הַגַּמְשֶׁ

tagmdd

New member
הַגַּמְשֶׁ

24/10/2016
"הלילה עובר, מובן שהלילה עובר​
כמה מהאנשים הופכים בעברו לנשואים
ועד הלילה החוזר לכולם
יש כמה מעשים להמשיך"​

יונה וולך​

אִילוּ אָנוּ סְפֶּסִימֵנִים, הַגַּמְשֶׁ בִּלְתִּי חֲדִירִים,
כֵּיצַד הָיָה עוֹלֶה בְּיָדֵנוּ לְבַצֵּעַ חֲדִירָה שֶׁאֵינָהּ חֲדִירָה מִדַּי?

אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָזֶה, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע וּכְדֵי שֶׁיֻדַּע זֶּה לָבוֹא
וְלֹא נֵדַע לִיטוֹש אֶת הַדַּרְגָּשׁ וּשְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם הָרְעוּעִים,
וּכְדֵי שֶׁנֵּדַע לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֶינוּ, לְסַמֵּן בָּהֶן סִימָנִים,
וּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲקֵבוֹת שֶׁנֵּדַע לָשׁוּב אֲלֵיהֶן, כִּי אָנוּ, כְּשֵׁמְשֶׁ כּוּלָם,
.... אוֹהֲבִים וַדָּאוּת, אוֹהֲבִים לָשׁוּב, אוֹהֲבִים שְׁלַבִּים,
אוֹהֲבִים דַּרְגָּשׁ רַךְ, אוֹהֲבִים חֲדִירָה מְעַטָּה, אוֹהֲבִים לִקְרֹא בְּשֵׁם,
הַגַּמְשֶׁ רַבּוּ הַפְּעָמִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים "הֲפוּךְ, הָפוּךְ."

וַאֲנִי, הַגַּמְשֶׁ שֶׁיָּשָׁן וּבִלְתִּי חָדִיר, מְבַקֵּשׁ פְּרִיצָה.

הַסִּימָנִים שֶׁסִּמַּנְתִּי דָּהוּ בַּחֲלֹף מַה שֶׁלֹּא בִּמְשֻׁתָּף נָתַנּוּ לוֹ שֵׁם וְדָהִינוּ בִּלְעָדָיו,
מַה שֶׁחָטַפְנוּ דַּרְגָּשׁ בּוֹעֵר מַה שֶׁטִּשְׁטַשְׁנוּ עֲקָבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא נְהֵא נֶעֱקָבִים,
עַד שֶׁעִקְּבוֹתֶינוּ בְּמַעֲמַקִּים כָּעֵת נִשָּׂאוֹת תָּדִיר וְעוֹקֵב, בַּחֲלֹף עִקְבִיּוֹת הַדֶּרֶךְ
בַּחֲלֹף לֵילוֹת רַבִּים, בַּחֲלֹף יַמִּים רַבִּים בָּהֶם עוֹמְדִים סֻלָּמוֹת עַל עָמְדָם
וְכִסְּאוֹת הַמְּלוּכָה עֵץ, רַגְלֵיהֶן בַּגְּבוּלוֹת מְשַׁכְשְׁכִים כְּבִשְׁלוּלִיּוֹת
אַחַר מִמְטָרִים רַבִּים, קְשָׁתוֹת בַּעֲנָנִים אֵין קֵץ.

וּלְיַעֲקֹב הָיָה סֻלָּם, הָיוּ שְׁלַבִּים, וְלִי אֵין אֵלָא רְעִיעוּת הַמַּצָּב הַמְּפַקְפֵּק כָּעֵת כִּמְבַקֵּשׁ
פְּרוֹץ! פְּרוֹץ! הַסִּימָן מְסַמֵּן וְדֶרֶךְ לֹא בָּאָה כִּי אֵינִי מְסֻמָּן
וְאֵינִי מְסֻגָּל לַסִּימָן, פְּרוֹץ! פְּרוֹץ!
כִּי פְּרוּצִים אֲנוּ וּפְרוּצִים נְהֵא.
 
