מאד מענין אותי להתמקד איתך בנקודה אחת
בא נניח עתה לכל הנקודות הקטנות בצד, הנח לאישתך לט"ז לעט לישיבה לאוניברסיטה ולקשיים שלך עם הדת, כל נושא לגופו הוא נושא חשוב לדיון, ואשמח לדון בכך אחר כך. ראשית יפה מאד, אני מבין מדבריך כי מחשבות תהיות ופילוסופיות הינם מנת חלקך, וכי אין אתה מתחמק מהם. אך יש לי בעיה עם כך שהינך מגדיר את מחשבות הכפירה כמחשבות פחות מוצלחות. אם לחקר האמת אתה מתכוון עליך לצאת מהרגשות אליהם אתה מורגל. אם רצונך להגיע רק לאמת! אין מחשבות טובות או רעות יש רק אמת ושקר, והאמת הוא הטוב והוא החיובי לחותר אל האמת. העדת בעצמך כי כאשר תגיע למקום ברור וחד משמעי יוקל לך. ולעצם העניין לדעתי בן תורה אשר לו תבונה אנושית בסיסית, ואשר מוכן ופתוח הוא לחשוב על הכל. אינני רואה סיבה למה שיחשוב על התורה שלנו כי היא אמת או משמעותית לחיינו. כל בחור ישיבה יודע כי ניתן לשחק עם כל קטע גמרא כחומר ביד היוצר, ממש כיף לעשות את זה, ואני עשיתי זאת הרבה שנים, אני מודה יש בזה יופי וגם מפתח את המח (יש דברים יותר מוצלחים, אבל עזוב...). אבל מכאן ועד לפסקי דין לאורחות חיים לכללי התנהגות הדרך ארוכה מאד. הגמישות הכיפית שיש בלימוד התורה, היא הסיבה שהטקסטים התלמודיים לא ראויים אפילו להחזיק מים. את הכל אפשר להכניס ולדחוף לתורה ולדייק מהגמרא. אם למדת טוב בישיבה, בטח קלטת שלא מדובר בטריק חדש, בעלי התוספות כבר היו אלופים בזה, הם יישבו כך אלפי קושיות, ובמקרה חירום הם ידעו גם לשנות את הגירסאות... אבל למה להגיע לתוספות, בתלמוד עצמו יש לכל סתירה מפורשת תירוץ, נדמה כי כל כך היו רגילים בזאת עד כי לכל שאלה וקושיא היה להם תירוץ. זה מצחיק לראות כי לרוב יש יותר מתירוץ אחד כך שדי ברור שהם בעצמם לא היה להם שום כלל והכונה. ניתן להחליף שמות לשנות גירסאות להוסיף להסביר לדחוק להמציא סיטאציות מזוזרות ולהלביש פירושים חדשים, הכל לפי הענין... מה שנותר לברר זה איך נוצרה והחזיקה מעמד שיטת הפרשנות המטורפת הזאת? מה שקורה היום זה בטח די ברור לך. אבל לא קשה גם לחזור אחורנית מאה או מאתיים וחמש מאות שנים ולהבין באיזו רמה היו יכולים להעביר לקבל ולסנן מידע. קל להבין כי אין כאן שום רצף של העברת מידע ומסורת. צא בדוק וראה, בכל המצוות אשר ציינת האם יש בהם משהו אחד שברור לך כי כותב התורה התכוון איליו. כך שהתורה בין אם היא אמת או שקר הרי שהפרשנות בה אין לה כל ביסוס, כך שחוץ מכמה מצוות די ברורות כמו לא תרצח ולא תבערו אש ביום השבת, וכדומה, אין מצוות אשר הם רלוונטים כלפינו. הם מתבססים ממש על פילפולי סרק והגיון רופף בעליל . אין אני נכנס כעת בדיון על עצם כתבי הקודש, זהו נושא לדיון בפני עצמו. אני רק מבקש להסביר כי כל עוד הפרשנות על כתבי הקודש הינה ברמת גמישות בלתי מוגבלת, הרי שהתורה עצמה איננה אומרת לנו כלום והיא איננה שייכת כלל לאורחות חיינו. וכדין התורה כן דין האלוהים, כי כאשר אלוהים לא השאיר לנו תורה שתהיה לנו כדרך חיים הרי שהוא לא השאיר איזה קשר בינו לבין חיינו. וממילא השאלה אם יש או אין אלוהים איננה רלוונטית בבואנו לדון בשאלה האם אנו מחוייבים להשאר דתיים ולקיים מצוות. כך שבסופו של דבר אם משמעות אתה מחפש לחייך, אם לשלמות אתה שואףבחייך, לדעתי אין היא נימצאת בתורה אולי תמצא אותה בנצרות באיסלם או בבודאהיזים, אני לא חקרתי שם הרבה, רק הבנתי ששם המצב לא יותר טוב.....,. על התורה שרפתי כבר 15 שנים מחיי, לי זה היה מספיק בכדי לא לחקור שם לעומק, התרשמתי שמדובר פחות או יותר באותן תקופות ובתרבויות עתיקות די דומות, כך שבסך הכל לי די ברור איך הכל התחיל.