ובעיות התנהגות, מכיר אותם אישית.
אבל ככל הידוע לי לפחות עד לאחרונה הם היו שולחים אנשים לאבחון בשערי צדק.
ושערי צדק זה אחד המקומות שמעדיף לאבחן לקות למידה בלתי מילולית ולא אוטיזם, בתפקוד גבוה ושמעתי על לא מעט מקרים שהם טעו ושבמקום אחר הילד אובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה/אספרגר....
שכדי לתת אותה גם על ידי נוירופסיכלוג צריך צירוף של הרבה מאוד קריטריונים.
ילד שעומד בחלק מהקריטריונים לא מקבל את האבחנה
זו לקות מאוד רחבה.
למעשה צירוף של המון קשיים יחד.
צריך:
גם פער גדול בין חלקים שונים של מבחן אינטליגנציה
גם לקות משמעותית מאוד בתחום החזותי-מרחבי
גם בעיות מוטוריות
גם בעיות תקשורת שלא עוברות את הסף לאוטיזם.
מי שאין לא את כל הקשיים האלה אלה ממציג תמונה חלקית לא יקבל אבחנה.
למעשה כאן ההגדרה של ה- DSM5 פותרת את נושא ההגדרה עבור ילדים עם קשיי תקשורת קלים
אבל בלי לקות חמורה בתחום המוטורי חזותי-מרחבי (וילדים שמקבלים את האבחנה הזאת כאבחנה סופית הם באמת עם לקות ח-מ-ו-ר-ה בתחום).
זו חוסך לו הרבה כסף ב'מיידי'
וכדי שה'שמחה' תהיה יותר גדולה ב DSM החדש יש אבחנה חדשה 'תסמונת תקשורתית-חברתית' שלא נחשבת בספקטרום לכן לא מזכה בשום דבר, ואת רוב א"סים בתפקוד גבוה אפשר להכניס לשם.
בכך...
מה עוד שלקות למידה לא מילולית היא קטגוריה מחקרית בעצם שלא מוכרת עדיין, ויש לה כמה וכמה הגדרות.
מצד אחד היא פותרת את חששם של הורים שלא רוצים שבנם יהיה מוגדר כאוטיסט, מצד שני היא משאירה את הילדים ללא עזרה ותמיכה....
כפי שיצא במבחן וכסלר....
לא מזמן התחוור לי שלפחות חלק ממנו נובע מבעיות עיניים שלא אובחנו, בין היתר כי פשוט לא ידעו על קיומן בעבר. כך למשל אבחנו אצלי פזילה ורטיקאלית די נדירה, קרקאטנוס , אם כי נמוך, וכמו כן יש לי נטיה לקבל דלקות עיניים שפוגעות בראיה....