כתבתי מהר ובלי לבדוק...
"שנעשינו יותר צנועים ומכירים באפסות ידיעתינו. והכרה זו כמדומני משותפת לאנשי מדע רבים אך אולי לא לך"... אני מכיר באפסיות ידיעתנו וברור שבהחלט יש מקום להניח שיבואו מודלים יותר טובים מאלו של היום (אולי ממשיכי דרכו של איינשטיין ימצאו את "תורת השדות המאוחדים" עליה עמל). אך אינני מכיר בניצול הציני של מוגבלותנו לשם הצגת עולם דמיוני חסר כל בסיס. כבר נאמר ש"המדע אינו מושלם. הוא פשוט הכלי הכי טוב שיש בידינו". וזה,
כמובן, כולל את הדת. נראה שדעתנו חלוקה באשר לניוטון. אתה אומר ששגה. אני אומר שלא דייק. השאלה איך מסתכלים על זה. אם מתייחסים לתאוריות של ניוטון כמודל, אני בדיעה שזו לא טעות אלא מודל שהתאים לנתונים שהיו בידיו. הנתונים של היום סותרים בחלקם את ניוטון ומתאימים למדי לאיינשטיין ולקוואנטים. הנתונים של מחר אולי יחרגו מהמודלים הנ"ל ואולי ימצא להם מחליף שהוא גם יותר מדוייק. עובדה שעדיין מלמדים מכניקה ניוטונית באוניברסיטה ולא משיקולים היסטוריים או חינוכיים, אלא משיקולים מדעיים. לגבי המהפיכות. כנראה שהיה לנו איזשהו קצר בתקשורת או משהו. אני לא מדבר על התקדמות טכנולוגית כמו הנדסה גנטית. דיברתי על מהפכות שיש בהן כדי לערער ולקרוא תיגר על ה"סדר הישן". קופרניקוס ללא ספק עשה זאת. ולדעתי הסיבה היחידה שנדמה שאיינשטיין עשה זאת היא היהירות של קודמיו שקיבלו את התיאוריה של ניוטון כ"
תורה מסיני" (ולא בכדי בחרתי בביטוי הזה...
). עם כל הכבוד להתפתחויות בביוטכנולוגיה, אין הן "מאימות" על שום אספקט ביולוגי קודם. הן רק
מוסיפות אינפורמציה על הקיים. הן אינן מחליפות משהו אחר, כי מה שהיה לפניהן זה ואקום (וכדרכו של ואקום כל מיני אמונות תפלות קדמו לתחום הזה ולא מדע אמיתי). בכלל לא דיברתי על ה
אבולוציה בהקשר הזה. ברור לי שאינך מקבל את האבולוציה (ואתה בחברה טובה...עם הבריאתנים האוונגליסטיים במדינות הדרום העניות של ארצות הברית). אני דיברתי על הרעיון של תומאס קון (שכנראה שאתה לא מכיר) לדידו המדע מתנהל בשתי פאזות: מדע "תקני" שבו לא קורה יותר מדי (תגלית פה, תגלית שם), ו"מהפכות מדעיות" שבהן משתנים כללי המשחק בבת אחת. אני
לא מקבל את זה בצורה כזו. זה נראה לי פשטני. זה קצת מזכיר לי משהו שפעם שמעתי על האיסלאם -- שהסיבה שהאיסלאם היא היום "אלימה", היא גילה ה"רך". בסה"כ 1700 או 1500 אביבים (בערך). ישבתי בחדר עם אנשים אינטלגנטים וכולם השתכנעו בכך. למה, אתה שואל? ובכן, שים לב. מי שהעלה את התיאוריה הפנה את תשומת לב הנוחכים לעובדה שהנצרות היא בת אלפיים ולפני חמש מאות שנה היא הייתה אלימה (אינקוויזיציה וכו'). אנשים החלו להנהן בראשם בהבעת "ואללה, לא חשבתי על זה". אבל מחשבה קטנה נוספת הייתה אמורה להוליך אותם למסקנה שמדובר לכל היותר בצירוף מקרים, וגם זה לא, כי לפני 500 שנה ה
עולם היה אלים, לא ה
נצרות. עם כל האפסיות של ידיעתנו, לא מקובלת עליי הגישה שדוגלת שההיסטוריה "תמיד חוזרת על עצמה". מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. ואין מקום שבו המשפט הזה נכון יותר מאשר במדע. המהפיכות של אתמול הן לא המהפיכות של מחר, כי ה
מדע של היום הוא לא המדע של אתמול. הוא בוודאי לא המדע של אריסטו, אבל הוא גם לא המדע של ניוטון. המהפכה של איינשיין הייתה קטנה בהרבה מזו של קופרניקוס [לדעתי הסיבה היחידה שעוד אפשר לקרוט לתאוריית היחסות "מהפכה" (עם הקשר למשמעות האמיתית של המילה) היא החשיבה של המאה ה-19 כאילו יש בידינו את האמת המוחלטת, חשיבה שפחות או יותר הלכה מעולם המדע ונותרה ב"מקומות אחרים"..והמבין יבין
]. והמהפיכה הבאה, לעניות דעתי, תהיה קטנה מקודמתה. אם לתאר את זה באופן מתמטי, הייתי אומר שבעוד שהקו שמייצג ידע מתקדם בצורה לוגריתמית, הרי שהקו שמייצג את "הבנת הטבע" מתנהג אחרת לחלוטין. הוא אמנם כמעט תמיד במגמת עליה (אף פעם לא יגיע לידע המוחלט...יש "אסימפטוטה" שחוסמת אותו), אבל באיזשהו שלב, קצב העליה קטן. ונדמה לי שבתחומים רבים במדע הקצב אכן קטן (שוב, הכוונה היא לתחומים של הבנה בסיסית, לא טכנולוגיה...למשל בכימיה אין יותר מדי התפתחויות "מרעישות" לאחרונה...). לטכנולוגיה אין גבולות, אבל להבנה הבסיסית יש. אז אולי בתוך האטומים יש קווארקים ובתוך הקווארקים יש עולם ומלואו, אבל מבחינה עקרונית זה שונה מטכנולוגיה, שגדלה באופן אקספוממציאלי על "כתפי הענקים" שקדמו לה.. זה כמו שככל שאתה שואף להוציא ציון 100 (בתואר למשל), זה נעשה קשה יותר. הרבה מסיימים בהצטיינות (90) ורבים גם בהצטיינות יתרה (95), אבל כשמתקרבים ל-100 זה הולך ונעשה קשה עד מאוד וכמעט בלתי אפשרי. לגבי הידע, זה כמובן קשה עוד יותר (עד בלתי אפשרי). נראה לי שלעולם לא יגיעו לידע המוחלט (אתה ודאי תתנגד, שהרי לדידך הידע הזה כבר מצוי ברגע זה ממש ולמעשה תמיד היה קיים...אצל האלוהים שב"שמיים").