לא בטוח שהבנתי

השירה שלך כרגיל מורכבת מאוד ועשירה מאוד ,אני לא יודע באופן אישי השיר לא ריגש אותי, וזה מה שאני לרוב מחפש משירה, אבל הוא נתן לי לחשוב ולהתלבט מה כוונת המשורר וזה קורה עם כל שירך ,השירה שלך היא שכלתנית מאוד אני מתחבר יותר לזרם הרומנטי לבודלר ודומיו ,אז יש קסם אבל אני לא יודע ממש להצביע על מה , יש הרבה אלוזיות מקראיות למשל יעקב יש סגנון יותר מודרני ושימוש בתחביר מחובר כלומר סינתזה בין מילים כמו שעשה אבידן שהוא אהוב עלי ברמה מאוד עמוקה כלומר אתה משחק בשפה ולומד אותה אתה הוגה בשפה זה יפה אבל עדיין לא מרגיש לי עמוק כמו אבידן או פחות וולך אבל עדיין זה יפה מאוד, אבל בגדול ? לא ריגש אותי בכלל ...
 

tagmdd

New member
אסתפק, אם כך, בכך שאתה קורא ומנסה לפענח

השיר הזה אמנם מוקפד ושוחה מעט בפילוסופיה, בתורת הספרות, במקרא.
אני קורא לאחרונה את יונה וולך, אשר השורות שלה שהבאתי כנקודת התייחסות, וכצוהר לפענוח השיר שלי, ובעיקר "יש כמה מעשים להמשיך", אחר הלילה, אשר כמו כבדרך אגב הביא כמה אנשים להינשא, כאילו מתוך כורח אנושי, מתוך טבע שלא ניתן לצאת נגדו.
משם נזרקתי לספסימנים שלי, ולמאפיין אותם ככלל אשר פרטיו בהגדרה אינם ניתנים לחדירה ולדובר ממול המבקש לפרוץ את המעטה הבלתי חדיר הזה של היותנו נבדלים ומובחנים מחד, מאידך ספסימנים במין שאינו חדל מהתרבות, ואשר ההתרבות הזו אולי תהא בעוכריו, והשיתוף שניסה על מנת להצליח בחריגה מעצמו לא צלח בסופו של דבר והותיר משקעים דהויים ומהדהדים.
 
כן אני באמת מנסה

וחשבי שזה קשור לפילסופיה אני לא ממש מכיר פילסופיה ספרות ומקרא כן אבל עדיין לא יצא לי להצליחלקשר אבל ברור לי שזה עמוק ...
 

moonlihgt

New member
מעניין ההסבר שלך

השיר מיוחד ומעניין כמובן שלא הצלחתי להבין את כולו ההסבר שופך מעט אור
מה שכן אהבתי ואולי גם די הבנתי את הסוף
עם דימוי הסולם של יעקוב השלבים הסדר לעומת המצב הרעוע הפרוע המבקש פרוץ
 

tagmdd

New member


 
אני כשקראתי את השיר הזה של יונה

חשבתי שהוא מין מבט ציני על גבולות לא גמישים
לא גבישיים
מין מצג שווא של ספסמין באמת- רק ואך ורק כי כך אמר הלילה -
האדם , החברה, גאוותו הפצועה להיות "נורמלי"
בולט אבל לא מתבלט
שקע במקום בלט על גב גמל
בכל מקרה,

חשבתי שהציניות היא לדוגמא שמתחתנים לא מקדושת חיי הזוג
אלא מקדושת חיי הפרט שנפרט שוב ושוב לגבולותיו הידועים
ובתום הלילה שמצמית את הראיה
בוגדים בגבול המגביל והמוגבל- חוטאים לחיי נישואיהם ולוקחים
אולי מאהבת , אולי שתיים , אולי רק מחשבת עוון זרה
וממילא האהבה זולגת דרך החרך שבו ניסו
להכפיפה והשביתה מקול וכל של דבר בלי גבול ובלי מספר
ורק המספר הוא עדותה האילמה והנאלמת של חריגה מעבר -לו
(מכאן תבין "יש כמה מעשים להמשיך" - הלאה לחושך הבא-
אבל לא במובן הדל של חיי נישואין ובגידות אלא כמסמן לגבולות המאוישים
המייאשים והמלאכותיים כולם)
ודווקא קראתי לפני הסברך זה,
ונדמה שחשתי לפחות בעורקי ובעוכרי את שניסית לתאר
גם אם לא במלואו אבל כמו שאמרת -
די לא שאחד מנסה לפענח ולפצח צפונות לב.

