווים את הנייר
דופקים אתכם פה באבו-אבוה
כאילו, בשביל מה אתם קוראים את זה?
מה, אין לכם חיים? אתם משועממים?
זיבי, מה נדמה לכם שזה פה?
מישהו חייב לכם משהו, חבורת מתרוממים?
קוראים שיר, מצפים להתרגש
"אנחנו כאלה מגניבים, כאלה מוכשרים"
כאלה הם שירי האדם התלוש
יאללה, גם כן, שירים.

כאלה הם שירי האדם התלוש
חיתוך בסקלפל של גיד לא חשוב
אלחוש של אונת הכבד הימנית
הגבלת התנועה לתנועה שוב ושוב
של העין, ימינה שמאלה ימינה
של היד, קדימה אחורה קדימה
של הפה, לפתוח לסגור לפתוח
של הלב, פנימה החוצה ופנימה
של המוח, לקדוח לנוח לקדוח
לִתְחוֹם לפַשֵר לעַצֵב לפַסֵל
כאלה הם שירי האדם התלוש
ניצבים מול הראי עם אזמל.

 

[אנונמני]

.....

אהבתי מאוד הן את הכתיבה והן את הרעיון של לכתוב שיר על פני כל כך הרבה שנים יפה.......

 

[חרסינה משורינת]

עוד

כאלה הם שירי האדם התלוש
שטיח אדום בכניסה אל הקבר

חרטה ברטה מזויית בשני שקל

עודעודועוד

 

[בוטן קלוף]

בבקשה

(עברתי על כמה פנקסים ישנים ומצאתי עוד בתים שכתבתי פעם ושכחתי אותם. אז כרגע אני עומד על 185 בתים כאלה)

כאלה הם שירי האדם התלוש
גשר הבלים מרחף על פני תהום
גוב של אריות, המתגלים פתאום
לא אסורים יותר, הם מתחילים לנהום
זו לא הדרך לוותר, לא כך ולא עכשיו
יש להישיר מבט למוות, עמוק אל שמורותיו
לחטוף את החרמש ולהניף בכח
לקצוץ את כל רשתות ההצלה של הכוכב
המהלך במסלולו גם אחרי שנִגַּמֵר
וימשיך אור שמשות מאובן לאסוף
כאלה הם שירי האדם התלוש
הנקודה שבקצה המילה אינסוף.


כאלה הם שירי האדם התלוש
אורך גל מצטמצם בקצה של משקפת
אטומים ותחומים במכתם ומכתב
בלתי ניתנים לחלוקה נוספת
אין להם לאן להצטמצם עוד יותר
אין לאן עוד ליפול בלב של כוכב
זוהרים כמו היתוך, קורנים כמו שם
מקופלים כמו מערבולת סגורה של מרחב
קשה להחליט על הזמן בדיוק
מֵעֵבֶר להווה, מַעֲבָר לעתיד
כאלה הם שירי האדם התלוש
סוף דרכו של נוסע מתמיד.


כאלה הם שירי האדם התלוש
רגל שעירה בסנדל חשוף
מחשוף מיטלטל בקימור בד
יד פרושה, לב עטוף
שכבה של בד הנצמדת לעור
בשכבת זיעה וחיכוך מתמיד
בד בבד עור בעור יד ביד
במורד המשעול האחד, היחיד
עין נגלית ועין נפקחת
שיער מזדקר, שיער מכסה
כאלה הם שירי האדם התלוש
שיר שאין לו מכסה.


כאלה הם שירי האדם התלוש
קבורים תחת אלפי טונות של מים
במקום בו האור הוא שמועה רחוקה
אין מי שיבדיל בין תהום לשמיים
שוחים, ממתינים בעיניים נוצצות
בעירה פנימית של אישון האש
תרים אחר שירים אחרים, מרים
אויבים קרים המתחרים על כל שיש
לומר, לראות, לגעת ולטרוף
ונותרים לבד באפלה הנוראית
כאלה הם שירי האדם התלוש
מגלים, לרגע, מהי קרקעית.

 

[חרסינה משורינת]

אני

אוהבת את התחושה שנרקמת לתוך השיר- וכמו שאמרת
שזהו מין שטיח אדום וארוך לפני הקבורה
וגם גשר הבלים מרחף על פני תהום

אבל , מלבד התחושה והחיות שבה-
והעובדה שאני כאדם חושני
נהנית יותר לשמוע על השוואה של חזה אישה
שניבט ומציץ ברגע יחידני -
האם יש בו גם ממך וחייך?
מחשבותיך? עלילותיך?

פרסם עוד, אני נהנית מזה ויכולה
עד אינקץ

 

[בוטן קלוף]

בשיר של 180 בתים

יש הכל. יש בתים שהם התחכמות מילולית מוחלטת, משחק חרוזים נלוז ותו לא. יש שירים שחושפים טפח ומסתירים טפחיים ויש בהם אקרוסטיכון שבו מגלים את האמת. יש בתים שנכתבו משיעמום, יש כאלו שנכתבו מרגע של יסורים. בקיצור, התשובה היא כן.

 

[חרסינה משורינת]

התשובה שלך לא לגמרי ענתה לשאלתי

בעצם בצורה מסוימת היא כן, אתה מסביר שבשיר של 185 בתים (+5) אמרת שיש בזה מן הכל וכל זה מרכיב את שאלת האדם היחיד וחייו - מצבי רוחו וכן הלאה.

וגם זו תשובה,
אבל השאלה שלי היא כזו-
בכל מקרה-
דיברתי על על רצף מהסוג היוצר שגור עלילתית -
שמורכב ממספר וסיפור ונרטיב מתמשך .

אני מניחה שהתשובה שלך במקום הזה מספקת בעצם בניגוד לכותרת המבליחה של תגובתי.
תודה
מצטערת על החפירה