כנות ויושר
זוג הנמצא ביחד, בפרט ככל שהשנים תעבורנה, חייב להיות כן באהבתו ובדברים הקורים לו במהלך היום, בין אם זה בעבודה, בין אם זה בסופרמרקט ובין אם זה בבית קפה ולמען ההמחשה אתן דוגמא: על הזוג להיות פתוח ולא להרגיש פחד לספר לבן המין השני דברים שקורים לו במהלך היום, קרי, לדוגמא: בעבודה. נניח שאחד מבני הזוג נמצא בעבודה ומישהו/היא מסתכל/ת עליו/עליה או עושה לו/לה עיניים או מנסה לפלרטט עמו/ה – אני חושבת שזוג צריך להיות פתוח בנושא זה ולספר האחד על השני את הדברים והדבר יכול להיות בסופרמרקט, או בבית קפה, כאמור, כאשר את/ה יושב/ת עם חבר/ה, כשאת/ה גולש/ת באינטרנט ובעוד סיטואציות שונות. עדיף לספר ולגרום לבן המין השני להאמין בך שלא תבגוד/תבגדי למרות הפיתויים בחוץ. כאשר אדם לא מספר דברים מסוג זה וכאשר רב הנסתר על הגלוי –למעשה מתעוררים חשדות אצל בן המין השני ועם הזמן זה כמו כוס המתמלאת במים ועוד מים עד שהיא מתמלאת עד הסוף וכל המים נשפכים ממנה, קל וחומר לגבי קשר זוגי – החשדות עולים וגוברים עד שבסוף הכל מתפוצץ ומגיע לריב ומדון ולשם מה? לפעמים נוצרת מהומה על לא מאומה.... משהו שגרם לחשד (ולא נפתר בו זמנית), יצר בעתיד מהומה על כלום, למעשה לא היה כלום. אך אם בן/בת הזוג היו מדברים על הדברים – נפתחים – מספרים מה מציק או מה עובר עליהם – היו מדברים על הכל ורואים שאין כל שחר לחשדות שלהם, דבר שהיה מסב להם נחת רוח ושקט נפשי ומסייע בבניית היחסים הטובים בקשר. אך אם הדבר נעשה הפוך ויש חשד כלשהו שלא מדברים עליו, הצד השני (החושד) מתחיל להתנהג בצורה מוזרה, קרה ומנוכרת, והצד הראשון (שבו חושדים) לא מבין מדוע??? ולפעמים בצדק, הואיל והוא לא עשה כלום.... לכן, תמיד – אבל תמיד – לדבר על הדברים ולא לאגור בבטן. (בטן מלאה זה מתכון לכאב בטן – וההקשה היא ללב המלא כעס וטינה – זה מתכון לכאב לב ושברון לב – וחבל).....