ואולי בנימה אישית - צלחת גם צלחת
ויתכן וחשבתי שאולי השיר שלך "גוש"
במרכז המגרש
מתכתב עם זה?
 

tagmdd

New member
שוב היי

אני לא מתכתב אני רק כותב

ובהתחלה כמו בסוף, הלב נותר אותו לב
ולכן גם בגוש וגם כאן יש מן המשותף
וגם כאן ידעת לראות לא מעט
ודווקא מתוך "יש כמה מעשים להמשיך" יצא השיר הזה, כיוון שהמעש בחלוף הלילה הופך בעיני לכמעט חסר משמעות, אינרטי וכל כך בלתי מובחן. נשמע כמעט כמעש שנעשה כלאחר יד, מתוך איזה כורח של הספסימן, קרי, עוד דוגמה לפרט של המין 'אדם'.
 
הו דווקא משום שלא מתרגשים מיד

מרגש אותי במיוחד
לוקח זמן וקצב להתמסר
ואיזו התרגשות זה מעורר בי
כמו להביט במטריצה מתמטית ולהבין
כל חלקה ופעולתה
ושדה חרישתה העמוק
כמו מנעד הקוורץ שיוצר אנרגיה חשמלית
בשעונים הישנים עד התיקתוק המשווע
המדויק והמוחלט בשלמותו
הגבישית

המחשבה, הזמן , הדיוק,
והחיפוש הכל כך אנושי בכך
למרות זאת -
הרוך ממש מתגלם וחזק

היום יש איזו פורנוגורפיה של שירה כמו צרכים
שזו בדיוק הסיבה שאני מעדיפה כל כך
לכתוב פורנוגרפיה מילולית לשמה
ואין כמו כתיבה כזו כדי להניע בי משהו מבפנים
רדום בדיוק עד עילפון של יופי דווקא ודווקא
 
כן זה נכון אנימסכים

ובאמת כל שיר שלו מצריך מחשבה והתעמקות, אבל רק אומר בנוגע למה שאמר שרק איתו היטב לדעת היותו "משורר " זה מפתיע אותי לא מעט, את לא מכירה אנשים אחרים בהיסטוריה שראוים לתואר משורר? אפילו מהדור הלא רחוק כמו אבידן או וולך שממנה הוא מושפע ? אני חלילה לא מזלזל בו אני חושב שהוא משורר מעולה אפילו מבריק אבל ברור לי שיש לי משוררים גדולים בהרבה שאני רואה בהם משוררי אמת, אז קצת הפתעת אותי ואשמח לדע למה הוא משורר שהטבת לדעת שהוא משורר שעונה על הגדרה של משורר אמת בעינך מחכה לתתשובה ,
 
התואר ועצם ההגדרה שם אותי במקום של מבוכה

זה היה הקושי שלי בהתחלה עם ההרצאה של אורי ברנשטיין שסיימתי היום
שכמו שאמר ורבות אמר על "משוררים" ששמים עצמם "לאליל הגויים"
הדבר מסיט את המהות המקורית של שירה
שאינה חייבת ללמד ועדיף שלא דווקא לקח מוסרי
אלא איזה מבט של זר ודרך כך קרוב בדברים שעולים ביום יום
וזה יכול להתרחש בדרך היפיפיה בעיני בה TMGDD עושה
או בדרכים אחרות של הירהור

התואר עצמו וגדולה, בכלל כל כתרים שנקשור
הם בדיעבד וכך גם המילה "משורר" מתעצבת
בי רק דרך מפגש וזהות או הזדהות או ההפך ממנה
מה שדווקא בשירים מסוימים נדרש כהבנה והבחנה
של האני האמיתי של אחד והרקע האנושי המאחד
והקושר בעבותות רגש , מחשבה , מוסר
לזה שיש בנו.

