דתי בעל כורחו

אצלי המצב הרבה יותר מורכב

לאשתי אין כח לשיחות הפילוסופיה שלי על העולם... היא לא דוסית על, היא פשוט זורמת.... מצידה שאני יחשוב על מה שאני רוצה כל עוד אין לכך השלכות מעשיות וזה אולי כל הבאסה! גם המשפחה כמו ההורים שלי וההורים שלה הם בעיה גדולה, כולם דתיים גדולים בלב, אבל בפרקטיקה כולם מחפפים בהמון ולא, לא רק באבק לשון הרע.... ייתכן ואם הם היו עקביים, מקפידים על קלה כבחמורה ואשתי הייתה דוסית-על, היה לי הרבה יותר קל להיות דוס, או לחילופין להיות כופר מוצהר כי הוויכוחים היו מוגדרים. יש לי המון טענות נגד הדת והחיים שלהם ושלנו, אבל אין אוזן כרויה שתוכל לשמוע אותם ותוכל או לענות בצורה משכנעת או שלא לענות בצורה משכנעת ולאפשר לי להגיע למסקנות אשר אגיע. אצלם הכל באמצע כזה, שוחים עם הזרם, אבל הזרם שלהם חזק מידי לקצב שלי. אין לי בעיה לזרום, אבל אני צריך לזרום במקום שאני כל הזמן בולע מים וצפרדעים (כשרים כמובן)... מצד שני, צודקים החברים שאומרים לי "תחליט קודם לאן אתה רוצה להגיע" ואחר כך תיראה איך אתה מסתדר בסיפור הזה עם אשתך. לדאבוני, המצב הנתון מכניס אותי לפלונטר ולא מאפשר לי להגדיר לאן אני רוצה להגיע כי לשם כך אני צריך חופש והוא לא יהיה לי כל עוד אני לא אגיע למסקנה שאני מוכן לשלם תמורתו מחיר של משבר בזוגיות ובמשפחה.... כפי שכתבתי לחבר אחר כאן, נשארו לי שנתיים לסיים את התואר הראשון, מקווה שאחרי זה אהיה יותר עצמאי ואוכל גם לעבור דירה וגם למקד את הדברים. בינתיים אני אצטרך למצוא תירוצים ל"למה וכו'" וללכת לתפילות בלי עלונים...חחחח... אצלנו, תמיד בערבית אחרי התפילה מחלקים אותם (שלא יקראו בתפילה....) ואז חצי בית כנסת הולך מכות על העלונים כי תמיד הביקוש גדל על ההיצע, בכל מקרה אם מישהו יקרא עלונים בתפילה יעירו לו על זה....... אז אם הצלחתי בערבית לחטוף איזה עלון - אני מעדיף לקרוא אותו בבוקר בבית :)
 
אכן בעייתי

הרגת אותי עם הקטע האחרון, כנראה שאתה גר באמת במקום יחסית קשה ועם הרבה פוזה. שומרים על העלונים כדי שלא יקראו אותם בשעת התפילה?? פחחחחחח. זה באמת בעייתי. כמו שאמרתי , אתה צריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד בזמן שאתה גר ביישוב הזה. לגבי שיחות עם האישה : תבין, זה לא שאני עובר עם אשתי על כל כתבי שפינוזה , אבל כן אפשר לדבר מידי פעם וזאת בלי שאשתך תהיה פילוסופית. לדעתי, אתה צריך להבהיר לאשתך שום דבר שיכול לפגוע בה מבחינת מראית העיין כל עוד אתם גרים בישוב. זה אולי ירגיע אותה ויהפוך אותה ליותר קשובה לרעיונות שלה.
 

עץ שתול

New member
אז הנה אתה תפסת כיוון

כפי שאתה בעצמיך אמרת: "הזמן מובילה אותי ממצב של אמונה למצב של ספקות ועוד יותר ספקות ועוד יותר ספקות". בדינמיקה כזאת אתה בסוף תגיע לאן שהו, אבל זה מחייב רמת שיכנוע כזו חזקה שתביא אותך בכלל להפסיק לחשוב כל כך הרבה. הרבה הצלחה במסע של החיים
 
ואני אומר לך:תשתחרר!

אתה חופר (אני מודע למשמעות השלילית המקובלת של המילה אני לא מתכון לזה) יותר מידי.הדברים כל כך פשוטים.לך אחרי לבך והכל יבא על מקומו בשלום.
 
למעלה