סוציאליזם אינו ריכוז
מה שקרה בבריה"מ לא היה סוציאליזם, זה היה קפיטליזם-ממלכתי (השתלטות קבוצה קטנה על המדינה וכוחות הייצור, מהפכת נגד למהפכה הסוציאליסטית, נקרא גם "סטאליניזם" על שם המנהיג שקיבע את הצורה הזאת של השלטון). שלטון הביורוקרטיה, הדיקטטורית או המוחלפת כל מספר שנים, אינו סוציאליזם. סוציאליזם הוא שלטון ועדי המפעלים ומועצות הפועלים (יש אשר קוראים למועצות 'קהילות', יש שקוראים להן 'קומונות' ויש שקוראים להן 'סובייטים') המופעלים באופן דמוקרטי ושולחים את נציגיהם לאסיפה הלאומית. בקיצור נמרץ, אלו ארבעת העקרונות של הדמוקרטיה הלנינית: - בחירות לכל תפקיד וזכות של הפועלים להצביע על פיטורי הנושא בתפקיד בכל עת (להבדיל מהשלטון הקיים היום אשר מאפשר להחליף חלק מבעלי התפקידים כל 4 שנים). - רוטציה במילוי התפקידים בועדים ובמועצות. - בעלי תפקידים ועובדי ציבור לא יקבלו שכר גבוה יותר משכר פועל ממוצע. - "צבא העם" במקום "צבא מקצועי"/"צבא קבע". הקמת צבא מבוסס מליציות שתפקידו לשמור על המהפכה. הכוח וניהול המשק במדינה הסוציאליסטית, לעומת בברית המועצות, אינו מרוכז בידי ממשלה ריכוזית כי אם מנוהל על ידי הפועלים והאיכרים לטובתם. עפ"י הרעיון הזה המדינה (האסיפה הלאומית, הצבא וכו') נחוצים רק עד הנצחון על השכבות השליטות שינסו להשמיד את המועצות והועדים. לאחר שיובסו תוכל המדינה לגווע לאיטה ונוכל להגיע למצב שחלק מהאנשים קוראים לו "אנרכיזם" ואחרים קוראים לו "קומוניזם".