כך שמבחינתי כולם משוררים בפוטנציאל האדם
שאם היה התואר הזה נכסף שאצפה אותו בריקוע
הכסף של אותה "גדולה" יכול להשתנות
וכאמור וולך כאמור נכללת בכך
אבל מבחינתי כמו שאמרתי ומטעם ששיריו נוגעים בזה
גם בעיני הכותב כאן ראוי לזה מאוד

אין לי כל הסתייגות עם אי ההתרגשות שבך אלא שאומרת
שדווקא בי עולה אחרת משיריו
אינני אוהבת דבר שמסיט ממה שרשמתי
ולכן מתקשה מצד אחד עם הבלעדיות של התואר הזה שמסיט
מהמהותי
ומצד שני את התחושה שגם הפעוט שבפעוטות רושם
שירה טובה מכל מה שנזדמן על דרכנו
ואפשר לראות את זה באחד הסיפורים שהעלה פה
גיל ברנאד לדעתי על אחייניתו בת הארבע
אם תרד בהמשך הדף שפעוטות הם משוררים
מטא-פיזיים גדולים

וזה מקשר אותי שאין הבדל בין גדול לקטן וההבדל
מתרחש אולי אם בכלל דרך תודעה עירנית שיכולה לקחת את המרגש
המתרחש
ולערוך אותו בדרך שמקנה משמעות שהיא מעבר לרגע הקטן .
הכל בעל משמעות גם ציץ עשב שמבצבץ בדשא-
תלוי במתבונן

וגם דבר פעוט כמו לפייט על נוף מתחלף רוכש בלעדיות משלו
ההרצאה של אורי דרך אגב הייתה נפלאה
אם גם מיושן מאוד
למשל בדברו על מכונות
שממשיכות "במסלולן החרישי והאל אנושי"
אבל דווקא מתוך כך עולה שיש בו משהו קונקרטי מאוד
במופשט שנוגע לכל אחד ואחד...
 
תודה, ואני מבין מדבריך שהוא ראוי לתואר " משורר " אבל

ממה שמעתי ממך קודם כאלו הנימה את חשת שרק הוא ראוי לתואר הזה לכן הערי מה שהערתי, כי גם בעיני הוא ראוי, אבל ברור שיש עוד הרבה שראוים, כלומר מה שהפריע לי זה הבלעדיות מדבריך שירותו היא שירה וכל השאר לא, לכן הערתי זה תנועה מאוד הררכית בעיני וזה כואב לי אישית , אבל כמו שאמר ובצדק כל אחד הוא משורר בפונטציל אז הבנתי שלא כוונת לזה. לכן רציתי לשואל מה ואיך,ואני מודה על התשובה היפה הז, וכן אורי די שבוי בישן שמשורר הוא מעין נביא גם אני בקטע הזה אבל בעיני נבאים נמצאים גם בשוק כרמל בקללות או בכל מקום, אז בזה אנו שונים גם אני לא מבדיל בין הגדול לקטן אלא מדייק בניהם וחש הכי הרבה את הבדלים .
 
נכון וזה גם אישי

כמו שאצלי יופי כזה שמתמסר כמו אצל אריה יותר מדבר אלי
אליך מדבר משהו למשל יותר רגש שם בחוץ
וכל אחד בטעמו
וכן משוררים הם גם אלה שמקללים בשוק וקוראים לציבור
לקנות עוד עגבניה
לא אוהבת הפרדות וכאמור בדיוק כמוך חושבת שהיררכיה משמיצה
את דובריה ושקרית
אין חוויה אחת שהייתי מבטלת בחיים שלא יכולה להלקח ואין בה פתח
לאינסוף
 
אולי אדייק

"רגש שם בחוץ"
לא אומר שכל רגש- אתה זקוק לדימוי
או למטאפורה הנכונה שתגלה השוואה
שחושפת טפח חדש ואולי אפילו מסתירה שניים
זה לא שאם אתה קורא את המשפט
"אוח כואבת המכה"
זה חושף לך אבל אתה זקוק לרגש הזה קצת יותר גלוי ממני
ואצלי מתגלה קצת יותר בדיעבד
אבל מהשורה הבאה מחוברת
"אוח כואבת המכה
אבא תן לי נשיקה"
שנינו נתרגש גם יחד בתמימות שלנו...

