לענ"ד העניין של חטאים ומחילה, זה עניין אישי
אנשים מרגישים לא טוב עם עצמם, בגלל אלף ואחד סיבות, הדת, נותנת להם את האופציה להתעסק בזה, ולעביר את הדברים בינך לבין האל. (אל- ביהדות הקב"ה, בנצרות גוד או לורד, באסלם אללה, בתרבות יוון האלים וכו') ואז אם עשית משהו רע ואתה מרגיש לא טוב איתו, הכפרה שלך תהיה אצל אלוהים. כנראה שזה צורך נפשי של בני האדם, ל"טהר" את עצמם. ככה אני מבין את זה. האדם חייב מין דבר כזה שיגרום לו להרגיש טוב עם עצמו חרף רגשות האשם הרבים ולפעמים המוצדקים. אז היהודי צריך, ממש צריך את יום כיפור בשביל זה. מה שיפה ביהדות, וזה לא משנה אם היא אמת או שקר, זה שעברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אם עשית עבירה שמשתייכת לקטגוריה "בין אדם למקום" בקש רחמים הבא קרבן, ויימחל או לא- זאת לא נדע. אבל אלוהי היהודים הוא קצת בעייתי, הוא לא מחליק בקלות עברות שבין אדם לחברו. את זה צריך לפתור עם מי שכלפיו עשית את העברה אבל יום הכפורים נותן לך מין תחנה כזו בשנה שבה אתה אולי לא תתבייש לגשת לבקש סליחה (מילה חסרת תוכן) ואולי אף חברך ייתרצה ביתר קלות בגלל היום. פעם שאלתי את עצמי, מעניין מתי האנשים המציאו את אלוהים?