אלה פשוט טעמים שמתגבשים מעט שונה
 
כן כמובן שזה עניין אישי

לכל אחד יש טעם משלו אבל אני חושש שאת צריכה להכיר עוד הרבה זרמים והרבה משוררים ורק אז לגבש דעה מי ראוי לתואר " משורר " אני לא אומר שהוא לא הוא כן, אבבל בגלל שאני קראתי לא מע שירה קלאסית - רומנטית -מודרנית מהרבה מאוד משוררים הטעם שלי קצת יותר מהודק ומדייק וכמו שאמרת הכל עניין אישי זה לא עניין שאני מחפש דברים קלים, להפך אני קורא חומר מאוד מאוד מורכב מבחינה שירית אבל הוא מעניין אותי מספיק כדי לנסו לפענח, פה זה פחות קורה ,אז גם אני אוהב לתתמסר אבל לכל אחד זה עניין הסלקטביות .
 
הרבה פעמים

חשה שהמקצב נוצר רק בעבור שלא תדירים ועוקבים
רק בעבור שלא ודאיים
ואז הגמש פורץ סכרים ונחדר וגם מבקש את פריצתו
ובמקביל "הסכר המסוחרר נפרץ"
וכל זה לא מתוך כסאות מלוכת עץ שעומקם כשלוליות
ועיניהם כה זגוגיות
אלא רק דרך המעמקים של מצבים מפוקפקים
וערפילי הסתר- שמתוכם דווקא גבולות גמישים נבנים

וזה מתקיים בי רק במצב והבנה שכולנו פרוצים
ואפשרי ובתולי עדין
ומסתורי ללא רבב ושמץ זכרוני
מבני או בעל כיוון
ימה קדמה מערבה
לאן פורצת השמש הקרה

השמש הזרה שמנסה להעיר ישנים...


אני אוהבת מאוד את השירה שלך -
לכן מעולם אין לי דבר אם אין לי מורה ואין לי כלל
מקום זמן או רגל ובטח שגם לא יד לומר שרושמת משהו
מעבר לגללי מחשבה בלתי מעוכלים

אבל אם יש הכשר לסייג אדם או טעם-
אתה בשבילי דוגמא אמיתית וכל שיר
דורש ממני פיתולים של מחשבה
להתמסר לו
וזה יחודי לך בלבד שכן לטעמי לפחות-
אתה הקרוב ביותר למילה
"משורר" שהיטבתי לדעת.

החומרה של המילים והקרירות שלהם שיוצרת חום משונה
אל/על טבעי בי והקשרן הלוגי
והמבנה שכמעט מאולץ ונתחב דרכך חרכים של בנייני
מתכת וזכוכית שמשתקפת בחמה לאלפי צבעים רכים
נוחים
שבילים חדשים וצרים -
זאת בשבילי מיטב של פוסטמודרנה-
זה בשבילי שילוב שמצליח לעצבב משהו בנפש.

תודה ובטון היחיד שילדה כמוני יכולה לייצר-
בבקשה עוד ועוד ועוד
 

tagmdd

New member
מה אומר, אם לא - תודה

והפוסטמודרנה אכן נמצאת היטב בין השורות. יפה עבורי שראית זאת.
כיוון שהכל כל כך מפורק ומתוך שהתפרק ונדלדלה משמעותו נדרשת פריצה.

תודה...
TAG
 
גם אני שמתי לב לזה זה ברור

הכתיבה שלך מעט מזכירה את דוד אבידן השבירה של המילים וחיבורם מחדש זה יפה, שמים לב שזה שירה מאוד מודרנית ...
 
למעלה